זכיתי להכיר את יצחק רבין ז"ל באופן אישי, בעת שהייתי סגן מפקד גדוד 890 בצנחנים, בשנת תשמ"ו 1986, כאשר יצחק רבין שימש כשר הביטחון.
בג' תמוז, יולי 86, בלילה חשוך, מצפון לראש הנקרה, פיקדתי על קרב מול חוליית מחבלים שהגיעה בסירת גומי מהים. איבדנו שני חיילים, ונפצעו למעלה מעשרה חיילים. בקרב הרגנו את ארבעת המחבלים. באותם ימים היה מקובל, שתחקיר מגיע עד שר הביטחון. מצאתי עצמי בלשכתו של יצחק רבין בקריה, בתחקיר שלאחר אירוע מבצעי.
התחקיר היה מאד מקצועי וירד לפרטים. בסופו של התחקיר, זכיתי להערכה מבצעית, גיבוי ולחיצת יד מיצחק רבין, שהשאירו אצלי חותם של אישיות אמיתית. שיש על מי לסמוך בביטחון ישראל.
כשנה וחצי לאחר מכן, עם פרוץ האינתיפאדה בחורף שנת תשמ"ז/ דצמבר 87', פגשתי ביצחק רבין שוב. שימשתי אז כמפקד יחידת מגלן והוטלה עלינו האחריות לביטחון גזרת ג'בליה שבצפון רצועת עזה.
לחלק מהמפקדים הבכירים לא היו תשובות למציאות המורכבת בפניה עמדנו, שם יצרנו בשטח פתרונות מבצעיים יצירתיים ומתחייבים. יצחק רבין כשר הביטחון, חיפש באופן אמיתי דרכי התמודדות, שיאפשרו לחיילים להתמודד עם האיומים.
פגשתי שוב באדם ומפקד, שמחפש כל דרך לתת למפקדים ולחיילים בשטח את הכלים והגיבוי הנדרש לפעילותם ולניצחונם במערכה. הכרתי אדם צנוע, עניני, ישר וישיר, אינטליגנטי ומקצוען ובעיקר, לוקח אחריות ונותן גיבוי.
יצחק רבין היה אדם שמסר את כל חייו לביטחון ישראל. כנער הצטרף להגנה, במלחמת השחרור לחם כמפקד חטיבת הראל בקרבות פריצת הדרך לירושלים. יצחק רבין היה רמטכ"ל ניצחון מלחמת ששת הימים, שר הביטחון וראש ממשלת ישראל.
'הסכם אוסלו' שקדם לרצח, יצר מחלוקת קשה מאד בעם. גם אני הייתי חלוק מאד על עמדותיו המדיניות ועל אמירותיו הפוליטיות של יצחק רבין בעת ההיא. כמובן מאליו, שום מחלוקת לא הצדיקה ואינה מצדיקה שום אלימות, בודאי לא רצח ראש ממשלה בישראל. כדורי הרצח שפגעו בראש ממשלת ישראל במוצאי השבת לפני עשרים ושתיים שנים בכיכר בתל אביב, זעזעו את החברה הישראלית ועדיין מדממים בלב האומה.
יצחק רבין ז"ל, היה ראש ממשלת ישראל שמסר את כל חייו לביטחון ישראל ולקידומה של מדינת ישראל.
נזכור את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ונחזק את זיכרונו, בטוב הרב שהיה בו, במסירות נפשו לביטחון ישראל, במורשתו הביטחונית המאחדת, בזיכרון הטוב והמשותף של יצחק רבין ז"ל – ראש ממשלת ישראל.