השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מקדם הצעת חוק פרטית שתאפשר למשטרה לקבוע תנאים לקיום לוויות מחבלים, ולא למסור את גופות המחבלים עד לעמידה של משפחות המחבלים בתנאים.
הצעת חוק זו באה לתקן את המצב החוקי בהתאם לפסיקת בג"ץ, ולקבוע בפקודת המשטרה סמכות מפורשת למפקד מחוז במשטרה שקיים בעיניו חשד סביר לכך שיתבצע מעשה טרור, תתבצע פגיעה בביטחון הנפש או שתתקיים תמיכה בטרור, וכל זאת בזיקה ללוויה של מפגע, להורות על תנאים שללא התקיימותם לא תתאפשר העברת גופת המפגע לקבורה.
במהלך הדיונים הממשלתיים בין המשרד לביטחון הפנים לבין משרד המשפטים לקידום הצעת החוק, הועלתה התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה לנוסח המבוקש על ידי המשרד לביטחון הפנים, לפיו די בחשד סביר לקיומה של הסתה במסגרת טקס הלוויה, כדי למנוע את מסירת הגופה. השר ארדן מקדם הצעת חוק פרטית בהובלת ח"כ ברקו וסמוטריץ.
השר ארדן מסביר את המהלך ואומר: "לוויות המחבלים הפכו להיות מופעי הסתה שגורמים לאנשים לצאת ולפגע וראינו זאת בלוויית המחבלים ההמונית באום אל פאחם. תפקידי כשר לביטחון הפנים למנוע לוויות כאלה. לוויות מחבלים יתקיימו רק כשיעמדו בתנאי המשטרה".
נזכיר כי תופעת גילויי תמיכה, אהדה, הסתה והזדהות עם מעשה הטרור, עם המפגע, הארגון שאליו השתייך או האידאולוגיה הרצחנית שבשמה ביצע את מעשה הטרור לאחר פיגועי טרור, הולכת וגוברת בשנים האחרונות.
האדרת המחבל והפיגוע בוצעה לא פעם בהנפת כרזות השמעת קריאות ונשיאת נאומים המביעים תמיכה בפיגוע שבוצע או הקוראים לביצועם של מעשי טרור נוספים. גם לאחר הפיגוע בהר הבית, שבו נרצחו שני שוטרי משמר הגבול, רס"מ האיל סתאווי ורס"מ כמיל שנאן ז"ל, הציבה המשטרה תנאים מחמירים בפני משפחת המחבלים מאום אל פאחם, כתנאי לקיום ההלוויות. המשפחות עתרו לבג"ץ, שפסק כי למשטרת ישראל אין סמכות לעכב העברת גופות מחבלים לקבורה, וכי נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לצורך הפעלת סמכות כזו.
במרוצת השנים האחרונות פעל השר ארדן לקידומו של קו תקיף בנוגע לקיום לוויות של מחבלים, והנחה את המשטרה לקבוע תנאים מחמירים לצורך קיום הלוויה, על מנת להבטיח שטקס הקבורה לא הופך למסע הסתה והזדהות עם מעשה הטרור שביצע המחבל.