הוועדה המיוחדת לגיבוש הצעת חוק הלאום קיימה היום (ג') דיון נוסף להכנתה לקריאה ראשונה.
"חלק מהנרצחים היום הם אנשי מג"ב, שם משרתים לוחמים ולוחמות יהודים ולא יהודים. על רקע החוק הזה אנחנו זוכרים את כל אזרחי ישראל ואני מתחייב שהחוק שארים עליו את ידי ידגיש שזכויות אדם מלאות תהיינה לכולם אך זכויות לאומיות הן רק לעם ישראל", אמר יו"ר הוועדה חה"כ אוחנה.
חכ"ל שכיב שנאן ששכל את בנו רב-סמל כמיל בפיגוע בהר הבית הסביר מדוע החוק אינו ראוי. "בעיני אותו בן העוולה שרצח היום ובן העוולה שרצח את בני, הם אזרחי ישראל שווים ואסור שהכנסת תוציא חוק שלא מבטיח את שוויונם של כלל האזרחים. אני מחזיק תעודת זהות ישראלית בגאווה אני מכיר באהבה בעובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וכלל אזרחיה. אני שותף מלא בחיי המדינה ומבטא בכך קולם של רבים מאזרחי המדינה הלא יהודים שנולדו לתוכה, חיים בה ולא מתכוונים לוותר על אזרחותם. כולנו אוהבים את המדינה נתנו ונמשיך לתת לה. אני אב לחלל אך גם אב לשוטר שמסיים מחר קורס ושתי בנות ששירתו שירות לאומי קורא לכם אל תעשו את זה, אל תקברו אותנו מחוץ לבית הקברות, אל תתנו לנו להרגיש לא שייכים, אנחנו רוצים שותפות וקיום משותף, רוצים ואוהבים לחיות אתכם. תדאגו שהמילה שוויון תעוגן באופן ברור".
השר לשעבר דן מרידור הסביר אף הוא מדוע על הכנסת להתנגד לחוק. "אני גאה לומר שתמכתי כשר משפטים בחקיקת חוקי יסוד זכויות האדם. כיהודי זה פוגע בי שהיהודים המופלים ונפגעי רדיפות, לא מצליחים להעביר שוויון כי יש התנגדות בכנסת. בושה שהכנסת לא עשתה זו והמשך חקיקה כזו יהיה כישלון. אם צריך משהו לתקן הוא לעשות מה שבימ"ש עשה- הוא קבע בפרשנותו את השוויון כעקרון יסודי חוקתי. ניצחנו בהקמת המדינה והערבים הפסידו. צריך לנהוג באורח יהודי אנושי וחכם ולזכור שגם כיבוד מלא של חוקה לא יהיה אם תהיה הדרה. לעניין המשפט העברי- זו מורשת אדירה אבל ההלכה לא יכולה להיות מקור מחייב לפסיקה בישראל אלא מקור השראה".
מנגד חה"כ אבי דיכטר (הליכוד) טען כי מדובר בחוק ראוי. "התחלתי לנסח את החוק לפני 7 שנים. הזמן עשה טוב להצעה והפך אותה להוגנת יותר ונכונה יותר משפטית חוקית וישראלית. בנושא השוויון- זו צביעות שקולם של המתעקשים כאן לא נשמע בחו"י כבוד האדם, להתנות את חקיקתו בכך. הגיעה העת שנגדיר עצמנו בצורה ברורה בספר החוקים ואני מקווה שביום העצמאות ה-70 יתווסף החוק הזה כחו"י לארון החוקים של מדינת ישראל".
חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו"ר ועדת החוקה: "הוויכוח מתמצה בשאלה האם מדינת ישראל היא מדינה לכול אזרחיה או שיש בה שוויון לכל אזרחיה. אין חולק על הצורך בשוויון מלא אבל המדינה אינה לכל אזרחיה- היא מדינה יהודית. יש להסכים לכך שיהיה שוויון מלא ומצד שני כשיש התנגשות עם נושא שהוא לאומי יגבר הלאומי על השוויון, זה יבוא לביטוי בחוק השבות ואולי בעוד שניים שלושה נושאים".
חה"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) טענה כי "צריך להסכים על הערכים ואז להחליט באיזה חוק לעגנם. אני דורשת שהדיון לא יהיה רק בחוק הזה אלא בארבע הצעות חוק שהקואליציה מתנגדת לדון בהן. אף אחת מהמפלגות הציוניות לא מתנגדת לעיגון זכויות העם היהודי במדינתו אבל נתנגד למחוק את עקרון השוויון שמוזכר במגילת העצמאות".
ואילו חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) הבהיר כי "כל ההוראות שמעגנות את עליונות האזרחים היהודיים אומרות שאין אזרחות שוויונית לכלל האזרחים ולכן קובעות סיווג אזרחות על בסיס אתני- אזרחות סוג א' ליהודים ואזרחות סוג ב' לכל מי שאינו יהודי. בכך מכשירה ההצעה מדיניות מפלה כלפי האזרחים הערבים וסותרת את הכרזת העצמאות".
גם המשפטנים שנכחו בוועדה חלקו את החוק. נשיא האוניב' העברית פרופ' מנחם בן-ששון, לשעבר יו"ר ועדת החוקה: "בכנסות ה-16 וה-17 החלטנו שלא לחוקק את הפריט הזה. אם היינו מחוקקים את מגילת הזכויות על 40 סעיפיה וחוזרים על הסעיפים הנוגעים למיעוטים יש מקום לחזור לדיון בחוק הזה אך כל עוד לא עשינו זאת ניכנס למערכת חוקתית שלא קיימת במלואה עם חוק שמפר איזונים כלפי קבוצות שלמות שחיות בתוכנו שירגישו שנעשה דבר לא תקין. תשקלו שוב ואם מוכרחים לחוקק תחוקקו את חוק החזון כהצעת פרופ' גביזון".
ד"ר חגי ויניצקי ראש מכון בגין למשפט וציונות, אמר בדיון, "כ-170 מדינות מעגנות את השפה בחוקה. כ-120 מדינות עיגנו את ההמנון ויש מדינות שכתבו גם את מילותיו במפורש. המקום הנכון לעיגון השוויון הוא בחו"י כבוד האדם וחירותו ולא בחוק הלאום כיוון שערך השוויון הוא לא רק בין יהודים לערבים אלא גם בין גברים ונשים ובכל צורותיו ואם ייכלל בחוק הלאום זה מצמצם אותו".
פרופ' אלכס יעקבסון, הוסיף, "כל החוקות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות מכניסות את עקרון השוויון לפחות בסעיפים החגיגיים שלהם והסיבה לאומית וממלכתית כי זה הבסיס לתביעה לנאמנות של אזרחיה".