סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מביעה תקווה בראיון לערוץ 7 שבשנה הבאה השגרירות האמריקנית תעבור לירושלים.
"אני מקווה שהאמריקנים יהיו חלוצים בעניין הזה. אני יודעת שיש הבטחה שנאמרה לי פעם אחר פעם מכל נציג אמריקני שפגשתי, שהנשיא יעמוד בהבטחתו להעביר את השגרירות. אני מאוד מקווה שעד נובמבר תהיה החלטה ברוח זו".
חוטובלי התייחסה לפעילות הישראלית נגד ארגון אונר"א הפועל בעזה. "זאת פעם ראשונה שמדינת ישראל הרשמית דורשת שינוי בהגדרת התפקיד של אונר"א. אנחנו מאמינים שהפלסטינים אינם פליטים. על פי המשפט הבינלאומי, החוק אומר שפליטות חלה רק על הדור הראשון לאחר מלחמה - ובוודאי שילדים שלומדים היום בבתי הספר של אונר"א בעזה, ברמאללה או באזור בית לחם - הם ילדים שנולדו הרבה דורות אחרי מלחמת העצמאות שלנו והם לא זכאים להיקרא פליטים"
"ארה"ב צריכה לשלול את מעמד הפליטות של הפלסטינים ולבטל את כספי התרומה שלה לארגון הזה שמסית נגד ישראל ומשתמש בחלק מבתי הספר כמקומות להחבאת אמצעי לחימה בעיתות מלחמה", מוסיפה סגנית שר החוץ.
היא מביעה סיפוק מהצעדים שנעשו להצרת צעדיהם של ארגונים הפועלים להחרמת מדינת ישראל.
"בשנה האחרונה ראינו ירידה מאוד משמעותית בפעילות של תנועת החרם. אנחנו רואים שהפעולה המרכזית של משרד החוץ בשנתיים האחרונות לעידוד חקיקה שתהפוך את ה-BDS ללא חוקי היתה מאוד אפקטיבית".
חוטובלי מצהירה שלדעתה "ה-BDS נמצא היום במגננה. החקיקה בנושא חרם היא הדרך הטובה ביותר לפעול נגד הארגונים האלה, שמנסים לצייר את עצמם כארגוני זכויות אדם, אבל באופן מעשי הם ארגונים שפועלים בחסות רעיונות אנטישמים ורעיונות אנטי ישראלים".
כמשפטנית מצטרפת חוטובלי לתמיכה בחוק שיגביל את הבג"ץ. "המהפכה החוקתית פגעה במשילות הישראלית ולא עזרה לקדם דברים באופן מעשי. צריך היום להחזיר את הכוח למחוקק ולממשלה למשול".
"יש כאן בעיניי חריגה מסמכות של בית המשפט העליון מספר פעמים - גם בסוגיית המסתננים וגם בסוגיית הגיוס. זו לא הפעם ראשונה שבג"ץ מבטל חוק של הכנסת בנושא גיוס, ולא ראינו שהביטולים האלה באמת סייעו להגדלת מספר המתגייסים. המדינה, דרך הממשלה והכנסת, הם אלה שצריכים למצוא פתרונות לסוגיות האלה שהן בעומק החיים שלנו כאן בישראל".
"לכן, צריך כאן גם חוק לאום שיקבע מחדש את היחסים בין זכויות הפרט לזכויות הלאומיות שלנו וגם הבחנה ברורה בין חקיקה של הכנסת שעומדת ברוח מגילת העצמאות וברוח המדינה היהודית דמוקרטית, לבין חקיקה של הכנסת שבאמת רומסת זכויות של מגזר מסוים ואז צריך שבית המשפט העליון יחלץ להגנת אותם פרטים. כרגע אנחנו במצב שבו הרוב בישראל לא יכול להביא לידי מימוש את הרעיונות שלו ואת החוקים שלו בגלל האקטיביזם השיפוטי. לכן צריך באמת לחלק מחדש את נושא הפרדת הרשויות במדינה", מסכמת חוטובלי.