פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכהצילום: שלומי יוסף

התחלה/ לפני 47 שנים למשפחה של שלושה בנים, "אני ילד הסנדוויץ'". נולד וגדל ברמת גן. "גר בה גם היום. לא עזבתי את רמת גן מעולם".

אבא/ שלמה (86). בגיל 19 עלה בחוסר כול מעיראק עם משפחתו. "אבא התקבל לעבוד בבנק לאומי כפקיד זוטר, ובגיל 65 יצא פנסיה כסמנכ"ל. בן אדם סרגל. פיו וליבו שווים. מאוד מעריך אתיקה, יושרה ומקצועיות. בן אדם רך, אבל מצד שני לא מוותר בקלות על העקרונות והערכים שהוא מאמין בהם".

עובד עם אבא/ כנער צעיר התלווה בחופשות לאביו לעבודה בבנק. "הצטרפתי אליו ונחשפתי מקרוב למצוקות של אנשים ושל עסקים קטנים, שזקוקים לאשראי וגמישות מצד הבנק. אמדתי מקרוב את הקושי הכלכלי של האזרח הקטן".

אמא/ איידה (78). בגיל 12 עלתה עם משפחתה מבגדד שבעיראק. "כילד אמא הייתה דומיננטית ומעורבת בחיים שלי. את האהבה ללמידה ינקתי ממנה. כשהילדים בגרו יצאה לעבוד בבנק כדי להגשים את עצמה. הוריי אנשים שמאמינים בעבודה ובהשכלה - ירשתי את התכונות האלה מהם".

כבוד למסורת/ משפחתו מצד אמו היא משושלת רבנים חשובה. "אמא ממשפחת חיים, משפחה של רבנים ידועים. היא צאצאית של הבן איש חי. גדלתי למשפחה מאמינה עם כבוד למסורת. קידוש, ראש השנה, ליל סדר כהלכתו".

נושם כלכלה/ בן למשפחה מהמעמד הבינוני, אב בנקאי ואם עובדת בנק. "אחי הבכור רואה החשבון ואחי הצעיר עורך דין. כבר מילדות גדלתי לתוך העולם הכלכלי-חשבונאי".

ילדות מאושרת/ זוכר הרבה כדורגל. תלמיד מצטיין בתיכון 'אוהל שם' ברמת גן. "אהבתי ללמוד. תמיד הייתי אוטודידקט. כזה שלומד לבדו הרבה היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, קולנוע, פסיכולוגיה, אומנות. נושאים שקרובים לליבי עד היום".

דעת מיעוט/ "כבר כילד אני זוכר את עצמי לא חושש מלהיות דעת מיעוט. בהמשך התכונה הזאת מאוד חיזקה אותי, כשהובלתי מאבקים ומהלכים נגד קונסנזוס או אנשים בעלי כוח ושררה".

צבא/ חטיבת המחקר של אגף המודיעין בקריה בתל אביב. "הצבא מטבעו בנוי כמערכת נוקשה, אז זה לא הסתדר מאוד טוב. למזלי, הייתי במקום הכי גמיש ומכיל שאפשר. היו לי מפקדים שהכילו את הגמישות המחשבתית שלי וזה איפשר לי לפרוח. במהלך השירות למדתי הרבה. לחשוב בצורה מסוימת, לכתוב עבודות חקר בהיקף גדול, לנהל דיונים על הדעות שלך".

אקדמיה/ לאחר שחרורו פנה ללימודי כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר-אילן. "מאז ומתמיד היה לי ברור שזה התחום בשבילי". למד במסלול ישיר לדוקטורט. את הפרופסורה קיבל בגיל 40.

מתפרנס/ במקביל ללימודיו האינטנסיביים באוניברסיטה, עבד לפרנסתו והחל התמחות במשרד רואי החשבון של רו"ח שלמה נס. משם התגלגל ללשכת ראש הממשלה לתפקיד מנהל התחום הכלכלי.

יועץ כלכלי/ "הייתי אז דוקטורנט צעיר, ובמשך שנתיים הייתי היועץ הכלכלי בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הייתי מעורב ומשפיע. אחרי שנתיים קן הקוקייה הזה הספיק לי ופרשתי. אין ספק שהמשרה הזאת נתנה לי הכנה טובה להמשך".

עושה לביתו/ לאחר שעזב את המגזר הציבורי, פנה לשנתיים כראש האגף לתכנון עסקי ואסטרטגיה בחברת פרטנר תקשורת. המשיך כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בתבל טלקום, חברת התקשורת של תאגיד הכבלים, וכן, כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בחברת 'דרך ארץ', מפעילת כביש 6. ואז הגיעה ההצעה.

ההצעה/ בשנת 2003 כשהיה בן 33 בלבד, נקרא על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו להתמנות לתפקיד החשב הכללי באוצר. "הבנתי בצורך ובחשיבות העניין ונעניתי לאתגר. בפועל מצאתי את עצמי שנתיים מנהל קרב מוצלח לחילוץ המדינה מהמיתון הכי כבד בתולדותיה".

נלחם בטייקונים/ "בחודש הראשון שלי חילטתי ערבויות בנקאיות. דרשתי מאנשים לעמוד בחוזים ובהתחייבויות שלהם למדינה. החל מאליעזר פישמן, האחים עופר וכל הגדולים. עשיתי סדר".

להוריד מס/ "מיחזרנו הכול. דאגנו שכספי התמיכות יחולקו בקריטריונים שוויוניים ולא מפלים. דאגנו לפרוע את כל החובות בפיגור, חסכנו המון כסף במכרזים, בחוזים ובביקורות שעשינו. הבאנו לחיסכון של 10 מיליארד שקל מדי שנה, ובכסף הזה הורדנו מיסים. וזה בא לידי ביטוי בצמיחה מואצת".

נלחם בשחיתות/ "אחרי שנתיים בתפקיד הגיעו אברהם הירשזון, אהוד אולמרט, עומרי שרון ופואד בן אליעזר, ומצאתי את עצמי נלחם בחבורה שלמה של מושחתים, עם עשרות פקידים שמקיפים אותם ומסייעים להם. מצאתי את עצמי נלחם בשחיתות. היום זה ברור לכול, אבל בשנת 2005 לומר שראש הממשלה אולמרט הוא מושחת היה לא נתפס. ראו בי תמוה. הייתי כמעט קול יחיד".

מאבטח צמוד/ בעקבות מאבקו הלא מתפשר קיבל איומים לחייו ולחיי משפחתו. "ניסו לפטר אותי. איימו שלא אמצא עבודה לעולם. קיבלנו איומים לחיי ולחיי אשתי וילדיי. חודשים הסתובבנו עם שומרי ראש. לקחתי את הילדות לגן עם שומר ראש. זה הפחיד בוודאי, רק טיפש לא פוחד, אבל זה לא הרתיע".

דבק במטרה/ גם התקשורת תקפה. "ידיעות אחרונות, ערוץ 2, גלובס, צלבו אותי כל יום". ולא, הוא לא שקל להתפטר. "להתפטר זה כמו לשתף פעולה עם המושחתים. היה לי ברור שאני לא מפסיק כי לקחתי את זה על עצמי ועבדתי על פי צו מצפוני".

השחיתות מרימה ראש/ "זה הסתיים בכך שעומרי שרון, אולמרט והירשזון סיימו בכלא. כשאני מסתכל על השחיתות היום אני שואל על מה נלחמנו. חשבתי שנתנו לה מכה ניצחת ואני רואה שהיא הרימה ראש. ההתרפסות מול בעלי ההון, מונופולים שמרימים ראש, מחירי הדיור שעלו. מדיניות כלכלית שהתוצאות שלה הרות אסון".

החצי השני/ ד"ר אורלי זליכה, חוקרת בכירה במרכז הלאומי לבקרת מחלות. "בשנים שהייתי באוצר צחקתי ששנינו מתעסקים בווירוסים. אורלי אדם הרבה יותר צנוע ממני ונחבא אל הכלים. אהבת חיי".

הנחת/ שלושה. הגדולה נועה בת 17, עומר בת 14 ויואב בן 9. "כל אחד מהם אישיות בפני עצמה אבל בכל זאת, הם דומים. הם ערכיים, חרוצים, אוהבים לרכוש דעת ומאוד עצמאיים בדעתם. סיבה לגאווה".

מוחרם/ לאחר סיום תפקידו כחשב הכלכלי שב לאקדמיה. "אחרי שקיבלתי איומים שלא אמצא עבודה בימי חיי, התברר שצדקו. אף חברה גדולה לא יכולה לראות את הפרצוף שלי. חזרתי ללמד באקדמיה ובנוסף לשמחתי העובדים בישראל שמרו לי חסד נעוריי".

עושה צדק/ בימים אלו מועסק כיועץ לוועדי עובדים. "ועדים שנתקלים במשא ומתן מורכב או במשברים שבהם הם נזקקים לעמוד מול בעלי ההון, קוראים לי ואני מלווה ומסייע. אני גם מתפרנס מכך יפה וגם עושה צדק למאות אלפי עובדים".

הקריה האקדמית/ ראש החוג לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו. "הבית האקדמי שלי מיומו הראשון בשנת 1995. היו לי הצעות מחלק גדול מהאוניברסיטאות ודחיתי את כולן. אני כאן. אני מרגיש בבית, משפיע ואהוב. התחלתי כמתרגל והיום אני נשיא המועצה האקדמית העליונה".

מהפכה חברתית/ "היום זאת המכללה הכי גדולה בארץ. אנחנו עושים כאן שינוי חברתי אמיתי. בני אדם ממגזרים שונים באוכלוסייה הופכים לרואי חשבון מעולים, למנהלי מערכות מידע מצוינים או לעורכי דין נהדרים".

כלים להצלחה/ "באים אלינו אוכלוסיות מגוונות, גם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ואנחנו נותנים להם כלים להיכנס לשוק העבודה, אבל לא כחוטבי עצים ושואבי מים אלא כמנהיגים ומובילים".

אם זה לא היה המסלול/ "אני אוהב לעבוד, להשפיע ולעזור. תחומי הכלכלה והחשבונאות הם כלי חשוב שבאמצעותו אני זוכה לעזור לרבים. כך שאני לא רואה אפשרות שזה לא מה שהייתי עושה".

ניצני דעתנות/ "תמיד הייתי דעתן". בכיתה א' החליט שהוא כותב את האותיות מלמטה למעלה ולא הפוך, כפי שלימדו אותו. "זה הרגיש לי לא הגיוני. כשהמורה ניסתה להכריח אותי, שטחתי בפניה את דעתי ולא הסכמתי לשנות. היא לא אהבה את זה אבל איפשרה".

ההצלחה/ "כשרואה חשבון חרדי אחרי ההתמחות חוזר הביתה עם משכורת נאה - הוא מודל לאחרים. מי שמאמין בעצמו ומוכן לעשות את המאמץ – יצליח".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ קם בסביבות השעה שבע ורבע. מביא את ילדיו לבית הספר, חוזר, שותה קפה, קורא עיתונים ועובר על המיילים. "עד השעה עשר מכסה את החומרים". אז נוסע למשרד בקריה האקדמית אונו, עובד ועורך פגישות וגם מלמד. שב הביתה בשעות הערב, אבל לא הולך לישון לפני שקורא לפחות שעה, בסביבות חצות.

דיסק ברכב/ בעיקר מוזיקה של שנות ה-70 וה-80, "ניל יאנג, דיוויד בואי וכאלה".

השבת שלי/ משפחתית מאוד. "בילוי עם המשפחה, סעודת שבת משפחתית ועם חברים, אוכל ומנוחה".

דמות מופת/ "אני לא מעריץ אנשים".

משאלה/ "שהכלכלה שלנו תממש את הפוטנציאל האדיר שלה. יש לנו את היכולת לפתח משהו עשיר ומפותח, וכואב לי שהמדיניות הכלכלית לא מממשת אותה. בפן האישי, רק בריאות למשפחה".

מפחיד אותי/ "אני לא בן אדם שפוחד בקלות".

כשאהיה גדול/ בימים אלו סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, סתם בשביל הכיף. "זאת הייתה בשבילי הנאה צרופה. ובוודאי שארצה ללמוד עוד".

[email protected]