"בית המשפט הרים את המסך מעל הרשות הפלשתינית". הלווית בני משפחת בן שלום
"בית המשפט הרים את המסך מעל הרשות הפלשתינית". הלווית בני משפחת בן שלוםצילום: גיל כהן מגן, רויטרס

"הכסף לא מעניין פה. איבדנו ילדים ו-16 שנים אנחנו חיים את הכאב הקשה, כמו כל ההורים השכולים. אין נחמה במצב כזה, ואין שום הרגשה של שמחה אחרי פסק דין כזה". את הדברים הללו אומר ציון סוורי, אביו של דורון הי"ד שנרצח בפיגוע בכביש 443, בעקבות פסק הדין התקדימי שניתן השבוע, המחייב את הרשות הפלשתינית בפיצוי בני משפחות הנרצחים.

"פסק דין היסטורי ומכונן נגד הרשות הפלשתינית ובעד נפגעי הטרור", כך הגדירו השבוע בארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שפסק כי מרוואן ברגותי, הרשות הפלשתינית ועוד ארבעה מחבלים יפצו ב‑62 מיליון שקלים את משפחת בן שלום, ששלושה מבני משפחתם נרצחו בכביש 443 בשנת 2001.

"בית המשפט הרים את המסך מעל הרשות הפלשתינית", אומר מאיר אינדור, יו"ר 'אלמגור'. "מה שאומרים באלמגור זה שנים, ומה שדרגים ביטחוניים ומדיניים אומרים בחדרי חדרים, קיבל את אישור בית המשפט בירושלים: הרשות הפלשתינית תומכת טרור".

פסק הדין ההיסטורי שנתן סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט זאב דרורי, הגיע לאחר מאבק ארוך שנים. הפיגוע המדובר אירע בתחילת האינתיפאדה השנייה, במוצאי שבת 25.8.2001. בני המשפחה נסעו בכביש 443 בשובם מטיול באילת לביתם במרכז הארץ. הרכב שבו נהגו המחבלים נצמד לרכבה של משפחת בן שלום, ולפתע פתחו המחבלים בירי מתוך הרכב. כתוצאה מהירי נהרגו שלושה מבוגרים שהיו ברכב: שרון בן-שלום, יניב בן שלום ודורון סוורי הי"ד. שתי התינוקות שהיו ברכב, אפרת בן שלום ושחר בן שלום, ניצלו כתוצאה מכך שאמן שרון הי"ד סוככה עליהן בגופה ונורתה בגבה. שתי היתומות גודלו מאז על ידי אחות אמם ובעלה.

בפסק הדין נפרסה התמונה המלאה של הנזקים הפיזיים והנפשיים של כל קרובי המשפחה, כולל ההורים של הנרצחים, ואף צוטטו בו מכתבים נוגעים ללב שכתבו שתי היתומות לאורך כל השנים ביום השנה לרצח הוריהן.

"אבא נהרג במקום ואימא נשכבה עלינו, הסתירה אותנו מאש התופת וספגה את כל הקליעים בגופה, נהרגה במקום ובכך הצילה אותנו", כתבה במכתב אחת הילדות לפני ארבע שנים. "אני ואחותי חיות פה למעשה רק בזכות אמא, שנשכבה עלינו. עכשיו כשאני מספרת את זה אני חשה גאווה ועצב. עצב כי נעלמו לנו מהחיים אנשים כל כך חשובים, אבל גם גאווה שאמא ויתרה על חייה בשניות ספורות והחליטה להגן עלינו בגופה".

"הממשלה אחראית למימוש הפיצוי"

פסק הדין הלא שגרתי של השופט דרורי מהווה תקדים במערכת המשפט הישראלית, בעיקר מבחינת סכום התביעה והעובדה שהוא נפסק לחובת הרשות הפלשתינית עצמה. עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר ארגון 'שורת הדין' שמטפל בעצמו בתביעות דומות, מסבירה מה המיוחד דווקא בפסק הדין הזה. "עד היום התקבלו רק שלושה פסקי דין מכל תיקי הטרור שהוגשו ומתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים. אחד מהם היה פסק דין נגד חמאס שקיבל הארגון שלנו בעבור משפחת גביש (ארבעה מבני המשפחה נרצחו בפיגוע בביתם באלון מורה ב‑2002; נ"ק), השני היה פסק דין שניתן נגד הרשות הפלשתינית אבל בסכום קטן יחסית של שני מיליון שקלים, ועליו הוגש ערעור כי התובעים לא הסתפקו בסכום הזה.

"פסק הדין הנוכחי הוא השלישי במספר, והעובדה שהרשות הפלשתינית באה לבית המשפט והתגוננה מפניו, דווקא הובילה לכך שבפעם הראשונה נפסק סכום משמעותי של 62 מיליון שקלים".

פסק הדין יוכל לשמש משפחות אחרות, או ידרבן נפגעי טרור אחרים להגיש תביעות?

"לא יוגשו עוד תביעות כאלה כי עבר כבר יותר מדי זמן. כל המשפחות שרצו להגיש תביעות כבר הגישו אותן, וכיום מתנהלות בבית המשפט המחוזי בירושלים 150 תביעות נגד הרשות הפלשתינית. הבעיה הייתה שהרבה תיקים התמהמהו משום שקשה מאוד להוכיח קשר בין הפיגועים ובין הרשות הפלשתינית באופן שיסמן אותה כאחראית. היו מומחים שקשרו את הרשות לפיגוע ועדים אחרים שהצביעו על אחריותה, אבל החידוש הוא שכעת התקבל פסק דין שבו בית המשפט קבע במאות עמודים שהרשות הפלשתינית אחראית. אולי אפשר יהיה להישען על פסק הדין הזה בקטעים מסוימים לשם תיקים אחרים, כך שפסק הדין הזה לא סולל דרך לתובעים חדשים, אבל הוא אולי יכול לעזור לתובעים הקיימים.

"צריך לזכור שכל תיק לגופו, ולא דומה דין פיגוע של חמאס לדין פיגוע של אש"ף ולדין פיגוע של שוטר פלשתיני. כל פיגוע זקוק להוכחה לגופו. המשמעות של פסק הדין הזה היא שאם יימצא קשר ויינתן פסק דין על אחריות הרשות הפלשתינית, הסכומים הם תקדימיים", מוסיפה דרשן-לייטנר.

בקביעת גובה הפיצוי הביא בחשבון בית המשפט שיקולים רבים, ולבסוף קבע כי יש מקום להטלת פיצויים עונשיים בסך של 10 מיליון שקלים לכל אחד מהעיזבונות של שלושת הנרצחים, 6 מיליון שקלים לכל אחת מן היתומות ו‑5 מיליון שקלים לכל אחד מן ההורים של הנרצחים. מאחר שיש הבדל בין מבצעי הפיגוע ובין האחריות של הרש"פ, נקבע כי מתוך סך 62 מיליון שקלים תשלם הרשות הפלשתינית 40 אחוזים (24.8 מיליון שקלים) ומבצעי הפיגוע ישלמו 60 אחוזים (37.2 מיליון שקלים). כמו כן נקבע כי הנתבעים ישלמו על פי החלוקה הזאת את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים והוצאותיהם המשפטיות בשיעור 20 אחוזים מן הסכום שנפסק.

מה הסיכויים שהרשות הפלשתינית אכן תשלם את הפיצוי?

"הרשות תוכל לשלם אם היא תרצה, אבל מטבע הדברים הם לא ששים לשלם. אני בטוחה שהרשות הפלשתינית תגיש ערעור, אבל הערעור אינו מעכב את ההליכים למימוש פסק הדין. בכל מקרה, התובעים יעברו תהליך ארוך מאוד כדי לנסות ולממש את פסק הדין ולקבל את הכסף. הדרך לממש את פסק הדין היא באמצעות עיקול כספי המיסים שמשרד האוצר גובה בעבור הרשות הפלשתינית, ומעביר לה בכל חודש. זה כבר יהיה נתון לשיקול הדעת הפוליטי של שר האוצר וראש הממשלה, ולא לשיקול בית המשפט".

ד"ר אריה בכרך, אב שכול בעצמו ומראשי ארגון 'אלמגור', גם מפנה דרישה לממשלה לדאוג להעברת כספי הפיצוי: "זו תהיה אחריותה של ממשלת ישראל לסייע לכיבוד פסק הדין. יש שופטים בירושלים ולא עולה על דעתנו שהממשלה תתעלם מפסק הדין בשל לחצים מדיניים או פוליטיקה שתזהם את מימוש הפסיקה המשפטית".

הוכח: הרשות מעורבת בטרור

לצד העיסוק בסכום הפיצוי, יש מי שרואים בפסק הדין עניין אחר לגמרי. "בעוד הרשות הפלשתינית רוחצת בניקיון כפיה בפני העולם התרבותי-מערבי, נחשף במשפט שהיא תומכת במחבלים לכל אורך הדרך", אומר מאיר אינדור. "פסק הדין מראה את חלקה של הרשות בסיפור החל מההסתה לטרור, דרך מימון והעברת כלי נשק לרוצחים, ועד סיוע בכלא באמצעות שר ומשרד מיוחד לאסירים שמעביר משכורות למחבלים ומשפחותיהם וליווי משפטי. מעתה יש לקרוא לרשות - רשות הטרור הפלשתינית".

האב השכול ציון סוורי מציין אף הוא שאחת ממטרות המאבק המרכזיות הייתה ליצור קו מחבר בין מעשי הטרור לאחריות הרשות הפלשתינית. "הטיעון שלנו שהרשות הפלשתינית מעורבת ברצח הילדים שלנו, התקבל בבית המשפט. אף אחד לא יאמר כבר שהרשות לא ידעה. בית המשפט קבע שהרשות מימנה, שלחה את הרוצחים ותמכה בהם - ושלל את הטענות של הרשות שהיא לא ידעה ומדובר בטרור של יחידים".

סגירת המעגל הזאת תגיע גם אל שתי הבנות של שרון ויניב בן שלום הי"ד, שכמעט לא זכו להכיר את הוריהן. השתיים, אפרת ושחר, שהו במסע לפולין בעת קבלת פסק הדין ושמעו עליו רק מאוחר יותר. הן אלו שייהנו מחלק משמעותי מהפיצוי, אם וכאשר יגיע, אבל סביר להניח שנחמה גדולה לא תהיה מהכסף הזה, לאחר שנגזלה מהן האפשרות לגדול בביתן עם הוריהן שנרצחו כשהם מנסים לגונן עליהן.