שנתיים מלאו השבוע לפטירתו של הרב אליהו אביחיל ז"ל, מי שהוביל והקים את עמותת 'עמישב' הפועלת לקירוב קהילות נידחות מרחבי העולם לעם ישראל וארץ ישראל תחת הכותרת של השבת עשרת השבטים האבודים לעמם.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מיכה גרוס, מנהל העמותה, המדגיש כי "העמותה המשיכה לפעול" ולמעשה דבר לא השתנה בשנים האחרונות.
"שנתיים לפני פטירת הרב אביחיל העביר אליי את ניהול העמותה שעוסקת בקשר עם צאצאי עשרת השבטים, שעל פי ההגדרה הם אינם יהודים כי התבוללו. המטרה היא לאתר אותם ולקרב אותם כדי שבעתיד מהצאצאים שלהם יהיו כאלה שירצו להתגייר ולהצטרף לעם ישראל בארץ ישראל", מספר גרוס.
גרוס מציין כי על פי האמור בתנ"ך בשלב כלשהו בתהליך הגאולה יהיה צורך להתניע מהלך שבו יהיה קיבוץ גלויות של נספחי ישראל, הצאצאים של עם ישראל, ואלמנטים הלכתיים שונים ממתינים למעשה ליישומו של השלב הזה. "חלק מתפקידיו של המשיח יהיה להשלים את התהליך הזה. מה שעמישב עושה זה התנעת תהליך בקנה מידה קטן ואנחנו מקווים שיגדל, יש ברחבי העולם מיליוני צאצאים שלא מוגדרים כיהודים, ומתוכם אני מניח שיהיו שירצו לשוב למקורות שלהם".
בדבריו מזכיר גרוס פעילויות שונות, מחקרים שונים ושמירת קשרים עם קהילות שונות בחבי העולם. בהקשר זה הוא מזכיר את מחקריו של הדוקטורנט אייל בארי שיוצא למחקרים בהודו ושומר על קשרים עם הפתאנים שלהם מנהגים שמזכירים הלכות יהודיות ואף מחזיקים ספרי יוחסין בהם משולבים שמות יהודיים עתיקים. בארי, מספר גרוס, עסוק בין השאר בימים אלה בתרגומם של אותם ספרי יוחסין עתיקים שנשמרו בקהילות הפתאנים.
ומה באשר לאופן שבו מקבלת המדינה את הפעילות הזו? גרוס מציין כי עזרתה של המדינה מתקיימת דרך העמותות העוסקות בתחום זה. "כך עלו לארץ בני מנשה", הוא מזכיר. "כמדינה אנחנו פחות עוסקים בזה, אבל לעם ישראל זה חשוב".
על מספרם של צאצאי השבטים הוא מספר ומציין כי מדובר במיליונים, אך ברור שאין כוונה להעלות לישראל מיליוני בני אדם ומיקוד פעילותה של העמותה הוא בהחזרתם לחיק היהדות של מי שמעוניין בהליך גיור משום אותו קשר עתיק שהוא מבקש לחדש בינו לבין העם היהודי.
לדבריו במרוצת השנים חל מפנה עצום ביחסה של החברה בישראל לסוגיית עשרת השבטים, ובעוד שהסוגיה נחשבה כהזויה כאשר הרב אביחיל החל את פעילותו בשנת 1975 הרי שכעת הדבר מצוי על סדר היום והוא נידון לא מעט על ידי מומחים רבים לנושא באקדמיה ומחוצה לה. זאת לבד מבני המנשה שעלו ארצה מתוך רצון לשוב ולהתחבר לעם ישראל.
כעת, מספר גרוס, כאשר הוא עצמו עבר את גיל שבעים, הוא מחפש ידיים צעירות ואנרגיות חדשות שיובילו את המשך פעילות העמותה.