כששמעתי את ההתבטאויות האחרונות של יו"ר מפלגת העבודה החדש אבי גבאי, שהודיע כי לא ישתף בקואליציה שלו את המפלגות הערביות, ומאוחר יותר הוסיף שהוא מתנגד לפינוי ישובים, נזכרתי מיד במודל כלכלי ידוע, בשם "מודל הוטלינג", או כמו שמכנים אותו בטכניון "מודל מוכר הארטיקים".
תארו לכם חוף ים ארוך, ומוכר ארטיקים אחד שמגיע למכור את מרכולתו. היכן יקים המוכר (נקרא לו "נתניהו") את הדוכן שלו, אם הוא רוצה שמספר האנשים שיגיעו אליו יהיה גדול ככל האפשר? במרכז החוף, כמובן, כי כך אף קונה פוטנציאלי לא יצטרך לצעוד יותר מדי. עכשיו, תארו לכם שמגיע מוכר ארטיקים נוסף לחוף (נקרא לו "גבאי") – היכן הוא יתמקם? עפ"י המודל, גם הוא יתמקם במרכז החוף, צמוד ככל האפשר למוכר הראשון, וכך כל אחד מהם "ישלוט" במחצית השטח.
אבי גבאי, שבא מתחום הכלכלה וייתכן שמכיר את המודל, נוהג בדיוק כך. הוא נצמד לנתניהו ומנסה אף לדחוק אותו ימינה, במטרה להגדיל את התחום שבו יעדיפו צרכני הארטיקים, דהיינו ציבור הבוחרים, להגיע לדוכן שלו. כמובן, שהגרסה הפוליטית של המודל מכילה ממדים נוספים, ומיודענו מוכר הארטיקים מקפיד "לשבור ימינה" גם בהם.
אך מה אנחנו מסיקים מהתנהלותו זו של יו"ר מפלגת העבודה? האם מדובר בחזרה בתשובה ובהכרה אמיתית בצדקת הדרך של הימין? בוודאי שלא. האם מדובר בנטישת דרך השמאל, לאחר שבמשך שנים ניסו להסביר לנו כמה חשובה "היפרדות", "נסיגה", "להשקיע בדימונה ולא בעמונה" (תזכירו לי מי טבע את הביטוי הזה)? לא ולא.
כשאיש כלכלה פועל לפי מודל כלכלי מסויים, הוא עושה זאת רק אחרי שהוא מוודא שהנחות המודל מתקיימות. ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס מודל "מוכר הארטיקים", היא שכל הסוחרים מוכרים את אותה סחורה. רק כאשר אין הבדל באיכות בין המוצרים, יעדיפו הצרכנים תמיד לבחור בדוכן הקרוב אליהם ביותר, ללא שיקולים אחרים.
ב"משחק" הזה, טוב עושה השחקן השלישי, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, כשהוא מציע לציבור מוצר שונה, איכותי יותר, אמיתי יותר. מוצר שעשוי לגרום לציבור להעדיף אותו, גם אם צריך לפסוע עוד כמה צעדים כדי להגיע אליו. בראיון לערוץ 2 אמר אבי גבאי כי "אין פער ביני לבין נפתלי בנט בנושאים בטחוניים".
ציבור הבוחרים תמיד יעדיף את המקור האמין והאיכותי, על-פני החיקוי. הבית היהודי צריך להמשיך להציג את דרכו הנחושה, ולהציע אותה לכל יושבי ה"חוף", לאורכו ולרוחבו. זו הדרך היחידה להביא את התמיכה הנדרשת מחלקים רחבים בציבור, כדי להיות מפלגת שלטון. או-אז, אם יוכיח מר גבאי כי דבריו אינם רק מהשפה ולחוץ, ייתכן שיוכל להיות שותף בממשלה שנקים.
הכותב הוא ד"ר לסטטיסטיקה, מומחה לחקר בצועים וניתוח מערכות, ויו"ר פורום 'מרחיבים שורות' בבית היהודי