יעבירו את השגרירות לירושלים? היינץ כריסטיאן שטראכה וסבסטיאן קורץ (מימין)
יעבירו את השגרירות לירושלים? היינץ כריסטיאן שטראכה וסבסטיאן קורץ (מימין)צילום: Leonhard Foeger, רויטרס

"גבירותיי ורבותיי: מהפך", כך אפשר היה להציג השבוע את תוצאות הבחירות באוסטריה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בראשות הקנצלר המכהן כריסטיאן קרן, איבדה את השלטון למפלגת העם בראשותו של סבסטיאן קורץ בן ה‑31, שעומד להיות המנהיג הצעיר ביותר בעולם. מפלגת החירות בראשות היינץ כריסטיאן שטראכה, או במילים אחרות מפלגת הימין הקיצוני באוסטריה, זכתה ביותר מרבע מקולות הבוחרים, ולראשונה מאז סוף שנות ה‑90 נמצאת חזק בתמונת המגעים להרכבת קואליציה משותפת.

המהפך הזה נוצר לא רק בגלל שיוך פוליטי, אלא בעיקר בגלל שינוי אג'נדה. האוסטרים, כמו במדינות אחרות באירופה, מאסו כנראה בהבטחות מפלגות השמאל והמרכז, במיוחד בעניין בעיות ההגירה והאסלאם הקיצוני, והם רוצים לראות משהו אחר. "באוסטריה מפלגת החירות ומפלגת העם קיבלו את רוב קולות המצביעים - כשישים אחוזים - שהצביעו בעבור רעיונות אנטי-מוסלמיים, נגד פליטים ונגד מהגרים, מתוך רצון לשמור על אוסטריה כמדינה נוצרית", מסביר את התופעה העיתונאי דוד ויצטום, שנחשב מומחה לפוליטיקה גרמנית ואוסטרית.

ומה עשה קורץ, הקנצלר הנבחר, כדי לזכות בבחירות? "באוסטריה מכנים אותו ילד פלא. הוא בעצם משתמש בטיעונים של מפלגת הימין הקיצוני, אבל אומר אותם בצורה יותר מחויכת ונעימה. הוא סחף את האוסטרים לדעות הימניות יותר, ואנחנו רואים מגמה כזאת באירופה בזמן האחרון", אומר ויצטום.

התנועה ימינה, שמתרחשת באוסטריה בפרט ובאירופה בכלל, מעוררת דיון עולמי כמו גם פנים-ישראלי בשאלה כיצד צריך להתייחס למפלגת הימין הקיצוני. "קשה מאוד להתעלם מהם", טוען ויצטום, "השאלה צריכה להיות לא האם לדבר איתם אלא כיצד לעשות זאת. האם לומר להם מה חושבים עליהם באמת, או לנסות להתחבר אליהם כדי ליצור שותפות נגד האסלאם הקיצוני. מה שבטוח הוא שאי אפשר להתעלם מהמפלגות האלה, ועם זאת צריך לנהל מולן דיאלוג ביקורתי".

סגן שר חוץ יהודי?

ההתמודדות של מדינת ישראל מול מפלגת החירות האוסטרית היא מורכבת, ובאופן רשמי כלל לא מכירים במפלגה. בירושלים עוד זוכרים היטב את מי שהנהיג את המפלגה בשנות ה‑90, יורג היידר, שהוביל מסרים לא רק של שנאת מוסלמים אלא גם של שנאת יהודים ולגיטימציה למעשי הנאצים ולמשטרם. היידר אומנם היה חלק מהממשלה של וולפגנג שיסל בשנת 2000, אבל הדבר גרם להתמרמרות בינלאומית שהובילה לפרישתו של היידר מתפקידו - ועם זאת הוא נשאר המנהיג המנווט את הדרך מאחורי הקלעים.

אלא שיש מי שטוענים שמאז חל שינוי במפלגה. בין 2004 ל‑2005 הלכה וירדה התמיכה במפלגת החירות, והדבר יוחס למנהיגותו של היידר. כשהבין שהמפלגה מנסה להיפטר ממנו, הוא ניסה להקים מפלגה חדשה וקרא לה 'הברית למען עתיד אוסטריה'. בבחירות שנערכו ב‑2008 אמר הציבור את דברו: המפלגה של היידר קיבלה 10 אחוזי תמיכה, בעוד מפלגת החירות זכתה בקרוב ל‑20 אחוזים. חודש אחר כך היידר נהרג בתאונת דרכים.

אלא שלמרות שב-13 השנים האחרונות מפלגת החירות הנמיכה את גובה הלהבות, בישראל לא ממהרים ללכת שבי אחריה. בקרב קובעי המדיניות בירושלים, ובעיקר במשרד החוץ, קיימת בשלב זה שאלה אמיתית כיצד להתייחס לממשלה שמפלגת החירות תהיה שותפה בה. כשהיידר הצטרף לממשלת אוסטריה, היא הוחרמה בידי ישראל. גם כיום יש קולות שחושבים שזה יהיה הצעד הנכון. לטענת אחד הגורמים המדיניים התומך במהלך הזה, "מפלגת החירות היא קיצונית במהותה. היו סממנים של שינויים, אבל אני לא ראיתי שינוי מהותי. מה גם שיש מדינות לא מעטות באירופה שמחרימות את מפלגת החופש".

אבל יש גם תזה שונה שאומרת שהגיע הזמן להכיר במפלגה, במיוחד לאור המעמד המסתמן של ראשיה. באוסטריה מדברים על כך ששטראכה, מנהיג המפלגה אחרי היידר, יהיה סגן הקנצלר ואחד השרים הבכירים - כנראה שר הפנים. שטראכה יזכה כנראה להכרה בינלאומית, ורומזת לכך העובדה שהוא הוזמן באופן רשמי להשבעתו של הנשיא טראמפ, נטל בה חלק ואף נפגש עם חברי קונגרס.

אחד מחברי המפלגה, יהודי בשם דוד לזר, עשוי להתמנות לתפקיד סגן שר החוץ, והעובדה שיש יהודי במפלגה מצטרפת גם היא לתזה הנגדית. יש במשרד החוץ מי שמאמינים שהמפלגה אכן עברה שינוי משמעותי, שכן שטראכה, שאף ביקר בישראל בשנים האחרונות, מגנה אנטישמיות באופן תדיר ומכה על חטא בעניין חלקה של ארצו בשואה.

ח"כ יהודה גליק מהליכוד שותף לדעה זו. רק לפני חודשים אחדים הוא השתתף בכינוס שנערך בוינה עם צמרת המפלגה, שבו התחייבה כי תעביר את השגרירות האוסטרית לירושלים אם תנצח בבחירות - ואף קיבל התחייבות כתובה שעברה לידי ראש הממשלה.

"יש חשיבה מאוד מכלילה, שאם זה ימין קיצוני סימן מיד שזה רע, ואם זה שמאל סימן שזה בסדר. זה לא תמיד נכון. ישבתי עם שטראכה. הוא נוצרי מאמין, אוהב תנ"ך ואוהב את עם ישראל, לא מסיבות אינטרסנטיות אלא מסיבות תנ"כיות", אומר גליק בשיחה עם 'בשבע'.

הוא מסביר כי עוד לפני הפגישה בין השניים, שנמשכה ארבע שעות, הבהיר שאין מדובר בהכרה במפלגה. "באתי כדי להקשות עליו את החיים. אמרתי לו שכשמזמינים אותי אני בא, אבל אל לו לפרש את זה בתור תמיכה, כי אני נגד מסרים קיצוניים ואנטי מוסלמיים. הוא הסביר את המציאות האוסטרית: היום באוסטריה יש תשעה מיליון אזרחים - 900 אלף מתוכם הם מוסלמים, אבל 50 אחוזים מהילדים בכיתה א' מוסלמים. יש במדינה הזאת חרדה גדולה מהאסלאם הקיצוני שהולך ובונה מסגדים ועושה פעילות. השמאל הנחמד, בראשות הקנצלר היוצא קרן, הזמין לנאום באירוע שלו את לילה חאלד, שהייתה שותפה בתכנון הטבח באולימפיאדת מינכן. אז כשהשמאל מזמין אנטישמית זה לא נורא, אבל ברגע שמזכירים את המילים 'ימין קיצוני' - הכול הופך להיות נורא ואיום".

במשרד החוץ יש קולות לפיהם עדיין נותרו במפלגה של שטראכה סממנים אנטישמיים.

"אני לא חושב כך. שטראכה בשנים האחרונות גירש מהמפלגה שלו כל מי שהזדהה באופן כזה או אחר עם נאצים, כל מי שנשמע ממנו משהו אנטישמי. הוא מאוד מנסה להתמודד עם בעיה אמיתית בראייה אוסטרית. הוא לא לה פן ולא התנועה הקיצונית בגרמניה. הוא יהיה סגן הקנצלר, למה שלא נקיים איתו קשרים? כי קוראים להם ימין קיצוני?

"לפחות שלושה שרים בממשלת ישראל נפגשו איתו, לא מעט חברי כנסת כבר פגשו אותו - וכנראה חלקם לא רוצים לדבר על זה. אני חושב שמן הראוי שמדינת ישראל תכיר במפלגה הזאת, כי עלינו לחזק את הגורמים החיוביים ולעזור להם במאבק בגורמים הקיצוניים באמת", הוא מסכם.

הקהילה מכבדת וחושדת

שאלה מעניינת היא מה חושבים יהודי אוסטריה על השינוי השלטוני שמתרחש אל מול עיניהם. הרב אריה פולגר, רבה של וינה וחבר הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, שפגש את הקנצלר החדש בעבר כשכיהן כשר החוץ, מספר: "פגשנו אותו בעבר ועבדנו איתו בשיתוף פעולה מוצלח מאוד". אבל לצד זאת הוא מוסיף כי "אסור לשכוח שהוא גם פוליטיקאי".

הקהילה היהודית בווינה התעכבה גם היא בהוצאת הודעת ברכה לקנצלר הנבחר. זו עוד עדות על הזהירות שיהודי המדינה נוקטים אל מול ממשל שמזוהה מאוד עם עמדות ימין, ומול החשש שקיים בקרבם גם ממפלגת החירות, לפחות על פי ההיסטוריה. הם יודעים ושומעים שקורץ מתנגד לאנטישמיות והבטיח להילחם בה בכל כוחו, אבל עדיין מתקשים להאמין. עם זאת יש להם תקווה שרמת האנטישמיות הנמוכה במדינה בשנים האחרונות, שהממשלה הקודמת הקפידה עליה, תישמר ואף תפחת, ובעיקר שלא ייפגע חופש הדת בשום צורה – לאחר ניסיונות שהיו בשנים האחרונות בכמה מדינות אירופיות לפגוע בשחיטה הכשרה ובברית המילה.

בירושלים, בינתיים, מחכים להקמת הממשלה החדשה, ואז כבר לא יוכלו להימנע מלהתייחס אליה בצורה כזו או אחרת. במשרד החוץ ישבו על המדוכה בימים הקרובים, ויש סבירות גבוהה שימצאו את דרך המלך - שגם תכיר בממשלה האוסטרית, וגם תביע את החששות האמיתיים מפני עמדות שישראל אינה יכולה להשלים איתן.