בוועדה לזכויות הילד יוצג היום דו"ח ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים על היפגעויות הילדים בישראל. זאת כחלק מאירועי יום הילד הבינלאומי.
הדו"ח קובע כי במשך 15 שנים ישראל לא מצליחה לשפר את הדירוג לתמותת ילדים מתאונות ביחס למדינות אחרות ב-OECD. כמו כן מציב הדו"ח את ישראל במקום ה-22 בקרב מדינות ה-OECD בשיעור תמותת ילדים - מבין 35 מדינות החברות.
מ'בטרם' נמסר כי הדו"ח מבוסס על עיבודים של נתונים ממקורות שונים לרבות: מאגר נתוני ההיפגעות של ארגון 'בטרם', הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר מידע אשפוזים של משרד הבריאות, נתוני פניות לחדרי מיון ונתונים בינלאומיים השוואתיים.
באשר למיקומה ומצבה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD סביב שיעור תמותת ילדים, עולה מהנתונים כי:
- שיעור התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל גבוה במעט משיעור התמותה החציוני בכלל מדינות ה- OECD וגבוה משמעותית משיעורי התמותה בשש המדינות עם שיעורי התמותה הנמוכים ביותר.
- מדינות בהן הייתה ירידה חדה מאד בשיעורי התמותה לאורך השנים הן: אסטוניה, דרום קוריאה, פורטוגל, לטביה ולוקסמבורג. לו היתה בישראל ירידה דומה, שיעורי התמותה היו עומדים על כמחצית משיעורי התמותה בפועל ומשתווים לשיעורי התמותה במדינות בעלות הסיכון הנמוך ביותר לתמותה מהיפגעות.
- הירידה בתמותה בישראל דומה לירידה החציונית במדינות ה-OECD - הירידה בישראל בשיעור תמותת ילדים מתאונות עומדת על כ-55% ודומה לירידה החציונית בשיעור התמותה במדינות ה-OECD, הן מבחינת שיעור הירידה הכולל והן מבחינת קצב הירידה בתקופות שונות.
עוד עולה מנתוני הדו"ח כי פעוטות עד גיל 4 ובני נוער בגילאי 15-17 נפגעים הכי הרבה בתאונות: "קבוצות הגיל הנמצאות בסיכון מוגבר להיפגעות הינן לידה עד 4 ו-15-17. לעומת בני נוער, נצפתה ירידה מתונה בלבד בקרב תינוקות ופעוטות - לאורך השנים, בקרב גילאי 15-17 חלה ירידה משמעותית מאד בשיעורי התמותה מהיפגעות (כ-64%) לעומת ירידה מתונה בלבד בקרב גילאי לידה עד 4 (כ-28%). פעוטות ותינוקות נפגעים יותר בבית וילדים ובני נוער בדרכים - ככל שילד גדל הוא פחות נפגע בבית ויותר נפגע בדרכים או במרחב הציבורי. בנים נפגעים הרבה יותר ובכל מדדי ההיפגעות (תמותה, אשפוז ומיון). פער זה גדל ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר ועם העלייה בגיל.
נתון נוסף המתפרסם בדו"ח הוא הקביעה לפיה ילדים בדואים וילדים חרדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להיפגעות.
הסיכון של ילדים בדואים למות עקב היפגעות כפול מילדים בכלל היישובים הערביים - הסיכון של ילדים בדואים למות עקב היפגעות גבוה כמעט פי 2 בהשוואה לכלל הילדים ביישובים ערביים. ילדים בדואים הינה קבוצת האוכלוסייה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר לתמותה מהיפגעות, ושיעור התמותה שלהם בולט גם בקרב ילדי החברה הערבית בלבד: הם מהווים 1/5 מתוך כלל ילדי החברה הערבית בישראל אולם חלקם בנטל התמותה בחברה הערבית מגיע לכ-1/3.
ילדים מישובים בדואים נפגעים יותר בבית ובחצר וילדים מיישובים ערבים אחרים נפגעים בתאונות דרכים - לילדים ביישובים בדואים בולטות משמעותית לתמותה מהיפגעות בזירת הבית וחצר הבית, בעוד שבקרב ילדים ערבים מקבוצות אוכלוסייה אחרות ישנה בולטות לתמותה מהיפגעות בזירת הדרך.
ילדים חרדים מתים יותר בתאונות בהשוואה לילדים בכלל היישובים היהודיים- הסיכון לתמותה של ילדים חרדים בגילאי 0-4 ו-15-17 גבוה פי 2 בהשוואה לילדים בכלל היישובים היהודיים. יחד עם זאת, ילדים חרדים מאופיינים בשיעורי אשפוז ופנייה למיון נמוכים בהשוואה ליישובים בהם אין רוב חרדי. בדו"ח לא נבחנו שיעורי פניות למוקדי חירום בקהילה וייתכן כי הם עשויים להסביר פער זה.
פרק נוסף בדו"ח מלמד כי ילדים בישראל מתים בעיקר מתאונות דרכים ומגיעים לבתי החולים בעיקר מנפילות: "תאונות דרכים הן הגורם העיקרי לתמותת ילדים, בעוד נפילה, חבלה וחתך הינן סיבות ההיפגעות השכיחות המובילות לפנייה למיון ולאשפוז. סיבה מובילה לתמותה בבית - דריסה בעת נסיעה לאחור - בזירת הבית, הסיבה השכיחה ביותר המובילה לתמותה היא דריסת ילד הנמצא בסביבת הרכב (המכונה גם: 'דריסה בעת נסיעה לאחור'). סיבות שכיחות נוספות הינן: חנק, כוויה / הרעלה (כתוצאה משריפה), טביעה ונפילה".
"סיבה מובילה לאישפוז כתוצאה מהיפגעות בבית - נפילה. בזירת הבית הסיבה השכיחה ביותר המובילה לאשפוז הינה נפילה, ולאחריה: כוויה/שריפה ומכה/חבלה".
רוב מקרי הטביעה למוות אירעו במרחב הציבורי - מרבית מקרי הטביעה המובילים לתמותה מתרחשים בזירת המרחב הציבורי.
עם זאת קיימת ירידה גדולה יותר בתמותת ילדים בתאונות דרכים מאשר בתאונות בבית - הירידה בתמותה מתאונות דרכים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים עומדת על כ- 53% , בעוד הירידה בתמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי עומדת על כ- 36% .
הדו"ח מלמד כי כל היישובים בעלי שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע הארצי הינם יישובים ערביים, קיימת בולטות שלילית משמעותית ליישובים ערביים במחוז דרום:
- הישובים הבדואים הם הבולטים בשיעורי תמותת הילדים - כל היישובים עם שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע הארצי הם ישובים ערבים. ישנה בולטות שלילית משמעותית לישובים ערבים במחוז דרום
- תמותת הילדים היהודים ירדה פי 2 לעומת תמותת הילדים הערבים - לאורך חמש-עשרה שנים הירידה בתמותה מתאונות בקרב ילדים יהודים כפולה מהירידה בקרב ילדים ערבים (ירידה של כ- 60% לעומת ירידה של כ- 31% בהתאמה).
- המאבק בתאונות הדרכים הצליח להוריד את תמותת הילדים היהודים אך נכשל בהצלת הילדים הערבים - הירידה בתמותה מתאונות דרכים בקרב ילדים יהודים משמעותית הרבה יותר מזו שבקרב ילדים ערבים (פי 2.7 ), בעוד שהירידה בתמותה מתאונות בית ופנאי דומה בשתי האוכלוסיות. הפער הגבוה בשינויים בשיעורי תמותה של ילדים יהודים לעומת ילדים ערבים נגזר מירידה חדה מאד לאורך השנים בתמותה מתאונות רכב מנועי בקרב ילדים יהודים (כ- 77% ) לעומת חוסר שינוי כלל לאורך השנים בתמותה מסוג זה בקרב ילדים ערבים.
- ילדים ביישובים ערבים מתים פחות בתאונות בית ויותר בתאונות דרכים - אחוז התמותה מתאונות בית ופנאי ביישובים ערביים נמוך יותר ביחס לאחוז המקביל בישובים יהודיים ומעורבים ואילו אחוז התמותה מתאונות דרכים ביישובים ערביים גבוה יותר ביחס לאחוז המקביל ביישובים יהודיים ומעורבים.
- לא ניכרת ירידה במחוז דרום ובמחוז חיפה לעומת ירידה גדולה במחוז צפון ובמחוז מרכז - הירידה הגדולה ביותר בתמותת ילדים ב-4 השנים האחרונות נצפתה בצפון ובמרכז - גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים, לעומת זאת במחוזות דרום וחיפה - לא היה שינוי.
- יישובים יהודיים שנמצאו בעלי שיעורי אשפוז גבוהים משמעותית הינם: אור עקיבא, בני עי"ש, בת ים, גדרה, חדרה, חצור הגלילית, יבנה, כפר יונה, נהרייה, נתניה, עפולה, ערד, צפת, קריית עקרון, רחובות, שלומי.
- הירידה הגדולה ביותר בתמותת ילדים חלה ביישובים ברמה חברתית כלכלית באשכול 6 - ניכרת ירידה בשיעורי התמותה בכל רמות הישובים מבחינה סוציו-אקונומית - ביישובים המסווגים ברמה חברתית-כלכלית בינונית באשכולות 4-6 חלה הירידה הגדולה יותר (בעיקר באשכול 6).
לצד נתונים אלה עולה כי נרשמה ירידה משמעותית מתמותת ילדים מתאונות לאורך 15 שנה:
- ירידה משמעותית בתמותת ילדים לאורך 15 שנה - לאורך חמש-עשרה השנים 2000-2014 חלה ירידה חדה בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת: כ- 46%. כמו כן חלה ירידה של כ-26% בשיעורי האשפוז עקב היפגעות.
- הירידה בתמותה נמשכה בשנים 2014-2016 - גובה הירידה בתמותה מאז 2014 ועד סוף 2016 עומד על 8%.
- הירידה בתמותת ילדים מתאונות גדולה פי 1.5 מהירידה בתמותת ילדים ממחלות - בעוד שהירידה בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוהה משמעותית בקרב ילדים יהודים לעומת ילדים ערבים, הירידה בתמותה ממחלות דומה בשתי האוכלוסיות.
את נתוני הדו"ח מסכמת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "למרות הירידה בתמותת ילדים, הנתונים העולים מן הדוח עדיין קשים ומדאיגים. עדיין רבים מילדי ישראל נפגעים ואף מאבדים חייהם כתוצאה מהיפגעויות בלתי מכוונות שאת רובן ניתן היה למנוע".
לדבריה "כדי שמדינת ישראל תתחיל להתקדם ולשפר את מצבה ביחס למדינות ה-OECD, ולהגן על המשאב היקר לה ביותר, חיי הילדים שלנו, היא חייבת להתקדם וליישם את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. הדו"ח מדגיש את הצורך לפעול במהירות כדי להציל את הילדים בישראל, על ידי פעילות משמעותית של משרדי הממשלה שנושא בטיחות הילדים נמצא באחריותם. הנתונים האלה אינם גזירה משמיים. בכל שנה ניתן להציל עשרות ילדים ממוות מיותר".