ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ דודי אמסלם, המשיכה היום (חמישי) את הדיון על "חוק ההמלצות". ההצבעה על הצעת החוק לקריאה ראשונה תהיה כנראה בשבוע הבא.
יו"ר הוועדה ויוזם החוק ח"כ אמסלם, חזר על תפיסתו בעניין החוק: "בני אדם, גם אנשי ציבור, דמם לא מופקר. קריירות שלמות נהרסו על הכפשת אנשים שאחר כך התיקים שלהם נסגרו. טובת הציבור היא לא להכפיש את מי שלא אשם. ז'בוטינסקי אמר: 'מוטב שיחטא היחיד מול החברה ולא תחטא החברה מול היחיד. בתפיסתי זו זכות בסיסית של אזרח לא להיות מוכפש. המצב היום פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הכפשה לפעמים גרועה ממעצר. מכתימים את שמו והורסים את חייו ללא צורך".
ח"כ רועי פולקמן ציין, "אתה צודק שיש פה בעיה, אבל יש טובת הציבור. איך תגרום לאנשים לתת עדות? לפעמים רק אחרי שיודעים שהדברים הולכים לכיוון של כתב אישום, אז יש אומץ למתלוננים נוספים להעיד. הם מפחדים מהנתבע, שאם ייסגר התיק והוא יחזור, הוא ינקום בהם".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "אם זו הסיבה, לא בשביל זה מכפישים אדם על הדרך. מה זה? אנחנו הולכים לסגור על הנאשם, אז בואו תתלוננו?"
ח"כ רועי פולקמן: "זה לא סתם להכפיש. זה מצאנו תשתית ראייתית". ח"כ אמסלם: "באנשי ציבור לא צריך לפרסם, כי הפרסום הוא הבעייתי. זה חלק מהאינטרסים הפסולים. לאדם יש את זכות החפות ואת הזכות שלא יכפישו אותו על הדרך".
בנוסח הצעת החוק הוכנסו מספר שינויים: הוגדר מהם התיקים שייחשבו תיקים עם "פרקליט מלווה", שרק לגביהם נאסרת העברת המלצת המשטרה: "חקירה שהיועמ"ש לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז קבעו שתלווה על ידי פרקליט". ההגדרה מצמצמת, כך שלא כל טלפון של שוטר לפרקליט יהווה מצב של "פרקליט מלווה".
ח"כ מיקי לוי ציין, "מה שיקרה, אני חושש שלא ימנו יותר פרקליט מלווה". ח"כ אמסלם השיב, "שאלתי מי מבקש פרקליט מלווה, ומסתבר שלפעמים המשטרה ולפעמים הפרקליטות. הם מבקשים פרקליט מלווה כצורך מקצועי".
ח"כ רחל עזריה ציינה, "מקרה הנשיא קצב היה תיק עם פרקליט מלווה, שהחוק בא להגן עליהם. עבירות שבהן יש קורבן שצריך להתמודד, זה יהיה להם עינוי דין. חייבים לחשוב על נפגעי העבירה. למה שאדם כמו הנשיא קצב יקבל הנחה? בעבירות מין מאד קשה לסיים עם כתב אישום. אנחנו לא יכולים לתת את ההגנה הזו לעברייני מין כשאישה חרפה נפשה והלכה להתלונן ואין מספיק ראיות כי מאד קשה לאסוף ראיות. אני מבקשת להחריג מהחוק עבירות אלימות ופגיעה מינית".
ערן קמין, רח"ט חקירות במשטרה, סיפק את הנתונים "מדובר בכ-200 תיקים של ארגוני פשיעה, שחיתות ציבורית והטרדות מיניות. אלה התיקים המלווים שמתנהלים".
יניב ועקי מהפרקליטות, הוסיף "אני מבקש להוסיף לנוסח שמה שיהיה אסור זה רק המלצה בכתב. מהנוסח של ההצעה אפשר להבין שאי אפשר לדבר". מציע החוק, ח"כ אמסלם נענה ואמר, "אני מקבל. החוק יאסור רק המלצה בכתב. רצוי שתדברו".
ח"כ לאה פדידה מהמחנה הציוני ציינה, "החוק עבר כמה שינויים וזה מעיד על הרבה פרצות". יו"ר הוועדה השיב לה, "ההיפך. שינויים מעידים על שיח". ח"כ פדידה הגיבה, "השאלה לאן נגיע בסוף. תמוה בעיני שמנתח ינתח בלי סיכום היסטוריה רפואית. החוק גם לא נותן מענה אמיתי אם הוא רוצה להגן מפני חשיפה. יש נאשם שיכול להדליף. יש בשיח מסר מסוכן לציבור, שלא סומכים על מקצועיות המשטרה".
ח"כ פולקמן העריך שהחוק יוותר ללא אפשרות אכיפה, "לגבי פרסום, אין מחלוקת שזה לא חוקי ופסול. אבל גם תקציר החקירה שהמשטרה תגיש, גם אם לא תהיה שם שורה תחתונה של המלצה, יגיע לעיתונאי ואז יביאו פרשן שיגיד: להבנתנו יש פה תשתית ראייתית. ליבת החוק היא ממקום צודק, למנוע אות קין. אבל החוק לא יצליח למנוע זאת".
יוזם החוק, ח"כ אמסלם, השיב, "אות הקין זו אותה שורה שבה המשטרה אומרת – יש תשתית ראייתית. אם העלמנו את השורה הזו, מנענו את עיקר הנזק. ברור שאם מעבירים לו את כל התיק, אז עדיין אפשר להכפיש אותו. אבל זה יצמצם את הפרסומים מאד. ניסיתי. הדלפות באות מכל הכיוונים, גם מהנאשם ועורכי הדין שלו".