נועם פתחי
נועם פתחיצילום: מרים צחי

סרט מומלץ:

סיפורו של ויל הנטינג. סרט שכתבו מאט דימון ובן אפלק כשהיו בסביבות גיל עשרים, על בחור מחונן עם בעיות חברתיות ופסיכולוגיות קשות, שבעזרת טיפול פסיכולוגי רגיש (רובין ויליאמס) עובר תהליך מקסים של התרת הקשרים הבעייתיים באישיות שלו. סרט חובה.

שלושה שירים עבריים אהובים:

'שאריות של החיים' של עידן רייכל - שיר שתמיד מזכיר לי כמה חשוב לנצל כל רגע שנשאר בחיים. 'התעשייה האבירית' של קורין אלאל - מאיר גולדברג מספר את סיפור התעשייה האווירית מיד לאחר הפסקת פרויקט מטוס הלביא, ופשוט מראה איך באנלוגיה מבריקה ואלגנטית אפשר לכתוב שיר עם מסרים חברתיים. 'שיר המכולת' של כוורת - בעצם יכולתי לבחור כל שיר של כוורת או גזוז שדני סנדרסון בתקופות ההם כתב - רוקר אמיתי שיכול להקפיץ 60 אלף איש בפארק הירקון עם מילים כמו "הולכת למכולת וקונה שם תרנגולת".

לאן היית מפנה תקציב של מיליון דולר בתחום התרבות?

לקדם טלוויזיה חכמה, אינטליגנטית, כתובה מעולה - השתלטות הריאליטי על החיים שלנו הופכת את האנשים לפחות אינטליגנטים לדעתי. מספיק לראות מה קורה ב‑HBO ובנטפליקס כדי להבין לאן אנחנו צריכים לשאוף, במקום לעוד עונה של 50 פרקים של הישרדות.

קבוצת ווטסאפ מעניינת שאתה חבר בה:

קבוצת הרדיו שלנו "פתחי וזמרי בעם" - היא כוללת את כל האנשים שמנהלים אותנו ועובדים סביב התוכנית שלנו ברדיו דרום וברדיו גלי ישראל. היא משלבת את הנשמה ושמחת החיים של החבר'ה מרדיו דרום, ואת האמונה והחיבה לפוליטיקה של החבר'ה מגלי ישראל, ביחד איתי ועם יותם זמרי, שני חילונים תל אביבים - יוצאת קבוצת ווטסאפ קורעת מצחוק שמתווכחת ומתפייסת כל דקה.

עם איזה קומיקאי היית רוצה לעשות סדרה?

עם ריקי ג'רווייס שלוקח בהליכה את כל מה שעשו בקומדיה עד היום. בארץ עבדתי עם לא מעט, קטורזה ב"מועדון לילה", שני כהן בפרסומות ל‑9,000000, טל פרידמן - אבל תמיד יהיה לי מקום בלב לאסי כהן. עם אסי עשיתי במשך 10 שנים את הפרסומות לבנק הבינלאומי, הוא נשמה גדולה וכישרון שאין לאף אחד בדור שלנו.

מה מצחיק אותך?

יותם זמרי. אבל לא כשהוא מנסה להצחיק, בעיקר כשהוא לא. כשסוגרים את המיקרופונים, בדרך לאולפני הרדיו, או כשהוא מנסה לטפל במשהו ואין לו את היכולות. ואין לו.

מה הפאנץ' הכי מאולתר שלך?

אני סובל מזיכרון לא משהו, אבל בריאיון שעשינו ברדיו עם בן כספית, הוא היה ממש בוטה ואגרסיבי, אז כשהוא סיים לכנות אותנו פעמיים "בורים", אמרתי לו: "בן, אני לא יודע מה שמו לך בחביתה הבוקר, אבל תרגיע...". קיבלתי תגובות על החביתה הזאת ברמות שלא קיבלתי בחיים.