ד"ר עמנואל נבון
ד"ר עמנואל נבוןצילום: יח"צ פורום קהלת

הצעתו של ראש הממשלה להוריד את אחוז החסימה לבחירות לכנסת נובעת משיקול פוליטי נקודתי ומשקפת נטייה לשנות את כללי המשחק לפי הצורך.

ואולם גם אם המניע להורדת אחוז החסימה פסול, הצעד עצמו עשוי דווקא להיות מועיל, משום שאחוז חסימה גבוה פוגע דווקא במשילות.

מבין שיטות הבחירות השונות, השיטה היחסית הנהוגה בישראל היא הנפוצה בקרב המדינות הדמוקרטיות. שיטה זו, המחלקת את מושבי הפרלמנט ביחס למספר הקולות שקיבלו המפלגות המתחרות ביום הבחירות, מאפשרת ייצוג נאמן של דעות, מגזרים ואינטרסים. אולם השיטה גם יוצרת ריבוי מפלגות, דבר שמחייב הרכבת קואליציות הנתונות ללחץ ואף לסחיטה מחבריהן. לכאורה, אחוז חסימה גבוה פוטר ממשלות מלחצים קואליציוניים משום שהוא מקטין את מספר המפלגות. בפועל, הקטנת מספר המפלגות דווקא מגבירה את יכולת הסחטנות של חברות הקואליציה.

מפלגות קטנות אינן גורם להפלת ממשלות בישראל: בתולדות המדינה נפלה רק ממשלה אחת כתוצאה מהצבעת אי-אמון (ב‑1990). היכולת של המפלגות הקטנות לדרוש את שלהן במשא ומתן קואליציוני או להכתיב את מדיניות הממשלה, היא יכולת שתלויה במספר המפלגות בפרלמנט. ככל שמספר המפלגות הקטנות רב, כך פוחת כוחן. ככל שהאופציות הקואליציוניות של ראש ממשלה מיועד מצומצמות, וככל שהחלופות הקואליציוניות של ראש ממשלה מכהן מצומצמות, כך הוא סחיט יותר.

הדבר הודגם והוכרח לאחר הבחירות לכנסת ה‑20 (2015), שהתקיימו עם אחוז חסימה של 3.25% (שהועלה מ‑2% ב‑2014). האחוז החדש חסם מן הכנסת מפלגות קטנות כגון מפלגת יחד. כתוצאה מכך הייתה לראש הממשלה רק אופציה קואליציונית אחת להקמת ממשלת ימין, והוא נאלץ להיענות לדרישות המפלגות הבינוניות בהיעדר חלופות קואליציוניות. כניעת ראש הממשלה לדרישות המוגזמות של מפלגות אלו הייתה פועל יוצא של העלאת אחוז החסימה.

ד"ר עמנואל נבון

עמית בכיר בפורום קהלת ומרצה למדעי המדינה