טוראי אסף יפרח, אחיו של איל יפרח הי"ד שנרצח לפני שלוש שנים עם גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, סיים השבוע טירונות בצנחנים.
בראיון שיפורסם מחר במוסף "שישבת" של "ישראל היום" הוא מספר "בערב ההשבעה בכותל הרגשתי שאיל מלווה אותי ברוחו. עמדתי עם הנשק ב'הצג', ופתאום שמעתי את אחי אלחנן קורא לי. סובבתי את הראש וראיתי אותו מחייך בגאווה. ואז היכתה בי ההכרה שאיל היה אמור לעמוד במקום הזה שנתיים לפניי, ואני הייתי זה שצריך לשבת בקהל ולהשוויץ בו".
"עוד בתור תינוק זחלתי אחרי איל לכל מקום", קולו נסדק. "היינו כמו תאומים, אני לא זוכר רגע אחד שלי בילדות בלעדיו. עד ליום מותו ישנו שנינו על מיטה נפתחת, מתוך בחירה, ומעולם לא נרדמנו לפני שסיפרנו אחד לשני מה עבר עלינו באותו יום".
על ההחלטה ללכת לקרבי הוא מספר, "לאמא לא היה קל. היא שאלה אותי אם לא עדיף שאהיה תומך לחימה, והיה לי קשה לראות אותה מתחבטת ככה עם עצמה. גם אבא התלבט, אבל אמר שחשוב לו שאשרת את המדינה, למרות האסון. היססתי לא מעט, ובסופו של דבר הלכתי עם הלב שלי.
"באיזשהו מקום, אני מרגיש שאני משרת עבור שנינו. העובדה שאני בצנחנים כאילו מָחיה אותו. ארבעת החודשים בטירונות לא היו קלים לי, ואחטא לאמת אם אומר שחשבתי עליו כל יום. אין זמן לחשוב על כלום עם ההקפצות, המסעות והאימונים האינטנסיביים. רק אחרי שהגעתי לשם גיליתי שבבית הכנסת של הבא"ח יש ספר תורה על שמו. אפילו מביאים את הספר לשטח, כשלחיילים אין אפשרות להתפלל בבסיס".