מס שפתיים

72 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, החליטה ממשלת פולין להגיש לגרמניה דרישת פיצויים בסך טריליון דולר על נזקי המלחמה

ניסן צור - ערוץ 7 , כ"ח באלול תשע"ז

גרמניה כבר דחתה את הדרישה. נשיא גרמניה ורעייתו עם עמיתיהם הפולנים במהלך ביקורם בוורשה
גרמניה כבר דחתה את הדרישה. נשיא גרמניה ורעייתו עם עמיתיהם הפולנים במהלך ביקורם בוורשה
צילום: Kacper Pempel, רויטרס

טריליון דולר – את הסכום האגדי הזה תובעת בימים אלה ממשלת פולין מגרמניה, כדרישת פיצויים על נזקי הכיבוש הנאצי ומיליוני הקורבנות שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה.

ממשלת פולין, בראשות מפלגת הימין 'חוק וצדק', אינה מהססת להציג את הדרישה המפתיעה, שמגיעה באיחור של 72 שנה. בהנהגה הפולנית, מתברר, גם לא חוששים מעימות חזיתי שעלול להיווצר מול גרמניה, שכבר החלה להשמיע קולות של מתיחות ביחסים.

"אנחנו צריכים לשבת לשיחות רציניות עם הגרמנים, ולחשוב יחד כיצד להתמודד עם הנושא הזה. איך אנחנו יכולים להתמודד עם העובדה שהמתקפה הגרמנית על פולין בשנת 1939, ובעיות שעדיין לא נפתרו מאז, מטילות צל כבד על יחסי פולין וגרמניה", אמר שר החוץ הפולני בריאיון לתחנת הרדיו RMF, "העובדה היא כי פולין נהרסה בזמן המלחמה, בוצעו כאן פשעים איומים, ולא קיבלנו פיצוי על כך". זמן קצר לאחר מכן הטיל שר הפנים הפולני, מריוש בלשצ'אק, פצצה נוספת כשהודיע כי "פולין יכולה לדרוש עד טריליון דולר פיצויים מגרמניה על נזקי המלחמה".

בימים שלאחר ההודעה המפתיעה החלו ראשי השלטון בוורשה במתקפת הסברה שנועדה לגייס את דעת הקהל הפולנית לתמיכה במהלך. ירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת 'חוק וצדק' ומי שנחשב לאיש החזק בפולין, האשים את גרמניה כי השתמטה מאחריות לנזק המסיבי שגרמה המלחמה לפולין. גם שר ההגנה הפולני, אנתוני מציירביץ', התגייס למאמץ כשהאשים את מתנגדיה של פולין באיחוד האירופי כי "הם מנסים למחוק את גורלם של הפולנים מידי הגרמנים בזמן המלחמה מהזיכרון ההיסטורי של אירופה". הממשלה הפולנית הודיעה מצידה כי "לגרמניה יש מחויבות מוסרית לשלם על ההרס המסיבי של ערים רבות ושל חלק גדול מהתעשייה הפולנית על ידי מכונת המלחמה הנאצית".

גם הכנסייה מתנגדת

מאז כניסתה לתפקיד בסוף שנת 2015, כבר הספיקה ממשלת פולין לעורר סערות רבות. זה החל עם סדרת רפורמות חוקתיות, שהעניקה לממשלה שליטה כמעט בלתי מוגבלת בכל כלי התקשורת ובתי המשפט במדינה. לאחר מכן ניסתה הממשלה, שהצהירה עוד לפני הבחירות כי תעניק עדיפות לערכי הכנסייה הקתולית על פני החוקה, להעביר סדרת חוקים נוספים ובהם איסור כמעט מוחלט על הפלות, מה שהוציא מאות אלפי מפגינים זועמים לרחובות הערים הגדולות במחאה נגד "הדיקטטורה" שהשתלטה על פולין. הממשלה הפולנית הספיקה גם להסתכסך עם רוסיה וגרמניה ולהגיע לעימות חזיתי עם האיחוד האירופי סביב הסירוב לקבל מהגרים לפולין. כעת מגיע העימות החדש שגורם למתיחות קשה בין פולין וגרמניה.

התקשורת הפולנית החלה גם היא לעסוק באובססיביות בנושא הפיצויים שעלה לפתע על סדר היום, 72 שנה לאחר סיום המלחמה. אלא שאז התברר כי מרבית הציבור הפולני דווקא מתנגד לדרישות הממשלה שלו. סקר שערך מכון מחקרי דעת הקהל Ibris בוורשה מצא כי רק 24 אחוזים מתושבי פולין תומכים בדרישת הממשלה לפיצויים, בעוד 51 אחוזים מתנגדים לה.

רבים ממתנגדי הממשלה האשימו את ראשי השלטון בוורשה כי העלו את דרישת הפיצויים מגרמניה "כדי להסיט את תשומת הלב מסדר היום הלאומני שלהם". הם גם הזכירו כי המשטר הקומוניסטי ששלט בפולין חתם בשנת 1953 על מסמך רשמי שבו הוא מוותר על דרישות פיצויים מגרמניה על נזקי המלחמה, תוך הכרזה כי "גרמניה מילאה את כל מחויבויותיה כלפי פולין". ראשי הממשל בוורשה טענו לעומתם כי ההחלטה משנת 1953 התקבלה תחת צו של שלטונות ברית המועצות, והיא איננה מחייבת את פולין הנוכחית.

מי שעוד יצאו, די במפתיע, נגד הצעד של ממשלת פולין הם חברי הגוף המקורב ביותר לראשי הממשלה – הכנסייה הקתולית. במכתב ששלחו חמישה מהבישופים המובילים בכנסייה הקתולית בפולין אל ראשי הממשל בוורשה, הם דחקו בהם שלא להרוס את מרקם היחסים העדין שנוצר בין פולין וגרמניה לאחר המלחמה בעקבות "מילים פזיזות מדי". הוועד האפיסקופלי של הכנסייה הקתולית ציין במכתבו: "אנו מזהירים ממילים הנאמרות בחופזה ויכולות להרוס את האמון שנוצר בין פולין וגרמניה. אנו דוחקים בפוליטיקאים להשתמש בדיפלומטיה חכמה במקום לעורר רגשות שליליים". זו הייתה הפעם הראשונה שהכנסייה הקתולית יצאה בגלוי נגד פעולה של ממשלת פולין השמרנית, שהודיעה כי תעניק עדיפות לערכי הכנסייה הקתולית על פני החוקה.

כדי להצדיק את דרישתה, הטילה ממשלת פולין על שירות המחקר הפרלמנטרי לבצע עבודת מחקר מעמיקה בנושא. בדו"ח בן 40 העמודים שהגישה קבוצת המומחים הפרלמנטריים, נכתב כי פולין אכן זכאית להגיש את דרישת פיצויי העתק מגרמניה. הדו"ח מפרט את הנזק העצום ומיליוני הקורבנות שנגרמו לפולין לאחר הפלישה הנאצית בספטמבר 1939, ומצטט תקנות בינלאומיות ובהן סעיפי "פיצויים לאחר מלחמה" כדי להצדיק את עמדת ממשלת פולין. "לגיטימי לטעון כי פולין זכאית להגיש תביעת פיצויים נגד גרמניה, והטענה כי תוקף התביעות האלו פג היא מופרכת", נכתב בדו"ח.

בממשלת גרמניה, כצפוי, דחו את הדרישה הפולנית על הסף. "גרמניה מכירה באחריותה למלחמת העולם השנייה ולפשעים הבלתי נתפסים של המשטר הנאצי. פולין קיבלה החלטה מחייבת באוגוסט 1953 לוותר על הדרישה לפיצויים נוספים על המלחמה. לפיכך, סוגיה זו נפתרה מבחינה משפטית ופוליטית", הודיע דובר ממשלת גרמניה, סטפן זיברט.

הקשר עם האיחוד האירופי בסכנה

יאן גרבובסקי, בן 55, הוא היסטוריון פולני שנולד לאב יהודי ששרד את השואה ולאם נוצרייה. בשנת 1988 היגר מפולין לקנדה, שם הוא מתגורר עד היום. גרבובסקי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת אוטווה, ובשנים האחרונות הפך לדמות שנויה במחלוקת במולדתו, לאחר שפרסם כמה ספרים ומאמרים שבהם האשים חלק מהפולנים באחריות למעשי טבח רבים ביהודים בזמן השואה. הביקורת שהעביר על פולין הפכה אותו לפרסונה נון-גראטה בקרב רבים מחברי הקהילה הפולנית בקנדה. בריאיון ל'בשבע' הוא מעביר ביקורת קשה על דרישת הפיצויים של פולין מגרמניה. "ההחלטה של ממשלת פולין לדרוש בשנת 2017 פיצויים על מלחמת העולם השנייה, מהווה הוכחה נוספת להתנהגותה הבלתי יציבה של הממשלה הלאומנית והפופוליסטית כיום בוורשה.

"אסור לטעות, הממשלה הפולנית יכולה לדרוש פיצויים מגרמניה. היא יכולה גם לדרוש פיצויים מרוסיה על שיתוף הפעולה של הסובייטים עם הנאצים. אבל למה לעצור רק בשנת 1939? הממשלה הפולנית יכולה גם לבקש פיצויים מאוסטריה, רוסיה וגרמניה על חלוקתה של פולין בשנת 1795, ומשבדיה על הפלישה לפולין בשנת 1656. השאלה היחידה היא מדוע הממשלה הפולנית משתעשעת במחשבות כאלה, ומדוע היא מוכנה לעסוק בפעולות סרק מסוכנות כאלה", תוקף גרבובסקי. הסיבה למדיניות הפולנית הזאת, לדעתו, היא פשוטה: "הפוליטיקאים הפופוליסטים משרתים את הציבור שלהם, ואם הם יכולים לצבור נקודות בבסיס הבוחרים הלאומני ושונא-גרמניה שלהם, הם מעדיפים להתעלם מהנזק שנגרם לפולין ולמעמדה הבינלאומי".

בממשלת פולין טוענים כי ההחלטה של המשטר הקומוניסטי משנת 1953 לוותר על דרישת פיצויים מגרמניה אינה תקפה, מאחר שהיא התקבלה תחת צו של משטר ברית המועצות, ולכן הם זכאים לדרוש כעת את הפיצויים.

"פולין ויתרה רשמית על זכותה לקבלת פיצויים מגרמניה בשנת 1953. כיום, הפופוליסטים והלאומנים השולטים בפולין טוענים כי פולין הקומוניסטית לא הייתה מדינה ריבונית ולכן לא הייתה מסוגלת להיכנס למגעים דיפלומטיים עם גרמניה. אם כך, במקרה שלהחלטה משנת 1953 אין באמת תוקף מחייב, אז גם כל ההתחייבויות והאמנות שעליהן חתמה הרפובליקה הפולנית העממית משנת 1944 ועד 1990 מוטלות בספק גדול".

גרבובסקי טוען כי ממשלת פולין מותחת את החבל קצת יותר מדי בדרישותיה, ובסופו של דבר עלולה למצוא את עצמה מסולקת לחלוטין מהאיחוד האירופי. "פולין קשורה כיום בגבולותיה, בחברותה בארגונים בינלאומיים ובהסכמים מסחריים רבים אל העולם החיצון. אלא שכל הטיעונים האלה לא ישנו את דעתם של השלטונות הנוכחיים בפולין, שדעת העולם אינה מעניינת אותם. נראה כי הממשלה הפולנית מתכוונת להרוס עוד יותר את היחסים המתוחים גם כך בין פולין וגרמניה, ולהוציא את פולין אל מחוץ לאיחוד האירופי", אומר גרבובסקי.

וולודז'ימירש בורודז'יי, בן 61, היסטוריון פולני המתמחה ביחסי פולין-גרמניה, פרסם כמה ספרים בנושא. גם הוא אינו מבין את ההחלטה של ממשלת פולין לדרוש פיצויים על נזקי מלחמה שנגמרה לפני 72 שנים. "הניסיון לקבל פיצויים כעת הוא כמו לעשות משהו בעולם דמיוני", הוא אומר. "בשנת 1953 פולין חתמה על הסכם ויתור רשמי על פיצויים מגרמניה. כמובן שהכול היה תחת לחץ חיצוני, אבל כך גם נקבעו הגבולות של פולין. אם נלך לפי הקריטריונים האלה של ממשלת פולין, לפיהם להחלטה אין תוקף כי היא התקבלה תחת לחץ חיצוני, אז נקבל שגם פולין איננה קיימת תחת גבולותיה הנוכחיים והכול יחזור לנקודת ההתחלה", אומר בורודז'יי.

"דרישה מוצדקת ומוסרית"

מי שדווקא עומד לצידה של ממשלת פולין ומביע תמיכה בדרישת הפיצויים הוא לוקאש קמינסקי, היו"ר לשעבר של המכון לזיכרון הפולני האחראי על חקירת פשעי הנאצים. "אין ספק כי הדרישה הפולנית לפיצויים על המלחמה היא מוצדקת ובעלת בסיס מוסרי", הוא טוען, "פולין הייתה אחת המדינות ההרוסות ביותר בזמן המלחמה, עם היחס הגבוה ביותר של הרס פיזי ואנושי. מצד שני, השאלה היא האם יש לדרישת הפיצויים בסיס חוקי. עורכי דין רבים מטילים ספק בשלב זה, אבל גם אם נקבל את דעתם הנושא הזה עדיין לא סגור".

על ההחלטה להגיש את דרישת הפיצויים 72 שנים לאחר תום המלחמה, אומר קמינסקי כי היא נובעת בעיקר מפוליטיקה פנימית בתוך פולין: "הפעולה הזאת מתמקדת הרבה יותר בפוליטיקה הפנימית מאשר ביחסים הבינלאומיים. מפלגת השלטון רוצה ככל הנראה לשנות את הנרטיב הראשי בדיון הציבורי בפולין, שבעבר לא התאים להם".

אתה מאמין שלפולין יש סיכוי לקבל טריליון דולר פיצויים מגרמניה?

"כן, אני מאמין בכך. גרמניה שילמה בעבר פיצויים לאזרחים פולנים שהיו קורבנות של ניסויים רפואיים או עבודות כפייה, וניתן להרחיב את המנגנון הזה לקטגוריות נוספות, כמו לדוגמה קורבנות של מעשי טבח, צאצאי אנשים שנרצחו במלחמה ועוד. אפשרות נוספת היא יצירת קרנות מיוחדות בתחומים ספציפיים. אם לדוגמה נהרסו כמה מאות כפרים פולניים במהלך המלחמה, דרך הפיצוי תהיה הקמת קרן מיוחדת לתמיכה בפיתוח הכפרים הפולניים. כך גם לגבי בתי חולים, מוסדות תרבות וכדומה. דבר נוסף הוא אתרי זיכרון, שממומנים על ידי כספים פולניים. זוהי כמובן חובתנו המוסרית לקורבנות, אבל לדעתי זו גם חובה עצומה של צאצאי התוקפים. עם זאת, כל הפתרונות האפשריים הללו מצריכים יחסים טובים ומשא ומתן עם גרמניה".