נשיא מכללת שערי מדע ומשפט, פרופ' אביעד הכהן, מתייחס בראיון לערוץ 7 לעתירת משפחת גולדין לבג''ץ נגד הקבינט המדיני-ביטחוני, בטענה שהוא לא מיישם את החלטותיו להגביר את הלחץ על חמאס.
לדברי פרופ' הכהן, העתירה של משפחת החייל הדר גולדין לבג''ץ מציבה אתגר לחברה הישראלית ובעיקר לממשלת ישראל. ''במשך שנים דיברו אתנו על ערבות הדדית, על המשמעות של החובה המוסרית להשיב הביתה את הבנים שהקריבו את חייהם למען עם ישראל.
''יש כאן מקרה של שני חיילים שהקריבו את נפשם למען מדינת ישראל ומדינת ישראל לא עושה מספיק כדי להשיב אותם הביתה. העתירה שלנו מתמקדת לא במה הממשלה צריכה לעשות אלא בכך שאם הממשלה החליטה מה לעשות היא חייבת לכבד את מה שהחליטה''.
פרופ' הכהן מספר כי הקבינט החליט לפני חודשים רבים שלא לשחרר מחבלים שמזוהים עם חמאס, במטרה להכביד את הלחץ על ארגון הטרור - עד להחזרת הגופות של הדר גולדין ואורון שאול הי"ד.
''הדבר הזה לצערנו לא מתממש. העתירה הזאת באה ואומרת - אנא ממשו את מה שהחלטתם ואם לא, תחזרו בכם ממה שהחלטתם".
הכהן מדגיש כי הגשת העתירה מהווה מהלך נוסף של משפחת גולדין במטרה להשיב את הבנים הביתה. ''לא היתה לנו ברירה וכלו כל הניסיונות לשכנע את הממשלה לממש את ההחלטות שהיא קיבלה. אנחנו רוצים לחייב את הממשלה בהחלטות שלה. אני מקווה שמנופי הלחץ יפעלו והבנים יחזרו הביתה".
מה האתגרים שעומדים בפני הנשיאה החדשה של בית המשפט העליון, אסתר חיות?
"הנשיאה חיות היא שופטת ותיקה ומוערכת, עם הרבה ניסיון. אני מקווה שהיא תמשיך את הדרך של שמירה על שלטון החוק יחד עם פתרון אחת הבעיות שמבחינתי היא הרעה החולה הכי גדולה במערכת המשפט וזה עינויי הדין.
''אנשים רבים, המשפט שלהם מתמשך במשך חודשים ושנים, דבר שהוא בלתי נסבל לא מבחינה משפטית ולא מבחינה אנושית. זו המשימה הראשונה. אנחנו שומעים בתקשורת על פסילת חוקים או התערבות בחוקים - זה חשוב אבל לא פחות חשוב השמירה על זכויות של נאשמים ועל כך שאנשים שיש להם משפט שהצדק יצא לאור כמה שיותר מוקדם כי צדק דחוי איננו צדק".
האם לדעתך צריך לבחון את מעשיו של ראש הממשלה נתניהו בנפרד, בין המישור משפטי למישור המוסרי?
''זה דבר שתמיד צריך לעשות אותו. צריך לזכור שמבחינה משפטית אם מדברים על משפט פלילי צריך הוכחה מעל לכל ספק סביר. אני לא בקיא בכל הפרטים ולכן אני לא יכול לבוא ולומר מה יהיה בסוף התהליך.
"איך שזה נשמע כרגע זה בוודאי לא מקרה פשוט של הרשעה בפלילים. כשמדובר בחבר שהיה חבר שלך ולא רק בתפקיד ובמשך עשרות שנים ונוהג לתת לך מתנות זה כשלעצמו לא חייב להצטבר כעבירה פלילית.
''במישור אחר לחלוטין שהוא לא מישור משפטי אלא במישור הערכי והמוסרי שהוא לא פחות חשוב, השאלה האם ראוי שאיש ציבור גם אם מותר לו האם זה ראוי שהוא יקבל מתנות בשווי של עשרות אלפי שקלים - כאן אני חושב שהיה טוב לכולנו ובוודאי גם למנהיגים שלנו וכמובן לראש הממשלה שלנו שינהגו יותר בצניעות, זו מידה שכולנו מצווים עליה. אם היינו קצת יותר צנועים באורח החיים שלנו זה לא היה מזיק לאף אחד מאיתנו".
בשבוע האחרון אתה עורך ביקור בקהילות היהודיות בארה"ב ומשתתף בכנס "לימוד FSU". השאלה מיהו יהודי עדיין רלוונטית?
"לא רק שהיא רלוונטית השאלה של מיהו יהודי אלא היא יותר רלוונטית מתמיד. כנס 'לימוד' מרכז לתוכו אלפי אנשים ובעיקר צעירים שמוצאם מחבר העמים שהיו מנותקים מיהדות במשך 70 שנה וחלק גדול מהם אינו יהודי על פי ההלכה.
''אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מדירים אותם בגלל שרק הסבא היה יהודי ומדירים אותם מתוכנו או שאנחנו באים ואומרים 'זו סיטואציה שמעולם לא הייתה קיימת בעם היהודי', ולשמור מצד אחד על ההלכה אבל להקל ולאמץ את אותן שיטות של הרב עוזיאל שבא ואמר שאדם שמזרע ישראל ורוצה להתקרב לעם היהודי, אנחנו צריכים לנסות לקרב אותו ולא להרחיק.
''זה אתגר גדול גם של היהדות בארה"ב וגם של מדינת ישראל וזו משימה שעומדת לפתחנו".
יש הטוענים כי ממשלת ישראל והסיעות החרדיות בכנסת פוגעות בקשר שלנו עם יהדות ארה"ב בשל החלטות על מתווה הכותל, הגיור ועוד. אתה גם סבור כך?
''המבט שלנו צריך להיות רחב. כאשר מדינת ישראל הוקמה היא הוגדרה לא רק כמדינת ישראל אלא כמדינת העם היהודי ולכן גם היום שאנחנו מקבלים החלטות אנחנו צריכים לחשוב לא רק מה יקרה בתוך המדינה אלא מה ההשפעות על הקהילות היהודיות בעולם.
''אם ההשפעה שלילית יצא שכרנו בהפסדנו. אולי נשיג רווח פוליטי קטן אבל ההפסד בהרחקתם של מאות אלפי יהודים יהיה יותר גדול, וזה שיקול שאנחנו חייבים לשקול אותו".