"האקזיט שלו היה החסד". הרב רוזן ורעייתו שלומית
"האקזיט שלו היה החסד". הרב רוזן ורעייתו שלומיתצילום: אליאור בן חיים

קשה עד בלתי אפשרי לקבוע מה מכל מפעליו של הרב ישראל רוזן זצ"ל, שהלך לעולמו בסוף השבוע שעבר, הוא מפעל חייו.

מינהל הגיור שייסד, מכון צומ"ת שהקים ועשרות כרכי 'תחומין' בנושאי מדינה וחברה יהודית על פי ההלכה, הם רק אחדים ממכלול פעילותו הציבורית.

"יחידים האנשים שעם ישראל חייב להם טובה כמותו", ספד לו הרב יעקב אריאל, ואכן נראה שהרב רוזן זכה להערכה מכל חלקי החברה בישראל. בין מנחמי המשפחה אפשר היה למצוא זה לצד זה את רב היישוב אלון שבות הרב גדעון פרל, הרב אשר וייס, מגדולי הדור החרדים, הרב ירחמיאל וייס ממרכז הרב, ורבנים נוספים ממגזרים שונים ובעלי תפיסות שונות. כולם מודעים לתרומתו הייחודית לדמותה היהודית של החברה והציבוריות בישראל.

הכול החל בנטייתו לפרק שעונים ולבחון את הטכנולוגיה שמאחורי הדברים, כך העיד הרב רוזן עצמו. לימים, בעודו תלמיד ישיבת כרם ביבנה, הזמין אותו אחד מרבני הישיבה, הרב פרופסור זאב לב, לעלות לירושלים ולהצטרף למחזור הראשון של מכון טכנולוגי דתי שהוא מכיר. הרב רוזן ורעייתו נענו לאתגר, עלו לירושלים, שם למד במקביל במכון לב ובישיבת מרכז הרב.

"אם היום אנחנו יודעים שיש פתרונות הלכתיים בצה"ל, במשטרה ובבתי חולים באמצעות גרמא וכיוצא באלה, הרי שלפני הרב רוזן זה היה ממש חלום", אומר דן מארנץ, מנהל מכון צומ"ת ב‑17 השנים האחרונות. "הרב רוזן נכנס לתחום מתוך תחושת שליחות חלוצית. הוא התחבר לראיית העולם הזאת כשהכיר את שולמית, מי שלימים הייתה לרעייתו, שגדלה בכפר אברהם. ההורים שלה היו מאנשי הפועל המזרחי, והבית שבו גדלה היה בית של עשייה חלוצית. הרב רוזן הבין שאם אנחנו רוצים להקים מדינה יהודית לא נוכל להתבסס על עבודת גוי של שבת. דרושים פתרונות ומענים שיאפשרו לנו לנהל את הרפת ואת הלול בידינו שלנו".

ואכן הפתרונות הראשונים שפותחו במכון צומ"ת עסקו בתחום החקלאות, חליבה בשבת, החזרת חשמל שנפל ללולים כדי למנוע את מות התרנגולים, ובהמשך מעליות שבת, טלפון שבת ופיתוחים נוספים.

צפו: שירת 'יה אכסוף' בהלווית הרב רוזן

שמעו של המכון חרג מעבר לעולם ההתיישבות החקלאית והציונות הדתית. באחד הימים צלצל הטלפון בבית משפחת רוזן. הרבנית שולמית הרימה את השפופרת. "מדבר שלמה זלמן", שמעה מעברו השני של הקו. הרבנית, שלא ידעה במי מדובר, העבירה את השיחה לרב. האיש שמעבר לקו היה הרב שלמה זלמן אויערבך, שביקש ממנהל המכון שלא מזמן הוקם לפתח טכנולוגיה שתאפשר תנועת כיסא גלגלים ממונע בשבת.

"התברר שהרב אויערבך ביקש זאת בשביל בחורה נכה ששאלה אותו איך תוכל להגיע לבית הכנסת בשבת. הוא ראה בבקשתה של מי שאינה מחויבת בתפילה במניין סיבה מספיק טובה כדי לבקש את הפיתוח הטכנולוגי הזה", אומר מארנץ, אשר מספר עד כמה שמח הרב רוזן לראות את הפיתוחים שלו משמשים אנשים נזקקים. "הוא היה יכול להתפתח כמהנדס לטובת עצמו ולעשות לא מעט כסף מהטכנולוגיות שפיתח, אבל האקזיט שלו היה החסד. הוא ראה במתן אפשרות תנועה לאדם מוגבל שמנוע מלהסתובב בחברה צורך קיומי של ממש, בלימה של התדרדרות נפשית וגופנית". הרב רוזן לא מצא לנכון לרשום פטנט על המצאותיו, ורבות מהן הועתקו על ידי גופים גדולים אחרים.

בית בלי דלתות

תפקיד נוסף שנשא הרב רוזן היה כעורכו של 'שבת בשבתו', עלון פרשת השבוע הוותיק ביותר מבין המזוהים עם הציונות הדתית. הרב רוזן פרסם בו מאמרים נוקבים בענייני היום, ובהם שזר משחקי מילים וחידודי לשון הנעים על התפר שבין המקראי-תלמודי לאקטואלי-סלנגי. עשייתו הציבורית נגעה גם באפיק הפוליטי, כאשר כיהן בנשיאות הבית היהודי, ממנה פרש לפני כשלושה חודשים בשל חילוקי דעות עם הרוח הליברלית שלטעמו נושא יו"ר המפלגה בשנים האחרונות. במכתב הפרישה ששיגר לשר בנט כתב כי הוא מבקר את "הפניית העורף של ה'בית' לנושאי דת ומדינה והשארת זירה זו לחרדים בלבד".

למרות עיסוקיו הציבוריים הרבים, היה לרב רוזן יחס מיוחד למשפחתו. "הוא היה אב וסב למופת, ובשבילנו הוא היה גם דוד למופת", מספר הרב ארל'ה הראל, שהרב רוזן הוא דוד של רעייתו. "אני לא יודע איך עושים את זה, אבל הוא הצליח לשלב בין הענקת 24 שעות ביממה לעם ישראל, ואת אותן 24 שעות גם למשפחתו. היה חשוב לו שהמשפחה לא תרגיש חסרה בגלל העיסוק שלו בכלל ישראל. הרב ישראל דאג לשמר קשר חזק מאוד ומושקע מאוד עם מי מהנכדים שהיה חפץ בכך. הוא התייצב לשמחות וגם לשעות הקשות, היה מרים טלפון ומדבר עם כל אחד. אני לא מכיר הרבה דודים שנוהגים כך, בעיקר כאשר מדובר באדם שעסוק כל כך בענייני הכלל".

דוגמה ליחס המיוחד מביא הרב הראל ממקרה שסיפר הרב דוד לאו, שהתרחש כאשר לפני כעשור שני הרבנים היו מאושפזים לטיפול רפואי זה סמוך לזה, באותו בית חולים. השיח ביניהם קלח עמוק אל תוך בית המדרש שהותירו מאחור, אך לא רק אודותיו. "בדרך כלל כששני רבנים נפגשים הם מדברים רק על סוגיות, אבל אצל הרב רוזן זה היה אחרת. הוא דיבר על המשפחה, הראה תמונות של הנכדים, כמעט 'שיחה של סבתות'. האופן המיוחד שבו הוא התייחס למשפחה הרשים מאוד את הרב לאו, שלימים סיפר לי על כך באופן אישי ובהלוויה מצא לנכון להזכיר זאת בפני הציבור כולו".

הרב הראל עצמו, כאמור, לא היה אחד מהנכדים, ועם זאת חש קשר אישי מיוחד לרב. "הייתה לו השקעה מיוחדת בכולם. הרגשתי שיש לו מקום בלב בשבילי. פניתי אליו לא פעם בשאלות הלכתיות, וגם הפכתי צינור להעברת שאלות של אנשים שנודע להם הקשר המשפחתי בינינו. פרט לכך היה לו בית פתוח בצורה יוצאת דופן, בית בלי דלתות, חסד בלי גבולות".

הרב הראל מספר כי היצירתיות שאפיינה את הרב רוזן בפעילותו הציבורית, בעיקר כאשר מצא פתרונות מורכבים לתפר שבין ההלכה והמודרנה, לא נחה גם כאשר היה בחיק המשפחה. "היצירתיות הזאת באה לידי ביטוי בכל תחום, בפעילות משפחתית, בטיול. אף פעם לא היה משעמם בחברתו, תמיד היו לו רעיונות חדשים".

ח"כ שולי מועלם סופדת לרב ישראל רוזן זצ''ל

גיור במאור פנים

הרב משה קליין, רב בתי החולים של הדסה, הכיר את הרב רוזן גם מתוקף תפקידו הנוכחי המצריך פתרונות הלכתיים תמידיים לתפעולו של בית החולים, וגם מהתקופה שבה היה ממקימי מינהל הגיור שהקים ובראשו עמד הרב רוזן. "הרב רוזן היה פורץ דרך. הוא ייסד ומיסד את הדברים למינהל גיור אחד שהתמודד עם גלי העלייה הגדולים מארצות חבר העמים ועוד קודם לכן. עד אז בתי הדין לגיור שהקים הרב גורן זצ"ל מצאו מענים נקודתיים לבעיות ולמקרים שהתגלגלו לפתחם, אבל הדברים לא היו מיוסדים עד להגעתו של הרב רוזן".

"אין ספק שהוא ייזכר כמי שגם כלל ישראל היה לנגד עיניו, וגם האינדיבידואל היה לנגד עיניו. הוא לא ראה מולו שום קיר של מחסומים ביורוקרטיים, הוא לא נתן להם לנהל את עולם הגיור. הוא השתדל להיות יעיל, על פי ההלכה, בסבר פנים יפות ובמאור פנים, ועם זאת דאג שלא תהיה זילות לגיור", אומר הרב קליין, ומציין כי לנגד עיניו של הרב רוזן עמדה כנותו של המתגייר כמרכיב יחיד בשיקולי קבלת ההחלטה אודותיו.

דאגתו לגרים לא הסתכמה בניהול מיזם הענק של מינהל הגיור. הרב רוזן דאג באופן אישי שלא להותיר אותם ביום שאחרי הגיור לבדם מול העולם החדש שאליו נכנסו, אימץ אותם לחיקו גם באופן אישי ומשפחתי, דאג למקום מגורים, לשידוכים ולחתונות עד רמת הצלם, התזמורת והמשמחים. בין היושבים שבעה בביתו של הרב ניתן למצוא את אחת המתגיירות שאומצה על ידו ועל ידי משפחתו, וכמי שרואה בו אב, גם היא יושבת עליו שבעה.

תרומתו הטכנולוגית של הרב רוזן לפתרון בעיות הלכתיות במרחב הציבורי של מדינת ישראל היא לא פחות מקריטית בעיני הרב קליין, אשר בוחן את הדברים דרך משקפי רב בית החולים. "כרב מרכז רפואי ענקי, אני יכול לקבוע שאין שבת בלי הפתרונות הטכנולוגיים של הרב רוזן, שהיה מהנדס מבריק ומוכשר. הוא הבין שאי אפשר להשתמש בנוכרי בכל דבר, אלא דרוש פתרון תורני. הגישה היא שלתורה יש מענה לכל דבר בחיים, משום כך הוא חשב מחוץ לקופסה על פתרונות כמו דלתות גרמא, מתקני גרמא, מקלדות, עטי שבת ועוד עשרות פתרונות הלכתיים, שבלעדיהם עם ישראל היה מחלל את השבת מדאורייתא בכל שבת ושבת".

הרב קליין מחדד ומחריף את דבריו בקביעה ש"אין ולא היה כמותו בדור האחרון, ואינני רואה מישהו כמותו שיוכל לתת מענה למצוקות הלכתיות. רק צוותים גדולים של אנשי הלכה וטכנולוגיה יוכלו יחד להיכנס לנעלי הענק שהוא השאיר לבדו".