המילה שאפיינה את אורי: ״פרגון״

מילה אחת יכולה לאפיין את אורי, זכרונו לברכה, בכל שלבי חייו ותפקידיו: פרגון. מילה שמקורה ביידיש ואומרים שלא סתם אין מושג כזה בעברית, כי זה לא ישראלי, לפרגן, אבל נראה לי שזה מה שחכמינו כינו "עין טובה".

כשאורי היה העורך הראשון של עיתון אותיות, שקם לפני 30 שנה וב"ה ממשיך לצאת לאור עד היום, הוא שלח לכתבים הצעירים, ילדים וילדות בני 13-12, מכתבים מפורטים עם הערות וחיזוקים על כתיבתם ועל ההישגים העיתונאיים שהגיעו אליהם. קיבלנו השנה מכתב כזה שמישהי שמרה מימיה ככתבת, עם ההערות של אורי.

כך גם בהמשך דרכו העיתונאית, וכך גם כפוליטיקאי. אורי עודד כותבים צעירים ומוכשרים, בכל מקום שהיה, אפילו כח"כ ושר, המשיך לזהות כישרונות ולעודד אותם ליצור ולכתוב, בלי לדאוג שמא יתפסו את מקומו, שאולי מישהו מאיים עליו מאחור - "אלף פרחים יפרחו". לא רק לצמוח, אלא גם להצמיח אחרים. כששלחו אליו כתבי יד של ספרים תמיד מצא זמן לעבור עליהם ולהעיר הערות לשיפור. לפעמים התקשר למישהו שפרסם טור מבריק בעיתון, לחזק את ידיו, שימשיך לכתוב.

אורי תמיד היה מחובר לתרבות, מאותיות ועד שלישי בשלייקס. הוא התפעל מהיצירה המקורית המתפתחת וצומחת מתוך חיבור לשורשינו וראה בכך חלק מתהליכי השינוי המבורכים בחברה הישראלית.
כבר בקדנציה הראשונה שלו כחבר כנסת, כינס פורום של אנשי תרבות, לראות במה ניתן לקדם ולעודד את היצירה שלהם, ולעודד שיתוף פעולה ביניהם, מתוך הגישה שלו שהייתה בעד עשייה מתוך שיתוף פעולה ולא מתוך תחרותיות. ומה שיפה, זה שלפני כשנתיים אכן קם פורום דומה, "מאחורי הקלעים" שמו, שהוא בדיוק כזה, פורום שמאפשר דיון בין ראשי גופי תרבות מובילים ופועל למען מטרות משותפות, שמתוכו צמח השנה גם איגוד אורי לאמנים ויוצרים.

דבר אחד אורי זיהה כבר אז: מעט מדי פרגון מצד הקהל - בעיקר הדתי-ימני - כלפי התרבות, גם זו שיוצאת מתוכו-עצמו. הוא יצא אז בקריאה, ואני רוצה רק לתת לה הד נוסף: מי שחשובה לו יצירה מקורית ומשובחת, חשוב שיפרגן לה באופן מעשי: לקנות, לשלם, לצרוך את אותה תרבות.

לא להעביר ספר אחד או גיליון עיתון בין כל בני המשפחה והחברים, אלא לקנות אותו בעצמנו. לקנות דיסקים, ללכת לתערוכות ולמופעים, גם כדי לחוות את האמנות מקרוב אבל גם כדי שהיוצרים ירוויחו מהיצירה שעמלו עליה - ולא הכול תלוי בתמיכה ממשלתית. לקהל יש חלק נכבד בחיזוק הזה.

הפרגון המעשי שמתבטא בצריכת התרבות הוא הקרקע שתצמיח עוד יצירה, גם באופן כלכלי, וגם מורלי. יוצר צריך קהל, כי כמה מקום כבר יש במגירה, שיכתבו, יציירו או ינגנו לתוכה.

הערב הזה הוא כולו פרגון ליוצרים נהדרים, שהטביעו חותם בתרבות הישראלית, כל אחד בתחומו. תודה לשר נפתלי בנט על קריאת הפרסים על שמו של אורי ותודה לרב איתיאל בר לוי, ראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, ולאנשי צוותו, על כל הארגון. ברכות חמות למקבלי הפרסים, שתזכו לשנים רבות, נעימות וטובות של יצירה פורה, שנה טובה

מיכל אורבך: תפרגנות לתרבותחזקי ברוך