הקונגרס הציוני הישראלי 2017 התכנס היום (חמישי) בבנייני האומה בירושלים, בסימן 100 שנים להצהרת בלפור ו-120 שנה לקונגרס הציוני.
בקונגרס התקיימו ארבעה מושבים שעסקו בנושאים ציוניים בראיה של עולם משתנה, במטרה לעורר שיח סביבם.
כמו כן, הוצגה תערוכה לרגל '100 שנים להצהרת בלפור' הכוללת תמונות המתארות את רוח הדברים של הצהרת בלפור, האווירה שהייתה בארץ ישראל, ההכנות לפני, מנהיגים שהיו מעורבים בתהליך ההיסטורי, חגיגות השנה להצהרת בלפור ועוד.
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, אמר בכנס כי האתגר הגדול ביותר של ישראל הוא הסופה האיראנית, כלשונו. "האיראנים שולחים זרועות מסוכנות לכל מקום. לא רק שהם יוצרים מטרד בעייתי עבור ישראל ומנסים לפגוע בנו בכל החזיתות, הם הולכים ומייצרים גם יכולות כלכליות וגם נשק גרעיני.
''כאשר מעצמה כמו רוסיה מעורבת יש לחזק את הקשר עם ארה"ב, לשמור על השקט באזור ולהתכונן לסיטואציה של התנגשות מול איראן", הדגיש גלנט.
שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, אמר כי "בימים אלה, כשלא מעט ארגונים ומשטרים מנסים לקעקע את הזיקה היהודית הנצחית לארץ ישראל, חשוב מאי פעם להתגאות במי שאנחנו, בכברת הדרך שעשינו ובצדקת דרכינו. בכל דור הטרוריסט התורן מבקש להשמיד את המדינה היהודית, ונכשל. בדור הנוכחי, התפקיד מאויש על ידי האיראנים.
''עם ביקורו של ראש הממשלה בלונדון, לרגל מאה שנים להצהרת בלפור, עלינו לקרוא לאנגליה להצטרף אל עמדת ארצות הברית כי יש להחמיר את הסכם הגרעין מול איראן- ולמנוע נשק גרעיני. לעולם לא נאפשר לאיראן נשק גרעיני ואם העולם לא יעצור את איראן, ישראל תעצור. ואני אומר את זה על דעת כל הגורמים- כשר לענייני מודיעין. בידינו יכולות רבות ומי שמאיים עלינו- ישלם את מלוא המחיר", הוסיף כץ.
הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף בני גנץ, אמר באירוע כי "אחת המתנות הגדולות בהן זכתה הציונות היא תחיית השפה העברית. אנשים התחברו זה לזה בפן של התרבות. תחושתם של האנשים צריכה להתחזק לא רק בדיבורים. צריך לתת להם תחושה שיש להם כאן תקווה כלכלית ואז הם יהיו שותפים למפעל הציוני".
שר החקלאות, אורי אריאל, אמר כי "120 שנה לקונגרס הציוני ו-100 שנה להצהרת בלפור – חשוב לזכור מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. אנחנו, היושבים בציון, מחויבים למנוע את ההתבוללות. אחינו הרפורמים והקונסרבטיביים יקרים לנו, אך הם לא יקבעו למדינת ישראל כיצד להתנהל ומהי יהדות''.
אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, אמר כי "גדולתו של הקונגרס שהתקיים היום, ביום השנה להצהרת בלפור, הוא בזה שהוא מהווה תזכורת לדור הצעיר בארץ – לקחת אחריות ולפעול לטובת קיום הציונית במדינה. זהו המפתח האמיתי".
סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה לפעילות בישראל, יעקב חגואל, אמר כי "בדיוק היום לפני 100 שנה ניתן חיזוק אדיר ע״י הלורד בלפור לתנועה הציונית שהוקמה בבאזל 20 שנה קודם לכן על ידי בנימין זאב הרצל. החיזוק קיבל משנה תוקף 30 שנה לאחר מכן באו״ם בהצבעה בכ״ט בנובמבר המכירה בזכותו המלאה של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל. אנו גאים היום בהישגים האדירים של התנועה הציונית ומתחייבים להמשיך לשמור ולקדם את הערכים הציוניים לעד".
ראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית, סילביו חוסקוביץ, אמר כי "120 שנה לאחר הקונגרס הציוני שנערך בבאזל, אנו מציינים כאן בירושלים את הקונגרס הציוני הישראלי בתקווה שיפיח רוחות בלבבות הצעירים כפי שעשה הקונגרס ההוא. הסוגיות, הדילמות והשאלות שעומדות בפתחנו שונות מאלו שעלו בבאזל לפני 120 שנה- לשמחתנו! אך אנו מתכנסים כאן, כבעבר, לדאוג שסוגיות שעומדות בפתח הציונות העכשווית יענו על ידי הדור הצעיר - ממש כפי שקרה בבאזל לפני כ- 120 שנה".
הקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס לראשונה בשנת 1897 בבאזל, ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. מאז הקונגרס מתכנס ברציפות אחת למספר שנים (למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה).
לאחר הקמת מדינת ישראל נערך הקונגרס בירושלים והחל משנת 1951 הוא אחת ל-4-5 שנים. הקונגרס הציוני העולמי מתכנס לאורך השנים בבנייני האומה, כחלק מחזונו של בנימין זאב הרצל להקים לקונגרס הציוני בית קבע בירושלים (כמתואר בספרו 'אלטנוילנד').
הבניין נחנך בשנת 1951 בכנס הקונגרס הציוני ה-23, שנערך בבניין הלא-גמור מבחינת בנייה. יותר מכל אירוע אחר, נראה שאי אפשר להפריד את הקונגרס הציוני מבנייני האומה.