ראש העיר ירושלים ניר ברקת והנהלת העיר קיימו היום (ה') ישיבה חגיגית באולם מועצת העיר, כהוקרה לשר הפנים אריה דרעי על התגייסותו למען התוכנית לצמצום פערים במבני חינוך בבירה.
כזכור, דרעי העניק אישור חריג שיאפשר לעיריית ירושלים לקחת הלוואה של מיליארד ש''ח לבניית למעלה מ-1000 כיתות לימוד חדשות ברחבי העיר.
שר הפנים חתם אתמול על היתר האשראי כדי לתת מענה למחסור הקיים בכל המגזרים בעיר של למעלה מ-4,092 כיתות לכ-100 אלף תלמידים.
''ההלוואה שאושרה לעיריית ירושלים תאפשר לבנות כיתות לימוד רבות לתלמידים אשר כיום לומדים במבנים לא ראויים וארעיים. ההלוואה ניתנה לעירייה לאחר שנבדק מקצועית כי היא ערוכה להלוואה בסדר גודל כזה ובהתאם ליכולותיה", אמר דרעי. ''זהו צעד נוסף לחיזוק חברתי של האזורים המוחלשים ולחיזוקה של בירתנו ירושלים״.
ראש העיר ירושלים ברקת הודה לשר דרעי על הירתמותו ועמידתו לימין בירת ישראל, "לכבוד הוא לנו לארח אותך השר דרעי. בשמי ובשל ילדי ירושלים ותושביה אני אומר לך תודה על אומץ הלב הציבורי, על עמידתך לימין בירת ישראל במהלך היסטורי.
''אישורו של שר הפנים מאפשר לנו להאיץ את בניית הכיתות החסרות בירושלים ולצמצם פערים למען ילדי ירושלים מכל המגזרים. לאחר שנוכחנו לדעת לצערנו שמשרדי האוצר והחינוך התנערו מחובתם לממן את בניית כיתות הלימוד החסרות לילדי ירושלים, החלטתי שלא נכנע לביורוקרטיה ולא נחכה למשיח, שכן תלמידי ירושלים זכאים ללמוד בתנאים ראויים''.
ברקת הדגיש, ''לא יתכן שבמאה העשרים ואחת לכמאה אלף ילדים בירושלים לא תהיה כיתת לימוד תקנית. משרדי האוצר והחינוך הקצו השנה לירושלים 60 כיתות. זוהי חרפה שאני כראש עיר לא מוכן לחיות איתה ולו יום נוסף אחד. המודל הכלכלי שיצרנו בחשיבה מחוץ לקופסה לבניית הכיתות באמצעות הלוואה הוא פורץ דרך ומהווה בשורה גדולה לתושבים.
''חובת המדינה לאפשר לכל תלמיד תנאים ראויים ללימודים ולהצלחה, ואם המדינה נכשלת במילוי חובתה אני כראש עיר והעירייה בראשותי תעשה כל הנדרש לתקן כשל זה. זוהי החלטה היסטורית שכל ילדי ירושלים ייהנו ממנה", הוסיף ראש העיר.
מנכ"ל העירייה אמנון מרחב סיפר כי העירייה תבנה למעלה מ- 1000 כיתות לימוד חדשות במיליארד השקלים כבר בתקופה הקרובה ובמהלך שנת 2018. כמו כן יתוכננו עוד 670 כיתות שימתינו להלוואה של מילארד ש''ח נוספים.
נציין כי במשך שנים רבות נוצר מחסור באלפי כיתות לימוד תקניות בירושלים, זאת לאור העדר מימון לכך של משרדי האוצר והחינוך. בעוד הגידול הטבעי עומד על כ-186 כיתות בשנה, מתקצבת המדינה כ-60 כיתות בשנה בלבד.
על פי מיפוי שערכה העירייה בירושלים, חסרות למעלה מ-4,092 כיתות: כ-366 במגזר הכללי, כ-2,054 כיתות במגזר הערבי וכ-1,672 כיתות במגזר החרדי. משמעות המחסור בכיתות לימוד היא של-100 אלף תלמידים בירושלים אין כיתה תקנית ללמוד בה. עלות סגירת הפער כולו מוערכת בלמעלה מ-5 מיליארד ש"ח.
לאור העובדה שמשרדי האוצר והחינוך התנערו מאחריותם לממן את בנייתן של כיתות הלימוד, יזם ראש העיר ירושלים ניר ברקת מודל כלכלי ייחודי, במסגרתו מתאפשר כעת לעירייה, עם אישור שר הפנים, לגייס מיליארד ש"ח ממספר גופי מימון בהובלת בנק לאומי ובנקים וגופים מוסדיים נוספים, שישמשו לבניית למעלה מ- 1,000 הכיתות הראשונות.
בניית הכיתות תחסוך לעירייה באופן מדורג כ-140 מיליון ש"ח שמשקיעה העירייה מדי שנה מתקציבה השוטף בשכירת מבנים זמניים, לא תקניים ובהכשרתם לכיתות לימוד.
בהנחיית ראש העיר מתמקדת העירייה בקידום וקיצור התהליכים להאצת הבנייה. בהובלת מנכ"ל העירייה מנוהל תהליך מקצועי פרוייקטאלי לתכנון ביצוע ומימון הקמת אלפי כתות הגן וכיתות הלימוד החסרות.
הוקמה מינהלת מיוחדת לבניית כיתות שתפעל תחת חברת מוריה שהינה חברת בת של העירייה, ותהיה אמונה על איתור השטחים, תכנון ובינוי הכיתות ברחבי העיר שלצידה אף פועלת בהנחיית העירייה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי שמנהלת פרוייקטי בניה של מוסדות חינוך בעיר.
בכוונת העירייה לפעול לקיצור הליכי התכנון והבניה כדי שייקחו כשנה וחצי עד שנתיים, קיצור של כשנה מהתהליך המקובל. הכיתות החדשות ייבנו לצד חדרי מעבדה, ספריות, אזורי פעילות ועוד.