לפני חודשיים נרצחו בני הזוג וולנסקי בדרכם לביתם ביישוב עלי. מחבל התמקם על חומה של בית בקצה הכפר לובן א- שרקייה, כיוון את נשקו אליהם וירה על רכבם. בני הזוג נהרגו והותירו אחריהם שני ילדים קטנים. מאז מנהלות נשת עלי ונשות שילה מאבק חסר פשרות עם הצבא על הריסת הבית שלידו התמקם המחבל ושממנו ממשיכים ליידות אבנים על הרכבים הנוסעים על הציר.
"בתום השבעה עלינו לבית בפעם הראשונה", משחזרת בפני כתבתינו רחלי אבנית. "היינו כ 25 נשים, מלוות ב 15 גברים שאבטחו אותנו עד אשר הגיע הצבא למקום. טיפסנו על גג הבית והכרזנו כי איננו מתפנות עד אשר יגיע למקום אלוף הפיקוד משה קפלינסקי". הנשים קיבלו הבטחה שאלוף הפיקוד ייפגש עמהן, וכך היה.
כעבור ימים אחדים הגיעו אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה לפגישה עם המתיישבים: "האוגדונר הבטיח שינויים בשטח בתוך ארבעה ימים, והאלוף אמר כי הוא דוגל במעשים ולא בדיבורים, וכי אנחנו נראה את התוצאות".
חודש וחצי חלף אך דבר לא נעשה בשטח, ובינתיים הקבוצה עולה למקום כמעט בכל יום, בתיאום עם הצבא, ומקיימת שם פעילות, לעיתים שיעור תורה ולפעמים סדנאות לעבודת יד, כגון קישוטים לסוכה עם הילדים: "בתום התקופה", ממשיכה אבנית, "שמנו לב שהמקום הפך להיות מתנ"ס של גוש שילה, ולכן ביום שלישי של חול המועד סוכות החלטנו להתבצר בבית ולא לזוז ממנו עד שיהרסו אותו.
כעבור שעתיים ראינו שאיש אינו מגיע למקום אז לקחנו אבנים גדולות מן החומה של הבית, סידרנו אותן בצורה של מגן דוד גדול על הכביש והתיישבנו במרכזו". מעשה זה עורר את המהומה המבוקשת, המג"ד הגיע למקום והבטיח שידבר עם המח"ט.
הנשים לא השתכנעו והמשיכו לשבת במקום, ובינתיים הגיע לשם מפקד המשטרה של האזור איציק רחמים ואיים שיעצור אותן: "אנחנו הבענו נכונות להיעצר, כי אם זו הדרך לעורר את ההדים בדרגים הגבוהים היינו מוכנות גם לזה". בסופו של דבר הגיע למקום המח"ט, שהיה במקרה באזור והבטיח להיוועד עם נציגות "הוועד הנשי".
" בפעילות שלנו אנחנו מבקשות להבהיר שני דברים", מסבירה אבנית: "תחילה, שפגיעה ביהודים אינה יכולה לעבור בשתיקה, וזה מה שקרה כאן, כי שום דבר לא נעשה בתגובה לרצח, והדבר השני הוא שגם אם הבית אינו של המחבל אבל ממנו בוצע הפשע יש להרוס אותו. אנחנו חושבות שפגיעה כזאת תרתיע בעתיד".
במהלך התקופה נפגשו הנשים עם חבר הכנסת הרב בני אלון וכן עם סגן השר לביטחון הפנים גדעון עזרא, אשר מהפגישה עמו יצאו הנשים מאוכזבות: "אנחנו כמעט בכינו לו על המצב",מספרת אבנית, "והוא היה מנומנם, והתעורר רק כאשר התחלנו לדבר על הבחירות. במהלך הדיון הוא גם אמר: "רק אחרי הפיגוע הבא ייהרסו בתים".
אמש קיים המח"ט את הבטחתו לנשים ונפגש עמהן: "הוא אמר לנו שהצבא יהרוס שני בתים של מחבלים מלובן א- שרקיה, וכן שייעקרו מטעים שעל הציר, אולם הוא הסביר שהגישה שלו היא כי אסור לפגוע במי שאינו מעורב ישירות בטרור. ניסינו להסביר לו את עמדתנו, אך הוא לא הסכים אתנו. הסברנו לו שהבית נטוש, אולם הוא לא השתכנע".
רחלי אבנית מסיימת את סיפורה באכזבה: "מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות לפיגוע הבא ולומר: 'אמרנו לך'", אולם לאחר שתיקה קצרה היא שבה ומתעשתת: "אמרנו למח"ט שמה שהוא מתכוון לעשות הוא מעט מדי ומאוחר מדי וכי נמשיך במחאתנו גם בכיוונים אחרים, כגון שליחת מכתבים ופקסים לדרגי הצבא השונים".
"בתום השבעה עלינו לבית בפעם הראשונה", משחזרת בפני כתבתינו רחלי אבנית. "היינו כ 25 נשים, מלוות ב 15 גברים שאבטחו אותנו עד אשר הגיע הצבא למקום. טיפסנו על גג הבית והכרזנו כי איננו מתפנות עד אשר יגיע למקום אלוף הפיקוד משה קפלינסקי". הנשים קיבלו הבטחה שאלוף הפיקוד ייפגש עמהן, וכך היה.
כעבור ימים אחדים הגיעו אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה לפגישה עם המתיישבים: "האוגדונר הבטיח שינויים בשטח בתוך ארבעה ימים, והאלוף אמר כי הוא דוגל במעשים ולא בדיבורים, וכי אנחנו נראה את התוצאות".
חודש וחצי חלף אך דבר לא נעשה בשטח, ובינתיים הקבוצה עולה למקום כמעט בכל יום, בתיאום עם הצבא, ומקיימת שם פעילות, לעיתים שיעור תורה ולפעמים סדנאות לעבודת יד, כגון קישוטים לסוכה עם הילדים: "בתום התקופה", ממשיכה אבנית, "שמנו לב שהמקום הפך להיות מתנ"ס של גוש שילה, ולכן ביום שלישי של חול המועד סוכות החלטנו להתבצר בבית ולא לזוז ממנו עד שיהרסו אותו.
כעבור שעתיים ראינו שאיש אינו מגיע למקום אז לקחנו אבנים גדולות מן החומה של הבית, סידרנו אותן בצורה של מגן דוד גדול על הכביש והתיישבנו במרכזו". מעשה זה עורר את המהומה המבוקשת, המג"ד הגיע למקום והבטיח שידבר עם המח"ט.
הנשים לא השתכנעו והמשיכו לשבת במקום, ובינתיים הגיע לשם מפקד המשטרה של האזור איציק רחמים ואיים שיעצור אותן: "אנחנו הבענו נכונות להיעצר, כי אם זו הדרך לעורר את ההדים בדרגים הגבוהים היינו מוכנות גם לזה". בסופו של דבר הגיע למקום המח"ט, שהיה במקרה באזור והבטיח להיוועד עם נציגות "הוועד הנשי".
" בפעילות שלנו אנחנו מבקשות להבהיר שני דברים", מסבירה אבנית: "תחילה, שפגיעה ביהודים אינה יכולה לעבור בשתיקה, וזה מה שקרה כאן, כי שום דבר לא נעשה בתגובה לרצח, והדבר השני הוא שגם אם הבית אינו של המחבל אבל ממנו בוצע הפשע יש להרוס אותו. אנחנו חושבות שפגיעה כזאת תרתיע בעתיד".
במהלך התקופה נפגשו הנשים עם חבר הכנסת הרב בני אלון וכן עם סגן השר לביטחון הפנים גדעון עזרא, אשר מהפגישה עמו יצאו הנשים מאוכזבות: "אנחנו כמעט בכינו לו על המצב",מספרת אבנית, "והוא היה מנומנם, והתעורר רק כאשר התחלנו לדבר על הבחירות. במהלך הדיון הוא גם אמר: "רק אחרי הפיגוע הבא ייהרסו בתים".
אמש קיים המח"ט את הבטחתו לנשים ונפגש עמהן: "הוא אמר לנו שהצבא יהרוס שני בתים של מחבלים מלובן א- שרקיה, וכן שייעקרו מטעים שעל הציר, אולם הוא הסביר שהגישה שלו היא כי אסור לפגוע במי שאינו מעורב ישירות בטרור. ניסינו להסביר לו את עמדתנו, אך הוא לא הסכים אתנו. הסברנו לו שהבית נטוש, אולם הוא לא השתכנע".
רחלי אבנית מסיימת את סיפורה באכזבה: "מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות לפיגוע הבא ולומר: 'אמרנו לך'", אולם לאחר שתיקה קצרה היא שבה ומתעשתת: "אמרנו למח"ט שמה שהוא מתכוון לעשות הוא מעט מדי ומאוחר מדי וכי נמשיך במחאתנו גם בכיוונים אחרים, כגון שליחת מכתבים ופקסים לדרגי הצבא השונים".