מתקרב לציבור החרדי? אהרן רזאל
מתקרב לציבור החרדי? אהרן רזאל צילום: מרים צחי

קיץ תשנ"ז. פסטיבל הכליזמרים בצפת, באופן מפתיע, עדיין התבסס בעיקר על אומנים שניגנו מוזיקת כליזמר שהייתה קצת כבדה בשביל הדור הצעיר שקפץ לאתנחתא מוזיקלית באמצע טיול בצפון, כמוני למשל.

הרהורי כפירה על בזבוז הזמן החלו לבצבץ במוחי, ואז ראיתי אותו. בחור צעיר ויחף מקפץ על אחת הבמות עם גיטרה, שר ומנגן פסוקים שאפילו משה רבנו לא חלם שילחינו.

עמדתי נפעם מהתגלית החדשה, ובמהלך מה שנשאר מאותו היום פשוט עקבתי אחרי הבחור הצעיר שענה לשם אהרן רזאל, לכל שלל הבמות שבהן הופיע בפסטיבל. בהמשך קניתי במיטב כספי את הקלטת הראשונה שלו 'הסנה בוער', והשאר היסטוריה. אהרן רזאל היה ועדיין מאבני היסוד של המוזיקה היהודית המתחדשת. השירים שלו יצאו מהשטנץ החסידי הרגיל אל עבר פסוקים פחות שגרתיים כמו "צא מן התיבה", המדרש על מסכת חגיגה וכמובן הלהיט "הגיע זמן הגאולה".

בשנים האחרונות נדמה שאהרן התברגן קמעא וקבע את מושבו בבית המדרש, כך גם הכריז בריש גלי בשם האלבום שיצא לפני שנים אחדות. האלבום היה מלא וגדוש בשירי התקשרות לתורה הקדושה ולומדיה, אך עדיין מלא וגדוש בשמחת החיים שתמיד אפיינה אותו. אם היינו חושבים שבזה שהוא קבע את מושבו נגמר העניין, כשרפטואר השירים הצטמק לכדי נושא אחד (וחשוב), התבדיתי. אהרן נשאר אהרן. האלבום שיצא אחריו, 'האיש בקצה המנהרה', חזר לעסוק בשלל נושאים ססגוניים ואילו שיר הנושא של האלבום החדש 'עד אמצא מקום' מערער קמעא את קביעת המקום דווקא בבית המדרש, אך עדיין מכיל גם הוא מגוון שירי חיזוק בלימוד התורה ועבודת ה'. יש כאלה שאפילו מכנים אותו 'קבעתי 2'.

בין אלבום אחד למשנהו פילס אהרן את דרכו אל עבר המיינסטרים של המוזיקה החסידית, והלחין בשביל זמרים רבים כמו מרדכי בן דוד, יעקב שוואקי ויידל ורדיגר. אך רק כעת הם משיבים לו ביקור גומלין. למרות שעד לא מזמן מיעט אהרן לארח זמרים אחרים, עכשיו הוא עושה זאת ובגדול. מרדכי בן דוד, ישי ריבו, אברימי קירשנבוים והאח יונתן רזאל מתארחים באלבום, כשאהרן מפליא לעשות ומתאים לכל זמר את הסגנון המוזיקלי המאפיין אותו.

האלבום החדש מהלך על החבל הדק שבין המוזיקה החסידית העכשווית ובין המוזיקה היהודית שעל מייסדיה נמנה רזאל בעצמו, ובעצם הופך אותן למקשה אחת. מילות השירים נכתבו בחלקן על ידי אהרן ואפרת אשתו, חלקן האחר לוקט משלל מקורות יהודיים פחות שגורים על לשון הציבור, כמו תנא דבי אליהו זוטא – "אין ישראל נגאלין... אלא מתוך עשרה בני אדם", שבוצע במקור בדואט עם יעקב שוואקי, או ההקדשה לספר 'חמדת דניאל' של הרב דניאל זליג זק"ש – "זה העסק שלנו: לעסוק בדברי תורה".

כחלק מהמגמה החסידית, חילק רזאל הפעם את העיבודים בין אנשי מקצוע מגוונים יותר. החל מאבי טל – שותפו לדרך הארוכה, גיל סמנטה, מאור שושן ועד ליובל סטופל ויואלי דיקמן – המאסטרו של המוזיקה החסידית העכשווית. אפילו מקהלת 'בעלי המנגנים' של מוישי רוט מתארחת באחד השירים.

האם האלבום החדש מקבע את מושבו של רזאל חזק יותר בבית המדרש החרדי מאשר על הבמות של הציבור הדתי-לאומי? ימים יגידו. הרווח הנקי שלנו בינתיים הוא אלבום משובח שנותן כבוד לעולם התורה ולומדיה, ומאידך נשמע טוב גם באוזניים של ציבור רחב הרבה יותר.