הצעת חוק שאותה מקדם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מסעירה את ספסלי האופוזיציה המאשימה אותו בניסיון להחליש את מעמדו של מבקר המדינה ולייצר דה לגיטימציה לתפקודו.
בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה חבר הכנסת סמוטריץ' את הפרשנות שניתנה לחוק ומבהיר כי אין כל כוונה למנוע ממנו לבחון דברים תוך כדי התרחשותם, אלא רק למנוע ממנו לתת לדרג המבצע והמחליט המלצות ודרכי פעולה על פי תפיסתו.
"ההצעה רק אומרת שהמבקר לא יהיה מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות. כלומר, הוא לא נותן הוראות לגופים מה לבצע ומה לא לבצע. המבקר הוא גוף מחוץ למערכת. זה יתרונו וזה הערך המוסף שלו, ולכן הוא יכול לראות ליקויים שלא רואים מבפנים.
''יש הרבה גורמי ביקורת ופיקוח בתוך המערכת, ולכן אמר המחוקק בקום המדינה שהוא רוצה גוף מנותק לחלוטין, בלתי תלוי ולא כפוף לאף שר, שיוכל להסתכל על הדברים מלמעלה ומבחוץ, ולכן יכול לראות דברים שאחרים לא יכולים לראות.
''ברגע שייכנס פנימה ויהיה מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות הוא לא יוכל לעשות את תפקידו. כשיעסוק בחיפוש אשמים והענשה המערכת תראה בו גורם עוין ולא גורם חיובי שאמור לעזור לה להשתפר ולא יתאפשר לו לבצע את תפקידו".
סמוטריץ' מזהיר ממצב בו היקף הסמכויות המתרחב של המבקר יגרום למבוקרים לדרוש זכות שתיקה מול המבקר משום הידיעה שהוא מעביר חומרים לטיפולה של המשטרה. לדבריו כבר כעת נשמעים קולות כאלה של גורמים מבוקרים והדבר אינו מאפשר פעולה של ביקורת ראויה שבפניה כל הנתונים חשופים ללא מורא.
באשר להתנגדות הקולנית הנשמעת מספסלי האופוזיציה להצעת החוק שלו, על אף שבפיו היא נשמעת הגיונית ואף כזו המחזקת את מעמד המבקר ותפקודו, אומר סמוטריץ', כי מדובר בחלק מהאופנה החדשה להפוך את נבחרי הציבור לעבריינים בפוטנציה שמולם צריך להוסיף עוד ועוד שומרי סף, ואז לא מספיק היועץ המשפטי אלא יש צורך גם במבקר לטובת שמירת הסף הזו.
"לצערי המבקר הנוכחי, והתחיל זאת קודמו, מגדיר את עצמו כשומר סף שאומר מה כן ומה לא, אבל מבקר המדינה הוא לא שומר סף. זה לא תפקידו כעת ולא בהיסטוריה או בחוק. שומרי הסף הם בית המשפט והיועצים המשפטים אבל לא המבקר שתפקידו להסתכל על המערכת מבחוץ ולעזור למערכת להתייעל".
"אם אנשי המבקר רוצים להיות שומרי סף שיכפיפו את הצוות שלהם ליועמ"ש ויהיו חלק משומרי הסף, ואז נקים גוף חדש שיבקר כי זה תפקיד חשוב וקריטי. אם המבקר עושה תפקיד אחר הוא מועל בתפקידו. לכן הצעת החוק שלי תחזק את מוסד הביקורת".
כשהתבקש לתת דוגמאות לחריגת המבקר מתפקידו מציג סמוטריץ את משבר האמוניה כדוגמא שכזו. "המבקר החליט שחלופה מסוימת היא לא בסדר, החלופה שנקבעה שבמקום המיכל תהיה אונית אמוניה כפתרון זמני. המבקר החליט שזה לא מוצא חן בעיניו והתחיל לתת הנחיות מה כן ומה לא, נתן הוראה להשעות את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מלטפל בעניין בגלל מה שאולי נראה בעיניו כאיזה אולי ניגוד עניינים, משהו מופרך לחלוטין.
''למבקר הייתה אג'נדה מקצועית, אבל זה לא תפקידו. הוא אמור לבדוק את הפרוצדורה, את התהליכים שמתבצעים כפי שצריך, אם הסמכויות ממומשות. הוא לא יכול לגבש לעצמו עמדה לגבי התוכן, לחתור לפתרון הזה ולתקוף את מי שלא חושב כמוהו. זה לא תפקידו".
דוגמא נוספת שמציג סמוטריץ' היא חוק הסדרת החטיבה להתיישבות אותו העביר לא מכבר. תוך כדי החקיקה הבקר פונה מבקר המדינה ליו"ר הכנסת, לשרת המשפטים וליו"ר ועדת החוקה ודורש מהם לא לקדם את החוק. שאלתי אותו מי הסמיך אותך להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת ולהגיד לכנסת מה לעשות ומה לא. ברוך ה' אף אחד לא התייחס אליו, כי יש כאן הפרדת רשויות".
"מעבר לבעיה של רגולציה נוספת של אדם נוסף במערכת, הבעיה הקשה ביותר עם ההתנהלות הזו של המבקר היא שהוא מאבד את התפקיד הקלאסי שלו והופך לשחקן במערכת. כך הוא לא יכול להשקיף מלמעלה ולבצע את תפקידו. את זה עושה כבר היועץ המשפטי. למה אני צריך שני גופים כאלה. לא חבל על הכסף ועל הבירוקרטיה?".
סמוטריץ' מספר שבימים אלה הוא נמצא בשיח גם עם חברי אופוזיציה על מנת להבהיר את הצעת החוק והוא ממליץ לכולם לדון לגופם של דברים ולא על פי פופוליזם. בין השאר הוא מצוי בדיאלוג סביב ההצעה גם עם המבקר עצמו. לדבריו ההצעה זוכה לרוב גדול בוועדת שרים וכחוק שאינו חוק יסוד גם אם מפלגת 'כולנו' תתנגד, מה שכלל לא בטוח שיקרה, הוא אינו תלוי בהסכמתה.