לא למנוע את הפרס. שלמה גרוניך
לא למנוע את הפרס. שלמה גרוניך צילום: Moshe Shai/Flash 90

1. ליבי ליבי למתלוננת נגד הזמר שלמה גרוניך. התחושה שלה לקראת מתן הפרס מטעם שר החינוך לזמר המוערך בוודאי קשה מאוד. לא קל לראות כיצד אדם שפגע בך לתחושתך זוכה לכבוד שכזה.

אין בלבי צל של חשד נגד המתלוננת. אני משוכנע בכנותה הגמורה, ובטוח שהיא מתארת את הדברים במכתב לשר החינוך נפתלי בנט ובתלונה שהוגשה בדיוק כפי שהיא זוכרת אותם.

קשה להסתובב בעולם בתחושה שאדם שאותו החברה מעריכה כל כך פגע בך פגיעה קשה כל כך. התחושה הזו מתעצמת כמובן במיוחד באותן נקודות זמן שבהן ההערכה החברתית הזו באה לידי ביטוי סמלי בולט, כמו הענקת פרס מטעם המדינה.

2. הזיכרון האנושי הוא עניין חמקמק מאוד, זאת יודע כל חוקר משטרה ובמיוחד כל היסטוריון. קח שני אנשים שהיו יחדיו באירוע אחד בשבוע שעבר, והם נטולי כל אינטרס לגביו, ובקש מהם לתאר לך בפרוטרוט את אשר התרחש לנגד עיניהם. ב-99 אחוזים מהמקרים התיאורים המפורטים יניבו סתירות עובדתיות של ממש, כאלו שלא ניתן לתרץ בדרך תיאור שונה.

אם ניקח את אותו התרגיל ונפעיל אותו על אירוע שהתרחש לפני שנה מספר הסתירות העובדתיות יגדל כמובן, וכאשר יהיה מדובר על אירוע שהתרחש לפני שנות דור הבעיה הזו עוד תחמיר הרבה יותר.

הבעייתיות במתן אמון בזיכרון האנושי כחלוף שנים הופכת לבולטת עוד יותר, כאשר מעמתים עדויות המבוססות על זיכרון בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני שנים רבות עם מסמכים שנערכו במועד התרחשות האירועים.

3. המחוקק היה מודע לבעייתיות בנוגע למידת האמון שניתן לתת בעדויות, ויהיו אלו העדויות הכנות ביותר, בנוגע לעניינים שהתרחשו לפני שנים רבות.

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבאה לעולם ההתיישנות בדין הפלילי (בניגוד להתיישנות בדין האזרחי שמשרתת גם מטרות נוספות). האפשרות להסתמך על הזיכרון האנושי בחלוף שנים רבות ככלי לבירור העובדות היא מוגבלת מאוד. לכן עם כל הכאב לא ניתן ברוב המקרים לברר עניינים פליליים כחלוף שנים רבות, במיוחד אם אין ראיות "חפציות" והבסיס לחשד הוא זכרון האירועים.

4. נטייתי האישית בכל הנוגע לעבירות מין ולחובה להוקיע התנהגות מינית בלתי הולמת, היא בדרך כלל לחומרא.

כך חשבתי כשהתפוצץ הסיפור סביב תא"ל אופק בוכריס, כך חשבתי (ואין כמובן שום השוואה בנוגע לחומרת העניין) סביב סיפור ינון מגל, ומאותה סיבה (ושוב, בלי לערוך השוואות) חשבתי שלא יכול להיות שהרב מוטי אלון יקבל רהביליטציה ציבורית. בכל המקרים הללו גם הבעתי את דעתי באופן פומבי.

המקרה הנוכחי שונה, בעיקר בשל הזמן הרב שחלף. פרשנות לאחור של אירועים שהתרחשו לפני כמה עשורים, גם אם תבוא מפיהן של מספר נשים, לא יכולה להוות עילה לפגיעה משמעותית כל כך בגרוניך. בהחלט יתכן שסיטואציה שבזמן אמת היתה נטולת הקשר בעייתי תהפוך ברבות השנים לכזו בזכרונה של יותר מאישה אחת, בין היתר גם בגלל השפעה הדדית.

מניעת הפרס מהזמר המוערך בסיטואציה הנוכחית, בחלוף שנים רבות כל כך מזמן התרחשות האירועים, תהיה מעשה שגוי, למרות שאהדתנו הראשונית תמיד תהיה קודם כל למי שנפגע ולא למי שפגע. במצב הנוכחי, ובהחלט יתכן שלא בזדון, אי אפשר לקבוע מיהו הנפגע האמתי. באותה מידה שחובה להגן על נפגעות ולתת להן גיבוי, אסור להיגרר לתליינות אוטומטית.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו