מצפים ליותר

רוב המתקפות הציבוריות כלפיו מגיעות אומנם משמאל, אולם גם בימין יש לא מעט אנשים שמאוכזבים מתפקודו של מנדלבליט.

אבישי גרינצייג , כ"ג באלול תשע"ז

מצפים ליותר          -ערוץ 7
הודיע כי יתייצב נגד הממשלה בבג"ץ. מנדלבליט
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ד"ר אביחי מנדלבליט לא זכה ליום אחד של חסד בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה.

מרגע שנכנס לנעליו של יהודה וינשטיין, הוא נמצא תחת מתקפה בלתי פוסקת. למעשה, עוד לפני שהתמנה לתפקיד הבכיר הוגשו לבג"ץ שתי עתירות נגד מינויו. גורמי שמאל רבי השפעה טוענים שהוא מאתרג את ראש הממשלה ומטייח חשדות פליליים נגדו. סמוך לביתו בפתח תקווה מתנהלת מדי שבת הפגנה סוערת ומתוקשרת במטרה ללחוץ עליו להעמיד את נתניהו לדין. מנדלבליט הדגיש כי חופש הביטוי והזכות למחות נגדו יישמרו ואינו משדר חולשה, אך בסביבתו יודעים לספר כי ההפגנות מכאיבות לו אישית עקב הפגיעה והסבל של בני משפחתו.

כאמור, הביקורת על מנדלבליט מגיעה בימים אלה בעיקר מצד שמאל של המפה הפוליטית. אך בשורת אירועים בשנה וחצי שחלפה מאז תחילת כהונתו, העלה מנדלבליט דווקא את חמתם של מפלגות הימין וחברי הכנסת הדתיים.

מיד עם כניסתו לתפקיד ביקש ממנו ראש הממשלה נתניהו לבחון אפשרות משפטית של גירוש משפחות מחבלים לעזה, לאחר שהושגה בנושא הסכמה נרחבת למהלך בין שרי הממשלה. מנדלבליט בחן את הסוגיה והודיע כי הוא פוסל אותה בטענה שהיא איננה חוקית. כמה חודשים לאחר מכן תקף שר הביטחון ליברמן את מנדלבליט, על רקע קביעתו כי אין צורך ביטחוני המצדיק אי השבת גופות מחבלים.

גם לחוק ההסדרה התנגד מנדלבליט למן היום הראשון בטענה שאיננו חוקתי. הוא סירב להגן משפטית על החוק, ואילץ את הממשלה לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי, ד"ר הראל ארנון, שייצג את הממשלה בפני שופטי בג"ץ. אם זה לא מספיק, אזי מנדלבליט הודיע כי הוא עצמו יתייצב נגד הממשלה בבג"ץ. ח"כ בצלאל סמוטריץ' האשים אותו בחתירה תחת הממשלה, ובניהול קמפיין רועש וקולני נגד החוק והממשלה שאישרה אותו. סמוטריץ' אף איים כי אם היועמ"ש לא יחזור בו מן ההחלטה, יקדם הצעת חוק האוסרת על היועץ המשפטי לממשלה להתייצב נגד עמדת הממשלה בבג"ץ, אך מנדלבליט עמד בשלו וסירב להתרגש מן האיום.

מנדלבליט הרגיז את נציגי הימין גם לפני חודשיים, כשניסה לכפות על הממשלה הקמת יחידת אכיפה בתוך המנהל האזרחי, שתעסוק בעבירות בנייה ביהודה ושומרון. בעתירה לבג"ץ שעסקה בסכסוך שכנים נקודתי בבית אריה, טען מנדלבליט שעל בית המשפט לחייב את הממשלה להקים את יחידת האכיפה, וכן לאי סבירות בעליל של המצב המשפטי ביו"ש. את עמדת שר הביטחון ליברמן בחר מנדלבליט להשמיט ולא להציגה בפני בית המשפט. התנועה למשילות ודמוקרטיה תקפה בחריפות את מנדלבליט על הצעד הזה, וטענה שהוא מנהל "מדינה בתוך מדינה". כדי לסכל את יחידת האכיפה שעתידה לפגוע רק בתושבי יהודה ושומרון היהודים, שכנע ח"כ סמוטריץ' את העותרים למשוך את עתירתם, ובכך נמנעה הקמת היחידה.

גם להצעת חוק המואזין, המבקשת להגביל את רעש הכריזה של המואזינים במסגדים, התנגד מנדבליט. הוא טען בפני הח"כים הערבים שזו הצעת חוק מיותרת שעלולה לעורר תסיסה. יוזם הצעת החוק, ח"כ מוטי יוגב, ביקר את מנדלבליט וטען שהחוק נצרך לאור חולשתו של מנדלבליט, שלא מורה לאכוף את חוק הרעש נגד המואזינים במסגדים.

רצונה של שרת התרבות מירי רגב למנוע העברת תקציבי משרדה לתמיכה באירועים הכוללים עירום מלא, נדחה אף הוא על ידי מנדלבליט. רגב טענה כי אירועים אלה פוגעים בערכים הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם מנדלבליט השיב לה כי לא יוכל להגן על עמדתה בבג"ץ מכיוון שזו החלטה לא חוקתית.

האישי מול המקצועי

בסוגיית הדרת נשים מתח סמוטריץ' ביקורת קשה על מנדלבליט. לפני יותר מחצי שנה כתב סמוטריץ' מכתב ארוך ומנומק ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את החלטות משרד המשפטים האוסרות על קיום הפרדה מגדרית באירועי תרבות ובאקדמיה. מנדלבליט לא הגיב עניינית למכתב עד היום, זאת ככל הנראה מתוך רצון שלא להתעמת חזיתית עם עו"ד דינה זילבר. כפי שפורסם לראשונה ב'בשבע', החליט מנדלבליט בעצה אחת עם שרת המשפטים ליטול מזילבר את סמכויות האכיפה בנושא הזה, ולהעבירן לידי הרשות לקידום מעמד האישה. מצד שני, יש לציין כי במה שנראה כמו זגזוג, או שמא חשש מפני מתקפה נגדו, מנדלבליט נחפז לאחר מכן להוציא מכתב שבו הוא מבהיר כי זילבר תמשיך להיות האחראית מטעמו על נושא הדרת הנשים. גורמים במשרד המשפטים אומרים ל'בשבע' כי למרות המכתב, ברמה המעשית מנדלבליט לא חזר בו, וההחלטה נבעה מתוך תפיסת עולם הסבורה כי לא כל סוגיה צריכה להיות מוכרעת בכלים משפטיים.

התאקל מול זילבר לא היה הפעם היחידה שבה מנדלבליט התמודד עם כעס כלפיו מקרב עובדי משרד המשפטים. גישתו מביאה לא פעם להתמרמרות בקרב הגורמים המקצועיים שעובדים תחתיו במשרד המשפטים. אותם גורמים דורשים ממנו לא להסתפק בייעוץ בלבד, אלא גם להתוות מדיניות, כפי שעשו קודמיו בתפקיד. כך למשל כאשר ייצג את עמדת הממשלה נגד אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, עורר מנדלבליט את זעמם של עובדי המשרד. הזעם הלך והתעצם עד שמנדלבליט נאלץ להוציא הודעה לעובדי המשרד בשיתוף עם פרקליט המדינה שי ניצן. בהודעה התנערו השניים אישית מעמדת הממשלה, אך קראו לפרקליטים להבחין בין עמדותיהם האישיות לחובתם המקצועית.

למרות הביקורת נגדו, כמה שרים אומרים ל'בשבע' כי מנדלבליט שונה באופן מהותי מהיועצים המשפטיים שקדמו לו. לדבריהם הוא מתריע בפני חברי הממשלה כשהוא סבור שיש חשש שהצעותיהם תיכשלנה בבג"ץ, אך הוא מוכן לקחת את הסיכון, זאת בניגוד ליועמ"שים הקודמים שסירבו לאשר עמדה שעלולה להיפסל בבג"ץ. את מלחמתו בחוק ההסדרה הסביר מנדלבליט בכך שבמקרה הנוכחי מדובר בחוק שבוודאות לא יעבור בבג"ץ, ומונע פתרונות טובים שכן עשויים לעבור בבג"ץ.

השר יריב לוין עמד בעבר בראש המתנגדים בתוך הממשלה ליועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין, ולא היסס לתקוף אותו בחריפות. גם היום לא חושש לוין לקרוא למהפכה בבית המשפט העליון. ל'בשבע' הוא אומר כי למרות שיש לו לעיתים מחלוקת על גישתו המשפטית של מנדלבליט הוא בהחלט מרוצה מתפקודו. "אני חושב שהוא בסך הכול עושה עבודה טובה. בעבר ראינו יועצים משפטיים לממשלה שהצרו את צעדי הממשלה יותר ממה שבג"ץ פסק, ובעצם מנעו קידום חוקים שהיו עוברים את מבחן בג"ץ. אי אפשר לומר את זה על מנדלבליט. הוא עמד, לדוגמה, מאחורי החוק נגד המסתננים שבסופו של דבר נפסל בבג"ץ". לטעמו של לוין ההתנגשויות של מנדלבליט עם שרי הממשלה נובעות אך ורק מהחשש מבג"ץ. "יש הרבה דברים שהוא לא מאשר לממשלה לעשות, אך זה מתוך הערכה משפטית שהמהלך לא יעבור את משוכת בג"ץ, לא כי הוא עצמו מתנגד לכך. שורש הרע הוא בג"ץ. אם היה בית משפט אחר, מנדלבליט היה מאשר דברים שהוא מתנגד אליהם היום".

אתה רואה שינוי לטובה מתקופת קודמיו?

"אני רואה שהגישה העקרונית של מנדלבליט היא לתת לממשלה לעבוד ולקדם את המדיניות שלה. בניגוד לקודמיו הוא לא רק אומר מה אסור, אלא מחפש פתרונות ומוכן ללכת עד הקצה בגבולות שמתווה בג"ץ. עם זאת, המינוי שלו לא הצליח לגרום לשינוי בפסיקות בג"ץ. אדרבה, בחודשים האחרונים אנו נמצאים בהתדרדרות חסרת תקדים בפסילת חוקים על ידי בג"ץ. והשינוי צריך להתחולל דרך שינוי הרכב בית המשפט העליון ובדרך המינוי של השופטים. מינוי של יועץ משפטי לממשלה לא פותר את הבעיה".

שרת המשפטים, איילת שקד, מרוצה גם היא מהמינוי. "היועץ המשפטי לממשלה מאוד מאוד מקצועי, ותפיסת עולמו היא שהיועמ"ש צריך ליישם את מדיניות הממשלה במסגרת החוק, ולתת את השירות הכי טוב לממשלה ולשריה. זו אחת הסיבות שרציתי בבחירתו והבאתי את מינויו לממשלה. עשיתי זאת גם כי הוא עשה שורה של תפקידים גם כסניגור וגם כתובע, גם כשופט וגם כמומחה למשפט בינלאומי. זה כל כך חשוב שאדם שמתמנה לתפקיד כדוגמת היועץ המשפטי לממשלה יכיר את המערכת מכל צדדיה".

גיבוי בעייתי

יו"ר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל עו"ד יוסי פוקס, טוען שלמרות הביקורת שיש לו על מנדלבליט בשורת החלטות, יהיה זה עוול להציג אותו כאיש שמאל. "בניגוד ליהודה וינשטיין, אביחי מנדלבליט אוהד את ההתיישבות ועושה רבות למענה כפי כוחו. שורש הבעיה הוא אי מוכנותו לשבור את הכלים מול בג"ץ ולשבור את תקרת הזכוכית. מנדלבליט רוצה לאפשר לממשלה לשלוט ורוצה לסייע ליהודה ושומרון, אך כאשר אתה רוצה להיות נחמד לכולם, כאשר אתה מסרב לכופף ידיים ולא מוכן להתעמת עם פסיקות בג"ץ, קשה מאוד לשנות את המציאות ביהודה ושומרון ואת המדיניות המשפטית מול גורמי הטרור".

תמונה שונה מציגים בתנועה למשילות ודמוקרטיה. שם מבקרים בשנים האחרונות את פעולות היועץ המשפטי לממשלה ואנשי משרד המשפטים, וטוענים כי למרות הציפיות, מנדלבליט לא הביא עמו בשורה בנוגע לדרך מילוי תפקידו של היועץ. לדבריהם, הכוח המרוכז והכמעט בלתי מוגבל שיש בידי מי שנושא בתפקיד, הביא גם את מנדלבליט לעשות בו שימוש בעייתי.

כדוגמה מציינים בתנועה את העובדה שמנדלבליט הוא היועץ המשפטי הראשון שמסרב להגן בבג"ץ על חוק של הכנסת, חוק ההסדרה. לדברי מנהל התנועה למשילות, יהודה עמרני, "מנדלבליט ממשיך בפרקטיקה של קודמיו גם ביחס לשאר פעולות השלטון. כך הוא הרבה להיאבק ציבורית בחקיקת הכנסת ופעולות הממשלה, לפעמים אפילו בניגוד להנחיות יועץ מפורשות".

עמרני אומר כי בתחילת כהונתו בחר מנדלבליט לגבות פעולות הכוללות עבירות חמורות לכאורה של בכירים בלשכתו ובפרקליטות, בפרשת הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק. מדובר בשתי משנות ליועמ"ש ושתי פרקליטות בכירות, ששידלו את מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, לשנות את העדות שמסר לבית המשפט. מנדלבליט לא רק שבחר לא לחקור את הפרשה, אלא אף גיבה את הבכירים הכפופים לו. ביקורת נוספת מיוחסת לתמיכתו של מנדלבליט בבלימתה ובהחלשת כוחה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, שכיום לא יכולה לערוך ביקורת מערכתית וכלים משמעותיים נלקחו ממנה.

לצד זאת מסמנים בתנועה נקודות אור לזכותו של היועץ, ואומרים כי בתקופה האחרונה יש תזוזה קטנה אך חיובית בתחום ייצוג הממשלה בבג"ץ. מנדלבליט מאפשר לממשלה להביע את עמדתה שלה בבג"ץ גם כאשר היא מנוגדת לעמדתו, דבר שלא היה מובן מאליו בעבר.