שופטי בג"ץ, יצחק עמית, אורי שוהם וג'ורג' קרא דחו היום (שני) את העתירה שהגישה התנועה למשליות ודמוקרטיה נגד ההנחייה שהוציאה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, האוסרת על שופטים מכהנים לפגוש גורמים מחוץ למערכת.
מדובר בהנחייה שעניינה למעשה מניעת מפגשים בין השופטים המעוניינים בקידום ובין חברי הוועדה לבחירת שופטים שאינם מקרב שופטי בית המשפט העליון.
השופטים דחו ראשית את הטענה שמדובר היה בהנחייה "חשאית" וקבעו כי לא היתה חובה על נשיאת בית המשפט העליון לפרסם את ההנחייה באופן פומבי.
בנוסף דחו השופטים את הטענות נגד עצם ההנחייה, וקבעו כי מדובר בהנחייה לגיטימית וראויה.
"לא רק שלא מצאתי כי ההנחיה לוקה בחוסר סבירות, נהפוך הוא. הטעמים העומדים בבסיס ההנחיה – שמירה על מעמדה העצמאי של הרשות השופטת וחיזוק אמון הציבור בשופטיה – הינם טעמים חשובים וראויים. קיימת חשיבות ליצירת תנאים הולמים עבור אותם שופטים המבקשים קידום לערכאה גבוהה בפני הוועדה לבחירת שופטים, כך שלא יהיו נתונים ללחצים פוליטיים וכדי שתימנע מראית עין של תלות בעיניי הציבור הרחב", כתב השופט עמית.
"קשה להלום, בלשון המעטה, כי אמון הציבור במערכת בתי המשפט יגדל, אם הציבור ידע כי שופט פלוני זכה בקידום לאחר פגישה בארבע עיניים עם פוליטיקאי או עם חבר לשכת עורכי הדין בוועדה. אין לי אלא לצטט מדברים שנאמרו בפרוטוקול הוועדה הנזכר לעיל, על ידי נציגת לשכת עורכי הדין 'אתה יודע מה יקרה אם נראה כל יום תמונה בעיתון של שופט נכנס לחבר כנסת זה או אחר?', והדברים ברורים. אכן, פשוט בעיני כי מראית העין עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור ובעצמאות המערכת", הוסיף.
בתגובה לפסק הדין אמרו בתנועה למשילות ודמוקרטיה: "בלי לקיים דיון או לקבל תגובה, ובניגוד לתקנות סדר הדין, בג"ץ הוציא פסק דין שמגבה את הנשיאה מרים נאור".
"הקפדה על כללי הדיון והמשפט, בדיון רגיש בו עוסק בית המשפט בסמכות הנשיאה, נדרשת באופן מיוחד, ותמוה מדוע פעל בית המשפט באופן זה. מתן פסק הדין עומד בסתירה לסדרי הדין הקובעים כי יש לזמן את העותר לדיון, ורק עתירה שאינה מראה עילה על פניה, ניתנת לדחיה. במקרה זה השופטים העדיפו משום מה לדון בטענות התנועה למשילות ודמוקרטיה באריכות רבה, אך במעמד צד אחד, תוך פגיעה בזכות הגישה לערכאות וללא תקדים", הוסיפו בתנועה.
"לגופו של עניין: הנשיאה מרים נאור בתשובתה לא הצביעה על חוק, תקנה ואפילו פסיקה המסמיכים אותה להנחות הנחיות כפי שהורתה לשופטים. ותמוה שבית המשפט לא דרש ממנה לעשות כן. הציבור בישראל צריך לשאול את עצמו כיצד שבוע ימים בלבד חלף מאז הוגשה תגובת נאור לבג"ץ, ומיד יצא פסק דין המגבה אותה מבלי לתת לעותרים את יומם בבית המשפט. יש לתהות האם בג"ץ היה פועל כך לו היה מדובר בעתירה נגד כל גוף שלטוני אחר", לשון תגובת התנועה.