מתגאים בפעילות פוליטית חסרת תקדים. משלחת הח"כים הערבים לאיחוד האירופי
מתגאים בפעילות פוליטית חסרת תקדים. משלחת הח"כים הערבים לאיחוד האירופיצילום: דוברות הרשימה המשותפת

משלחות של חברי כנסת ערבים שיוצאות לחו"ל במטרה לייצר דה-לגיטימציה לישראל הן כמעט עניין שבשגרה.

המשלחת שיצאה השבוע מטעם הרשימה המשותפת הייתה שונה מעט. ארבעה חברי כנסת - יוסף ג'בארין, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה ועאידה תומא-סלימאן - יצאו לאיחוד האירופי בבריסל במטרה לשכנע את ראשי האיחוד להתערב פוליטית בישראל כדי למנוע חקיקת חוק.

ברשימה המשותפת התגאו כי "מדובר בפעילות פוליטית חסרת תקדים בהיקפה של נציגי האוכלוסייה הערבית בישראל בזירה הבינלאומית", ולא שכחו לציין כי הם מתכוונים "לדרוש מהאיחוד האירופי להתערב בנעשה בישראל, כדי לעצור את חקיקת חוק הלאום".

"גודל והרכב המשלחת, וכן הדרג הבכיר של הפגישות, הם ללא תקדים בניסיון של הנציגות הנבחרת של המיעוט הערבי בישראל לפנות לגורמים בינלאומיים, כדי לבלום את החקיקה הגזענית והאנטי-דמוקרטית בכנסת, ואת מדיניות הממשלה נגד הציבור הערבי", אמרו ברשימה ל'בשבע'. כמו כן התגאו בכך שארגון אנטי ישראלי שחבריו הם יהודים, הוא אחד מאלו שמסייע להם בפעילותם.

לא מעט אנשים במערכת הפוליטית רואים במשלחת הזאת חציית קו אדום. לא היו ציפיות אומנם שחברי הכנסת הערבים יהפכו לחובבי ציון. אף אחד לא שוכח את חנין זועבי על משט המרמרה, עזמי בשארה שנחשד בסימון יעדים לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, באסל גטאס שהעביר טלפונים סלולריים למחבלים, והרשימה עוד ארוכה. אפשר כמובן להצביע גם על התבטאויות אנטי-ישראליות בכנסת עצמה וגם מחוץ לגבולות המדינה. אבל בעוד השיח מותח ומגדיר מחדש את גבולות הלגיטימי, נראה שבמקרה הזה אין כבר לאן למתוח אותם.

"ערביי ישראל וכנסת ישראל צריכים להוקיע מתוכם את הגיס החמישי שמנסה להרוס את הדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל, ולבצע פיגועים מדיניים במדינה שהם מתיימרים להיות אזרחיה", אומרת שרת המשפטים איילת שקד, בתגובה חריפה ליציאת משלחת הח"כים. "הדרך של חברי כנסת להשפיע היא בכנסת, לא באמצעות הכפשת המדינה בקוקטיילים באירופה".

לא קשה לשכנע חברי כנסת שמזוהים עם הימין לדבר בנושא הזה, אבל גם בצד השמאלי של המפה הפוליטית לא אוהבים את התנהלות חברי הכנסת הערבים. "אני לא תומך בחוק הלאום במתכונתו הנוכחית, אבל אינני אוהב שמנהלים קרבות מחוץ לגבולות ישראל", מסביר חבר הכנסת איתן כבל מהמחנה הציוני. "אני אומר את זה לגבי חברי הכנסת הערבים, אבל לא רק לגביהם. זה נכון לגבי כל קבוצה שיוצאת מחוץ למשחק למחאה שהיא לא מקובלת, ואפילו מקוממת".

"יש קשיים בהתנהלות מול הקואליציה", הוא ממשיך, "אבל התנהגות כזו לא מקובלת. יש דמוקרטיה בישראל ואנחנו צריכים להתנהל בתוך הבית שלנו ולא להוציא את דיבת הארץ. מי שרוצה לשכנע, שיעבור מבית לבית וינסה לשכנע את החברה היהודית לשנות את עמדותיה. כך בוודאי אף אחד לא ישנה את עמדתו".

הח"כים הערבים – רצון הבוחר

ד"ר אייל לוין, מרצה באוניברסיטת אריאל ומומחה לפסיכולוגיה פוליטית וסוציולוגיה של הפוליטיקה הישראלית, חושב שכבר אין טעם להגדיר איזשהו גבול שהוא בגדר הבלתי נסבל מבחינת התנהגות הח"כים הערבים, כי כל הגבולות כבר נחצו.

"מזמן עברנו את הגבול. מה הטעם לשאול עכשיו היכן הגבול? כשחבר כנסת משתתף בהפגנה ומיידה אבנים על חיילי צה"ל, זה לא נקרא לעבור את הגבול? עברנו את הגבול כשבצוק איתן סגרנו את ואדי ערה והפכנו אותו לראשונה בהיסטוריה למה שנקרא 'שטח אזרחי סגור'. היינו שטח שלצה"ל אסור להיכנס אליו".

ד"ר לוין גורס שהטעות מתחילה בשיח בנושא ובהצבת המחוקקים הערבים כבעיה, ומצביע על האקדמיה כמי שיוצרת את השיח הטעון תיקון. "לא צריך לדבר רק על הח"כים. צריך לדבר על החברה הערבית. הרי יש עכשיו פטנט חדש: אומרים שהרשימה המשותפת אינה מייצגת את הציבור הערבי. למה? כי מישהו באקדמיה החליט שהחברה הערבית רוצה לעבור 'ישראליזציה'. שאם ניתן להם עסקים הם ירצו אותנו. מכיוון שחברי הכנסת הערבים מפריעים לתזה הזאת, אז מצאו פתרון בדמות הטענה שזה שהם נבחרו ברוב קולות ברחוב הערבי זה לא רלוונטי, כי לציבור הערבי לא הייתה ברירה.

"על אותו משקל אם יגידו לי שהיו התפרעויות בוואדי ערה בצוק איתן ונאלצו לסגור את האזור לישראלים – יש לי פתרון לזה: מדובר בקומץ שעשה את הרעש וההמון נשאר בבית. אם יגידו לי שיצאו טרוריסטים מכפר מסוים, גם לזה יש פתרון. נסתכל על האחוז קטן מתוך האוכלוסייה שביצע מעשי טרור. לכל בעיה יש פתרון והוא תמיד אותו פתרון – גם אם הערבים לא יודעים את זה, הם רוצים בשלום והזמן יעשה את שלו", הוא ממחיש את האירוניה בפרשנות שניתנת למצב הנוכחי, אך מסרב לקבל אותה: "זו לא המציאות. אנחנו מסרבים להכיר בכך, אבל המציאות שונה לחלוטין. חברי הכנסת האלה מייצגים את הציבור ששלח אותם לכנסת. החשיבה היא באותו כיוון והפעילות היא באותו כיוון".

אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת?

"אנחנו צריכים להתעשת ולהחליט שזו מדינה יהודית. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו. אנחנו בוויכוח איתנים על מי אנחנו ומסוכסכים עם עצמנו. כשנחליט מי אנחנו נוכל לעסוק בהם. בינתיים כשראש ממשלה נבחר אומר שהם נוהרים לקלפי, כולם קופצים עליו ואומרים 'איזה גזענות'. קודם כול עלינו להחליט מה אנחנו רוצים.

"מדינה שיודעת לאן היא צועדת, תתייחס למשלחת כמו שיצאה השבוע בדיוק כמו שמתייחסים לעזמי בשארה. אין שום הבדל בין להיות קצין תצפית ראשי של החיזבאללה ובין מה שהם עושים. אין שום הבדל בין לחימה פיזית ללחימה דיפלומטית. אנחנו צריכים להתייחס לזה אותו דבר. וכאן חוזרת השאלה – האם אנחנו בנויים להתייחס לזה כך? התשובה היא חד משמעית לא. יש לנו שתי בעיות קשות: הראשונה עם החברה הישראלית, שכאמור טרם החליטה מה היא רוצה, והשנייה עם החברה הערבית, שכבר החליטה מה היא רוצה".

תגובת הכנסת משמשת דוגמה חיה להסבריו של ד"ר לוין. כשפנינו לבקש את תגובתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, בנושא הזה, נמסר לנו מדוברות הכנסת כי "אין מדובר בנסיעה רשמית מטעם הכנסת, ולכנסת גם אין חלק במימון הנסיעה. מדובר בהזמנה של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת על ידי קרן רוזה לוקסמבורג (קרן גרמנית מפלגתית הפועלת בישראל, נ"ק) לבריסל, לפגישות עם קובעי מדיניות מהאיחוד האירופי, בלגיה וצרפת. בקשתם אושרה כמקובל על ידי ועדת האתיקה".

עוד מסבירים בכנסת כי הם אינם מפקחים על התבטאויות פוליטיות כאלה או אחרות של חברי הכנסת. "יודגש כי יו"ר הכנסת אינו עוסק כלל באישור נסיעות חברי הכנסת במימון גורמים חיצוניים, ובוודאי שאינו משמש 'צנזור' לתוכן ולהתבטאויות פוליטיות של חברי הכנסת בארץ או בחו"ל. גם ועדת האתיקה אשר מאשרת את הנסיעות אינה עוסקת בתוכנן הפוליטי, וגם לא בפגישות ובהצהרות הנערכות במסגרתן, אלא מתמקדת רק בבדיקה האם נסיעת העבודה המבוקשת ממומנת על ידי גורם ציבורי שאינו עסקי".

בשורה התחתונה אולי רבים רוצים להזדעק, אבל אין מי שעושה מעשה כדי לעצור את המשלחת הבאה, שתכלול חברי פרלמנט ישראלים מן המגזר הערבי, שכל מטרתם היא לפגוע במדינה שאותה, לפחות למראית עין, הם מייצגים מתוקף תפקידם.