ימים לפני יום ציון מלאת מאה שנה להצהרת בלפור שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הפרופ' אברהם ציון מאוניברסיטת אריאל, מומחה להצהרת בלפור וחוקר זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל.
פרופ' ציון מגדיר את הצהרת בלפור כ'יציאת מצרים המודרנית של העם היהודי' ובשיחה עמו הוא מסביר את ההגדרה הזו ומתייחס גם להשלכותיה של ההצהרה ההיא על ימינו אלה.
את דבריו פותח פרופ' ציון בהבהרה לפיה ההצהרה הוציאה למעשה בפעם הראשונה את השיח על זכותו של עם ישראל למדינה משלו מהשיח הפנים יהודי לשיח כולל בקהילייה הבינלאומית. "הרצל הפך את שיבת ציון לעניין לאומי, אבל כל מה שהוא עשה נשאר בין העם היהודי לעצמו. הצהרת בלפור הייתה הפעם ראשונה שאחת המעצמות ואולי המעצמה המובילה בעולם, שכבשה את ארץ ישראל ולכן יכולה הייתה לממש את הקמת הבית הלאומי, היא זו שהבטיחה הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל".
"המשמעות של זה היא עצומה כי כל מה שקורה במאה השנים האחרונות נובע מהמסמך הזה שהוא בן 4 או 5 שורות", אומר פרופ' ציון ובאשר לנסיגתה המאוחרת של ממשלת בריטניה מתוכן ההצהרה הוא אומר כי אכן מדובר בצעד משמעותי של הממשל הבריטי בתקופת בווין, אך גם הוא לא היה הצהרתי אלא בא לידי ביטוי במדיניות שיושמה בשטח באופן המנוגד לעקרונות ההצהרה. "הם לא חזרו בהם באופן רשמי. הם המשיכו את ההצהרה אבל לא יישמו אותה, אלא באופן הפוך".
ממשיך ומוסיף פרופ' ציון ומבהיר את החשיבות אותה הוא רואה בהצהרה המוגדרת בפיו כמהפכנית. "זה היה דבר מהפכני, דבר בלתי מתקבל על הדעת באותו זמן, כי 90 אחוזים מהעם היהודי היו מחוץ לארץ ישראל. ההצהרה אמרה שאנחנו שומרים את השטח לטובת עם שלא נמצא כאן וצריך לקבץ אותו מארבע כנפות הארץ, מה שכלל לא היה בטוח".
אולם מסתבר שהיו מי שפעלו לבלימת ההצהרה ופרסומה, ולמרבה הצער היו אלה דווקא יהודים מתבוללים. "מי שטירפד ופעל נגד ההצהרה והתנגד לשיבת ציון היו יהודים. מי שגרמו לשינוי הניסוח של ההצהרה היו יהודים השייכים לפלג המתבולל, היהודים האנגלים העשירים, אחד מהם, אדם בשם מונטגיו, היה חבר ממשלה וניסה לטרפד את קבלת ההצהרה, למעשה הוא שגרם לשינוי הניסוח ובמקום שארץ ישראל תהיה בית יהודי לעם היהודי הנוסח שונה לכך שבארץ ישראל יהיה בית יהודי, כלומר לא על השטח כולו כפי שפירשו זאת הממשלות הבאות".
בין המתנגדים היהודים היה גם אחד מאנשי משפחת מונטיפיורי. ההסבר שנתנו אותם מתנגדים למהלכי ההתנגדות היה חששם שמא "אם תהיה הצהרת בלפור וארץ ישראל תהיה שייכת לעם היהודי לא נהיה עוד אזרחי בריטניה אלא אזרחי אותו מקום נידח שאנחנו לא רוצים אותו. הם חששו שהמאמץ המתבולל שלהם ייפגע. זה היה הזוי לגמרי וגם הממשלה הבריטית אמרה להם שהמעמד שלהם לא ייפגע והם לא יגורשו, אבל זה לא עזר והם הובילו לשינוי לרעה של נוסח ההצהרה".
בהמשכה של השיחה עמו התייחס פרופ' ציון למשמעויותיה של ההצהרה לימינו אלה והיכולת להציג אותה כיום כחלק מהשיח המדיני בין העמים. "הצהרת בלפור הכירה בלאומיות של העם היהודי. למעשה היא הכירה בעם היהודי לא רק כדת אלא כלאום. בפועל ההצהרה פחות רלוונטית כי כבר קמה מדינת ישראל, אבל הבסיס המדיני של מדינת ישראל קם על רקע ההקצאה של בריטניה את ארץ ישראל לעם היהודי. לכן, כשמדברים על הגדרה עצמית של העם היהודי ההגדרה הזו היא בארץ ישראל".
"הבריטים חילקו את המזרח התיכון. הם שכבשו את ארץ ישראל ולמעשה יכולים היו לעשות מה שהם רוצים באזור הזה כי עם כניעתה מסרה טורקיה את השטחים הללו לבנות הברית שבהסכמי וורסאי ולוזאן חילקו את המזרח התיכון בין היהודים לערבים. הערבים קיבלו את עיראק, סוריה, סעודיה ואת לבנון, היהודים קיבלו את ארץ ישראל משתי גדות הירדן".
על הכללת שתי גדות הירדן בחבל הארץ המיועד לעם היהודי מדגיש פרופ' ציון כי מי שהסכים למהלך היו גם נציגי הערבים. "החלוקה הייתה על דעת הערבים. מי שייצג את הערבים היה הנסיך פייסל שישב בוועידת השלום של פריז והסכים למעשה להקמת מדינה לעם היהודית. הוא חתם על כך מול ויצמן. ההסכם בין השניים מלמד שפייסל מכיר בקיומה של מדינה ישראלית יהודית שמשתרעת עד מסילת הברזל של חיג'אז שבעבר הירדן. אחר כך הבריטים עשו תרגיל ונתנו את השטח הזה לעבדאללה בנו של המלך חיג'אז כי רצו לרצות את הערבים".
"הם ביטלו למעשה את החלק של המנדט הבריטי בחלק שממזרח לירדן. המנדט הבריטי נותן לנו את הזכות להגדרה עצמית בארץ ישראל וקובע במפורש שהמקום הזה יהיה מקום של העם היהודי בארץ ישראל, ולכן כל הדיבורים על דיבורים שהבניה ביהודה ושומרון לא חוקית מבחינת החוק הבינלאומי הם קשקוש אחד גדול. אין לזה שום בסיס".
לטעמו של פרופ' ציון כאשר המנהיגות הישראלית לא אומרת דברים ברורים המתואמים למשפט העמים אל מול הטענות הנחרצות, והבלתי מבוססות, של הערבים, הדבר גורם לעולם להתייצב לצד הערבים, "כשאתה הולך לבית משפט ותובעים אותך על סכום שאתה לא חייב ואתה אומר שאתה לא יודע ולא זוכר, בית המשפט יפסוק נגדך. כשהעולם רואה שאנחנו מגמגמים מול עמדה ברורה של הערבים שמדברים על מדינה פלשתינית – ואגב, ממתי השטח הזה פלשתיני? הרי מעולם לא הייתה מדינה פלשתינית – כשאנחנו מגמגמים העולם מתייצב לצד הערבים".
לקראת תום דבריו מוסיף פרופ' ציון פרט נוסף המחזק את השייכות היהודית לארץ ישראל במשפט העמים כפי שהוא נובע מההצהרה הבריטית: "הערבים בארץ ישראל נלחמו עם הטורקים נגד הבריטים, ולכן הבריטים אמרו שלערבים לא מגיע כלום כי הם לחמו נגדנו. אנחנו מחויבים רק למלך סעודיה שהסכים שהחלק הזה יהיה מיועד לעם היהודי".
אם כן, נשאל פרופ' ציון, ממה חוששים המשפטנים והמדינאים הישראלים הנשמרים מלהציג את הנתונים ההיסטוריים כחלק מהשיח המדיני? "תשאל אותם", הוא אומר ומבהיר כי לו היה מדובר בו עצמו הרי שהוא היה חוזר על הדברים שוב ושוב, כיוון שהם המייצגים את האמת ההיסטורית. "בכנסים שהשתתפתי ובראיונות כאשר מדברים על שטח כבוש אני שואל שאלה אחת והצד השני משתתק לגמרי – תגיד לי ממי כבשנו? אם זה שטח כבוש אז ממי כבשנו? מה יגידו, מירדן? הם הרי החזיקו בשטח הזה בניגוד לחוק הבינלאומי. מהפלשתינים? הרי לא הייתה מדינה פלשתינית קודם. מה קשקוש הזה של שטח כבוש?".