אליעזר רוטמן
אליעזר רוטמןצילום: עצמי

אני ושכמותי נאבקים למען 230,000 אלף נכים שלא יכולים לצאת ולהיאבק על הזכות הלגיטימית לחיים הוגנים.

מקיצבה של 2,342 שקלים אף אדם לא יכול לחיות, בטח לא איש עם בעיות בריאותיות. הקצבאות לא הועלו משנת 2002, כאשר הקפיא שר האוצר דאז את הקצבאות, למעט השנה, כאשר הקציבו לנכים 300 מיליון שקלים חדשים.

הנכים לא מוכנים להמשיך לחיות בצורה הזאת, לכן התחלנו לעשות הפגנות ברישיון של המשטרה. אצל מי לא היינו? משר האוצר ועד ראש הממשלה, אבל אתם מתארים לכם עד כמה ההפגנות היו חסרות טעם. סגרו את המפגינים בין הגדרות ואמרו להם: "תעשו רעש כמה שאתם רוצים". אז הבנו שזאת לא השיטה, והודענו בריש גלי כי מעתה נעבור להפגנות – כלומר, חסימות - ללא רישיון.

אנחנו מבינים את גודל הסבל של הציבור היקר בחסימות, אבל עליהם להבין שזה לא נגדם. המאבק הוא אפילו למענם, כי לא לעולם חוסן. הנכות יכולה ליפול על כל אחד. אנחנו מצטערים על סבלם המיותר, אבל לא נותר לנו במה להיאבק אלא רק בגופנו.

הממשלה הזאת באה לעבוד על הציבור בטענה כי הנכים נהנים מקצבאות יותר גבוהות. האמת היא שלנכה יש קיצבה בסיסית של 2,342 שקלים, ובהתאם לחומרת מצבו הוא מקבל קח"ן (קיצבה חודשית נוספת) בסך של עד חמש מאות שקלים. אם הנכה סיעודי אזי הוא מקבל קיצבה שנקרא שר"מ, שהולכת בשלמותה למטפל שצמוד לחולה, והנכה אף צריך להוסיף מכיסו הריק עוד להשלמת השכר של המטפל, כך שיוצא שהכסף לא נרשם לזכות הנכה. יש נכים אורתופדיים שמקבלים קיצבת ניידות, שגם זה לא נרשם לזכותם, כי הכסף אמור ללכת לאחזקת הרכב (ביטוחים, דלק וכדומה).

נזכיר כי הנכים היו צריכים להופיע בפני רופאים מומחים וועדות בביטוח הלאומי, ועברו מצבים לא פשוטים כדי שיקבלו את המגיע להם, ועכשיו באה הממשלה ועושה ביניהם הפרד ומשול, דבר שיוצר עוד יותר כאב וכעס.

אסור לשכוח: 80 אחוזים מהנכים היו אנשים בריאים, שירתו בצבא ועבדו, אבל באמצע הדרך נפלה עליהם הנכות. לאף אדם אין ביטוח נגד דברים שכאלה, וכל אחד חס ושלום יכול להגיע למצבנו.

אליעזר רוטמן

פעיל במאבק הנכים