בסוף שנת 2016 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 144.1 אלף תושבים. כ-85.5 אלף ילידי אתיופיה ו-58.6 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
בשנת 2016 הגיעו מאתיופיה לישראל 214 איש (מהם 40 עולים ו-174 דרך איחוד משפחות).
מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-39%) ומחוז הדרום (כ-24%). בסוף שנת 2016, מבין היישובים העירוניים היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ-11.6 אלף איש), ואילו היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.6%).
בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (92% ו-85%, בהתאמה).
שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).
לידות חי - בשנת 2016 נולדו 3,580 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.9 ילדים.
אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד - כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.
בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16)33,184 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם 2.6% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) 46.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי למדו בפיקוח הממלכתי-דתי, שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (לעומת 57.3% בשנת הלימודים תשס"ו).
שיעור הזכאים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע ל-39.2%, בהשוואה ל-27% בקרב אלו אשר נולדו באתיופיה.
בשנת תשע"ו (2015/16) היו 1,649 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי -157 ספורטאים יותר משנת תשע"ה.
אחוז הנשים מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי הוא 9.4%. זהו אחוז גבוה מהשנה הקודמת שבה היוו הנשים 7.6%, אך עדיין נמוך בהשוואה לאחוז הנשים בכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים העומד על 20.5%.
ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-11,294 לעומת 15,751 ש"ח בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 ש"ח, לעומת 12,792 ש"ח בכלל האוכלוסייה.
אחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סעיפי מזון (כולל פירות וירקות) ודיור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה - 49.4% לעומת 41.0% בהתאמה, ואילו אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות אצל יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה (2.7% לעומת 5.7%, בהתאמה) וכן על סעיף תחבורה ותקשורת (15.3% לעומת 20.3% בהתאמה).
