אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: מאיר סלע

הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ישראל אייכלר התכנסה לדיון בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה בעניין הקנסות שמטילה חברת סיטיפס על נוסעי הרכבת הקלה, וכן על יחס הפקחים לציבור הנוסעים.

בין היתר הלינו נוסעים על כך שחשבון הבנק שלהם עוקל בגלל חוב של כ-360 ש"ח.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר, "העובדה שהאזרח חייב מלבד התשלום גם לתקף, מובילה למלכוד שיוצר אווירת רווית מתח ברכבת. הבעיה בתיקוף היא בין חברת סיטיפס למשרד התחבורה. הנוסע שילם כסף אבל בגלל שהמדינה צריכה לדעת לחלק את הכסף לחברות שבהן השתמשת, על זה צריך לשלם קנס? יש הבדל של שמים וארץ בין זה לבין מי שלא שילם".

לדבריו, "תפקידו של הפקח גם לתת שירות הסברה לנוסע ולא רק לתת דו"חות. בתקשורת ובאמצעי המדיה השונים, תוארו מקרים של פקחי הרכבת שחטפו מכות מנוסעים זועמים על כך שנתנו להם דו"ח. המקרים האלה מעטים ומתגמדים מול העוול שנגרם לאנשים, שמורדים מהרכבת בשכונות 'בעיתיות', באמצע נסיעתם בגלל שלא היה בידם כרטיס תקף".

"גם אם המצב החוקי מאפשר לפקחי הרכבת לתת דו"חות, ולרכבת הקלה לעקל חשבונות בנקים בתום 45 ימים שבהם הקנס המקורי לא שולם, צריכה להיות חמלה ושיקול דעת בהנהלת הרכבת", טען אייכלר.

ירון רביד מנכ"ל סיטיפס הגיב לטענות: "זו פעם ראשונה שהנהיגו בארץ מערכת פתוחה, בעולם זה כבר קיים עשרות שנים. אנחנו מסיעים למעלה מ-150 אלף נסיעות ביום. אנחנו בודקים את עצמינו מבחינת שביעות הרצון של הלקוחות והציונים הם מאוד טובים. גם בנושא יחס הפקח ללקוח הציונים טובים. זה לא אומר שאין בעיות".

"יש פה מערכת שבנויה על היותה מערכת פתוחה שעובדת כולה על נושא התיקוף", הסביר רביד, "ללא קנסות אין הרתעה, בעולם הקנסות הרבה יותר גבוהים. אנחנו לא מחפשים את הקנסות בשביל הכסף אלא בשביל שאנשים יבינו שצריך לתקף. בית המשפט פסק שאין רלוונטיות לשאלת תום הלב של הנוסע. אני לא מתבייש להגיד שיש כאן רצון ליצור הרתעה".

"לגבי הרגישות", ציין רביד, "פקח בשטח פוגש קרוב ל-30 אלף איש ביום, אני לא יכול להבטיח שכל מפגש כזה יהיה מוצלח. כשאתה מקבל דו"ח חנייה או מהירות אתה לא פוגש את נותן הקנס. זו גם הסיבה שאנחנו מורידים אנשים מהרכבת כי אנחנו לא רוצים לעשות את זה מול כולם. אחרי מתן הדו"ח יש וועדת השגות פנימית בחברה, היא בודקת האם מכשיר התיקוף היה תקין. כמות הפעמים שוועדת הערר שמפקחת עלינו סברה שסיטיפס לא פעלה כראוי היא מזערית".

בהמשך הדברים תקף רביד את יחסם של חלק מהנוסעים לפקחים, "מה שקורה כלפיי הפקחים הוא חמור מאוד ואין סיבה שאנשים שעושים את עבודתם לפי החוק יגיעו למצב שהם סופגים קללות ואלימות כשהם סך הכל עושים את עבודתם לפי הנחיות משרד התחבורה. ההנחיות שלנו הן לעשות את העבודה בצורה מכבדת אך נחושה כדי להוריד את מספר ההשתמטויות. מי שאין לו כסף - שלא יעלה לרכבת".

נועה צור, מאגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, הסבירה, "סיבת התיקוף היא שאם הנוסע לא מתקף אין הוכחה לכך שהנוסע שילם. עצם ביצוע התיקוף זה מה שמקנה למפעיל את הכסף. אנחנו נמצאים בעולם שבו לא מספיק לשלם אלא צריך לתקף. זה כמו להגיע למשרד ולא להעביר כרטיס בכניסה ולהגיד שראו אותי. הנושא עלה לדיון בוועדת הערר של הרכבת הקלה, זה נידון בבית משפט שהכריע שהנוסע חייב לתקף. מכונת התיקוף נבדקת באופן יום יומי, אם אנחנו יודעים על תקלה הדוחו"ת מבוטלים".

בסיום הדיון הודיע יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר כי בכוונת הוועדה להגיש הצעת חוק בתיאום עם חברת ההפעלה, שתיצור מדרג בין העבירות ותבדיל בין נוסע ששילם על הנסיעה אבל לא תיקף, לבין נוסע שלא שילם. "אין סיבה שנוסע שלא תיקף שלא יקבל קנס של 180 ש"ח כמו עבריין שלא שילם בכלל", אמר אייכלר.