חוק פתיחת הקברים מתקדם

הוועדה המיוחדת לפרשת העלמות ילדי תימן, מזרח והבלקן אישרה את העלאת הצעת החוק לקריאה ראשונה, לאחר שהושגו הסכמות בסוגיות ההלכתיות

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ג באלול תשע"ז

חוק פתיחת הקברים מתקדם-ערוץ 7
קברי ילדי תימן
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן המשיכה היום (חמישי) לדון בהכנת הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה לקריאה ראשונה.

בדיון השתתפו יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן, ח"כ אורי מקלב, ח"כ יעל גרמן, נציגי משרד המשפטים, הבריאות, האוצר הדתות ומרשם האוכלוסין. עוד השתתפו נציגי המשפחות ומומחים באיתור נעדרי צה"ל.

יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן אמרה בפתח הדיון כי היא מצרה על הסערה שפרצה בשבוע האחרון. ח"כ קורן ביקשה להדגיש כי היא גדלה בבית דתי, למדה ב"בית יעקב" עד כיתה ה'. "כבר מהרגע הראשון היה ברור שלמרות שיש פסקי הלכה ישנים יש צורך בפסקה מעודכנת. בהתאם לכך התבקשו ונתנו הרב רצון ערוסי והרב דוד לאו פסקי הלכה חדשים הנתונים אישור עקרוני".

יו"ר הוועדה אמרה כי בשבוע האחרון היא שוחחה עם הרב דוד לאו והגיעו להבנות. וסוכם כי; במקרים הפשוטים של פתיחת קבר לא יהיה צורך בפסק הלכה נקודתי אלא הפתיחה תהיה בהסתמך על פסק ההלכה העקרוני. במקרים המיוחדים כגון כאשר יש קברי אחים, חשש לנפטרים נוספים באותו הקבר או כאשר יש צורך בפתיחת קברים סמוכים יינתן פסק הלכה שייקח בחשבון את הנסיבות המיוחדות של המקרה.

ח"כ אורי מקלב פתח והדגיש כי ל"יהדות התורה" יש הרבה שיתופי פעולה בפעילות הוועדה כגון הקמת הוועדה, הקמת המאגר הגנטי ועוד. "אנחנו נמשיך ונתמוך בפעילות הוועדה כדי להגיע לחקר האמת. מה שעשיתי זה רק מתוך אחריות ובוודאי לא תוך השמצות".

"הבסיס העקרוני, של החוק התבסס על פסקי ההלכה הנותנים היתר גורף. עמדתנו הייתה כי למרות קיומו של היתר עקרוני, צריכה להיות התייחסות ספציפית לכל פתיחה וזאת תוך בחינת שיקולי כבוד המת. עוד אמר כי גם בפסקים המרכזיים אין היתר גורף להוצאת שרידי הגופות. בפסק של הרב עובדיה יוסף הוא כותב שהוא מתלבט ובסוף קובע שהוא נוטה להקל 'כדי לברר הדברים ולהוקיע בשער בת רבים עושי רשע, ואולי נזכה לבער הרע מישראל' אך הוא קובע כי אין חשש לפתוח ולראות מה שצריך. גם הרב דוד לאו מתיר את הפתיחה אולם קובע כי יש להגביל את הפתיחה ועל פי הנחיות הלכתיות".

ח"כ מקלב הוסיף כי "מתוך הדיונים התברר כי מדובר על תהליך מורכב הכולל הוצאת עצמות, התאמה לגופה כזו או אחרת, מספור, צילום וביצוע בדיקת DNA. ולכן הסכמנו שתהיה ישיבה של כלל הגורמים; הוועדה לכבוד המת, משרד הבריאות, שם יציפו את כל ההיבטים ובהתאם לכך תהיה בתחילה התייחסות הלכתית עקרונית ובכל מקרה מורכב יינתן פסק הלכה המתייחס לנסיבות המיוחדות. הנוסח לפני ההסכמות קבע שהערך החשוב ביותר הינו פתיחת הקברים ובכך אנחנו ממעטים את ערך כבוד המת ולכן היה חשוב שינוי הנוסח הקובע את ערך שמירת כבוד המת".

בני המשפחות התפרצו והביעו כעס בעקבות דבריו של ח"כ אורי מקלב כאשר לדבריהם מדובר על הצבת קשיים הלכתיים מיותרים. "ההלכה עם החיים לא עם המתים", אמרו.

ד"ר הלל שמריהו שאל "למה קולכם לא נשמע על חשש איסורי נישואין בתוך המשפחה? למה קולכם לא נשמע?". ויגאל יוסף הוסיף "חברה קדישא לא קברה על פי ההלכה, איפה הייתה ההלכה? איפה הייתה הקפדה על דיני אבלות? איפה הייתה הקפדה על דיני הקבורה?"

ח"כ יעל גרמן אמרה כי החוק הוא נכון וטוב, ונעביר אותו בקרוב. ח"כ גרמן הוסיפה ואמרה כי היא מוחה על ההתקפה על ח"כ מקלב המדבר מתוך אמונה. "אי אפשר לתקוף אדם הפועל מתוך אמונתו. אנחנו נחושות להעביר את החוק אך נעשה זאת תוך שאנחנו מכבדות את ערכיו של האחר".

הרב רפאל פרנק מזכיר מועצת הרבנות הראשית, אמר כי הפנייה הראשונה הגיעה אל הרב הראשי דוד לאו והוא התייחס אליה. עוד הדגיש כי כל השנים החברה החרדית גדלה בידיעה שנעשה פשע, ואף אחד לא הגן על עושי הפשע הזה ופשעים אחרים. "אין שאלה על המהות. ועל הרצון לברר. השאלה היא כיצד לעשות זאת בצורה הראויה והיפה כדי שייעשה לפי ההלכה. ימשיך להיות שיתוף פעולה ולא תהיה סתירה".

עו"ד נירה לאמעי היועמ"ש לוועדה, הדגישה כי בהצעת החוק הזו נקבע, בפעם הראשונה, שבית משפט חייב לשמע עמדה הלכתית. "פסק ההלכה עולה לראשונה לספר החוקים. פתיחת הקברים שנעשית עד היום על ידי המשטרה מתבצעת מבלי שום חיוב לשמוע עמדה הלכתית".

עוד הדגישה כי בגלל רצונה של יו"ר הוועדה, הוכנסה כבר בנוסח הראשון הדרישה לשקול את "כבוד המת". "הנחנו שזה מספיק לצורך הדיון ההלכתי וכעת הדברים חודדו. מדובר בדבר חקיקה מאוד מתקדם בשל המקום שהחוק נותן להלכה. הצעת החוק גם יוצרת שיוני גדול בכך שכאן יש הבטחה של המדינה, שהיא לא תתנגד לבקשה לפתוח קבר הקשור לפרשה".

היועצת המשפטית אמרה כי היא שמחה שנפלה בחלקה הזכות לסיים את העבודה בכנסת בפרשה הזו. "כל אדם שייחשף לפרשה לא יוכל לא להרגיש את המחויבות והמעורבות האישית לפתרון של הפרשה. בחובה שלנו להביא להכרה ולרפא את הפצעים, אפילו רוחניים של האומה, ולעזור ככל הניתן למשפחות".

יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן סכמה את הדיון ואמרה כי היא שמחה על ההבנות אליהם הגיעה עם נציגיו של הרב הראשי ועל שיתוף הפעולה של ח"כ מקלב וכל המעורבים. "הצעת החוק היא החובה שלנו למשפחות שיוכלו לסגור את הפרשה, לשבת שבעה ולהקים מצבה. וזאת תוך שמירה על כבוד המת בהתאם להנחיות הרבנות הראשית וללא יצירת תהליכים ביורוקרטים נוספים במקום שאין בכך צורך".