הקפאת מתווה הכותל: הרפורמים והקונסרבטיבים זועמים

דיון סוער במיוחד התקיים היום (רביעי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שהתכנסה כדי לדון בהקפאת מתווה הכותל.

יו"ר הועדה, ח''כ אברהם נגוסה (הליכוד), הדגיש בפתח הדברים כי המתווה לא בוטל אלא הוקפא לבקשת הסיעות החרדיות-דתיות, והוקמה ועדה שתבחן אותו.

יועץ מזכיר הממשלה חשף בדיון כי בשבועות הקרובים יחל שיפוץ "רחבת ישראל" שבכותל, הרחבה המיועדת לזרמים הלא-אורתודוקסים, לאחר שמשרד ראש הממשלה הקצה 20 מיליון ש''ח לטובת השיפוץ.

לדברי ח''כ נחמן שי (המחנה הציוני) ''זה איננו עניין פוליטי - אלא יהודי, קריטי בינינו ליהדות התפוצות. בנושאי החרם, יהדות העולם מסייעת לישראל, ודווקא בנושא הקריטי להם, אנו מתנערים מהם. חברתו לסיעה, יעל כהן-פארן, הדגישה כי הדיון הוא על עצם ההכרה בזרמים הלא-אורתודוקסים, ומתווה הכותל הוא רק סימן וביטוי, איננו מעוניינים בקרע עם יהדות התפוצות אלא בעם מאוחד".

רונן פרץ, יועץ מזכיר הממשלה, השיב כי "יש להוציא את הפוליטיקה מהדיון. הצוות שהוקם בזמנו עסק במפורש רק בהסדרי תפילה בכותל, ועתה מנסים גורמים לגרור את ההסדר – להכרה גם בנישואין ובגיור, וזה בלתי אפשרי''.

הוא הסביר כי ''הממשלה מתקשה ביישום המתווה, אך אנו שואפים להסכמה רחבה ביותר. בשבועות הקרובים הרחבה - שמשמשת את התנועה הקונסרבטיבית כבר כ-15 שנה, תשופץ בעלות ניכרת''.

רונן פרץ - יועץ מזכיר הממשלה, בדיון על מתווה הכותל

ג'רי סילברמן, נשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, אישר את דברי פרץ, אך הדגיש כי "מרגע שהושג הסכם, יש לעמוד בו, ונסיגה ממנו מכעיסה, מרגיזה ומצערת את יהודי ארה"ב. למרות אהבתנו את ישראל – ישראל איננה אוהבת אותנו".

סטיב וורניק, ראש התנועה הקונסרבטיבית בצפון אמריקה, אמר בדיון כי זה "מרגש לראות כמה חברי כנסת מכמה מפלגות מבינים את משמעות הכותל – לא רק עבור יהדות התפוצות, אלא עבור היהדות עצמה, והכרה בכך ש'שבעים פנים לתורה'. למרות אישור ההסכם קבינט – אתם בגדתם בנו".

ח''כ יואב בן צור (ש"ס) הסביר כי "יש קווים אדומים שמהם אי אפשר לזוז, ולכן ברחבה המרכזית לא יהיה שינוי, אך אנו תומכים בהקצאת התנאים הטובים ביותר לרחבה הייעודית להתפלל איש כדרכו".

מולו, ח''כ עליזה לביא (יש עתיד) ציינה כי "הכותל שייך לכולם, בעבר לא הייתה מחיצה במקום, וסבתי הלכה עם כל משפחתה להתפלל בכותל – וכיום, מוגבהת אפילו המחיצה הקיימת".

ח''כ מוטי יוגב (הבית היהודי) השיב לה כי "לא ניתן להשוות את המציאות שלפני מלחמת השחרור כשהכותל לא היה בריבונותנו, למצב כיום. הרחבה הפנימית, הצמודה, משמשת כמקום תפילה, ומתנהלת כבית כנסת, והרחבות החיצוניות פתוח לכולם לכל שימוש, לריקודים, לאכילה, להשבעת חיילים – ומי שרוצה גם לתפילה".

ח''כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ציין כי בכל מקום בעולם יש כללי התנהגות, כמו שבמועדון או בטקס רשמי יש מגבלות לבוש או כניסה, ואילו לדברי ח''כ מיכל בירן (המחנה הציוני) רוב עם ישראל אוהב את הקשר למסורת, אך מקיים אורח חיים שוויוני ולא משחזר אורחות חיים מהעבר.

ח''כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה "רבים בקואליציה, כולל יו"ר הוועדה נגוסה, מרגישים מבוכה כתוצאה מהקפאת המתווה, ואסור להם להיות שבויים בידי תפיסה קיצונית, שהם אינם שייכים אליה".

נועה סתת מהמרכז הרפורמי טענה כי "הממשלה מנסה להונות את הציבור, מציגה מיצג-שווא, למרוח את הזמן ולא לפתור את הבעיה".

אורית לסר מתנועת נאמני תורה ועבודה הציעה כי רחבת הכותל כולה תנוהל על-ידי מועצה שתורכב מנציגי משרדי הממשלה, הסוכנות, נציגי ציבור, הרבנות הראשית ורשות העתיקות, "וכך כל יהודי יוכל להרגיש שהמקום שייך לו".

יגאל פלמור, מנהל קשרי החוץ של הסוכנות, הזהיר כי כתוצאה מהקפאת המתווה "אנו מאבדים את הדור הצעיר של יהדות התפוצות, כי הוא מאבד עניין בישראל".

הכלבים הקפיצו את חברות הכנסת

במהלך הדיון, כאשר ח"כ מלכיאלי רצה לציין שלהרבה מקומות יש תנאי כניסה, הוא אמר כי "יש בעולם גם מקומות שאסור לכלבים להיכנס אליהם".

חברות כנסת התפרצו לעברו בזעם. ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה "אני מקווה שאתה לא משווה בין כלבים לנשים". ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר לבירן "מה אכפת לך מהכותל? אני נכנס למועדון הומואים ולסביות?".

ח״כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אמרה כי ״בעניינים מהותיים ישראל 'שייכת לנבחרים' שהם סוג א׳, כשהיתר - אלו שאינם אורתודוקסים, זוכים ליחס של יהודים סוג ב׳. הם טובים רק כדי לתת לנו כסף ולדאוג למעמד ישראל בעולם.

''באותו האופן בדיוק מתייחסת הממשלה ל-400 אלף ישראלים שמספיק טובים לשלם מיסים ולשרת בצבא, אך לא מספיק טובים כדי להתחתן בארצם״, תקפה סבטלובה.

ח״כ ד״ר נחמן שי (המחנה הציוני), יו״ר השדולה לחיזוק העם היהודי שיזם את הדיון בנושא השפעת ביטול מתווה הכותל על יחסי ישראל והתפוצות, אמר כי ״התסיסה הפוליטית שהביאה לביטול מתווה הכותל, לאחר שהוסכם כבר ע״י הממשלה, יצרה קרע טעון ומסוכן ופגעה באחת הרקמות הרגישות ביותר שבליבת הקשר ההדוק והאסטרטגי בין ישראל ובין התפוצות, האמון ובהדדיות. מדובר כאן בנושא יהודי שחייבים להוציא מהשדה הפוליטי.

''הממשלה ממשיכה לקבל מיהדות העולם ובעיקר מיהדות ארה״ב את כל העזרה בנושאים החשובים לנו; BDS, אנטישמיות וביטחון. בתמורה אנו טורקים את הדלת בפניהם. נושא זה מרעיל את היחסים בינינו. אנו צריכים את יהדות העולם והיא זקוקה לנו״, הבהיר שי.