בהפגנת המחאה שארגנה ההסתדרות נגד הגזרות הכלכליות אמר ח"כ עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות החדשה: "זו התוכנית הכלכלית האכזרית ביותר שהייתה מעולם בתולדות המדינה".
פרץ האשים את הממשלה באטימות: "הממשלה נכנסה לחדרים האטומים עוד לפני שהמלחמה עם עירק התחילה. הממשלה מסתגרת בחדר האטום והיא מנותקת מהעם". פרץ האשים את הממשלה בכך שהיא משתמשת במשבר הביטחוני כבתירוץ לקיצוץ.
עוד אמר פרץ כי הוא מתנגד לשביתה, וכי ההסתדרות תנסה לנקוט את כל הדרכים כדי למנוע שביתה כזאת. הוא הביע תקווה כי הממשלה והמעסיקים ישבו למו"מ שימנע את הצורך בנקיטת נשק השביתה.
מי שיתחיל לשבות כבר ממוצאי שבת בחצות הן הרשויות המקומיות.
ההחלטה על השביתה התקבלה בכינוס חירום שערכו ראשי ועדי העובדים משירות המדינה בתל אביב. החלטתם זו באה בעקבות דרישתם לקיים הסכם תוספת שכר שנחתם עמהם לשנים 1999 - 2001, ובעקבות דרישתם לתוספת יוקר בגין השחיקה בשכר ולמניעת המיסוי על קופות הגמל שלהם.
לפיכך כל משרדי הרשויות יהיו סגורים, לא תהיה קבלת קהל והפקידים לא יענו לטלפונים, וכמו כן ישבתו שירותי התברואה ברשויות, ולא יהיה פינוי אשפה.
בעוד המגזר הציבורי נערך לשביתה המגזר העסקי הזעיר קורס.
עדי שטרנברג, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, אמר לערוץ 7 כי עד סוף השנה עשרות אלפי עסקים קטנים עלולים לקרוס. לדבריו, 98% מכלל העסקים במשק, כ 380 אלף עסקים, מעסיקים קרוב ל 67% מכלל המועסקים במשק.
40 אלף עסקים נסגרו, וכמספר הזה עומדים להיסגר עד סוף השנה, אומר שטרנברג. הוא מציין כי הוא רואה חשיבות רבה לסייע למגזר זה לשרוד עד לשיפור המיוחל ב 2003. מדובר, לדבריו, בתופעה כלכלית עם השפעות חברתיות קשות, שפירושה כי בכל יום נזרקים החוצה ממעגל העבודה אל האבטלה קרוב ל 300 אנשים.
גם ברוסיה, לדבריו, יש תופעה דומה, אך שם הכריזו על התמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים כעל פרויקט לאומי, והמדינה החליטה להשקיע גם את מה שאין לה כדי להחזיק אותם בחיים. למדינה כדאי, אומר שטרנברג, לעזור לעסקים אלו לשרוד, וגם קל לה יותר לעזור להם, מפני שעלות הקמתו של מקום עבודה בעסק קטן היא 4000 ₪ בממוצע, ולעומת זאת עלות הקמת מקום עבודה בעסק גדול היא קרוב ל 40 אלף דולר . שטרנברג ציין כי משרדו מטפל בעסקים אלו בסיועם של 30 מרכזי טיפוח ויזמות ובעזרת משרד המסחר והתעשייה, וזאת באמצעות סיוע בחונכות עסקית, בליווי עסקי וכן בסיוע מקרן להלוואות, שהיא בערבות מדינה. לדבריו, אלו כלים שיכולים לעזור לעסקים אלו לפעול ולשרוד בתקופה שגם החזקים נאבקים על חייהם.
פרץ האשים את הממשלה באטימות: "הממשלה נכנסה לחדרים האטומים עוד לפני שהמלחמה עם עירק התחילה. הממשלה מסתגרת בחדר האטום והיא מנותקת מהעם". פרץ האשים את הממשלה בכך שהיא משתמשת במשבר הביטחוני כבתירוץ לקיצוץ.
עוד אמר פרץ כי הוא מתנגד לשביתה, וכי ההסתדרות תנסה לנקוט את כל הדרכים כדי למנוע שביתה כזאת. הוא הביע תקווה כי הממשלה והמעסיקים ישבו למו"מ שימנע את הצורך בנקיטת נשק השביתה.
מי שיתחיל לשבות כבר ממוצאי שבת בחצות הן הרשויות המקומיות.
ההחלטה על השביתה התקבלה בכינוס חירום שערכו ראשי ועדי העובדים משירות המדינה בתל אביב. החלטתם זו באה בעקבות דרישתם לקיים הסכם תוספת שכר שנחתם עמהם לשנים 1999 - 2001, ובעקבות דרישתם לתוספת יוקר בגין השחיקה בשכר ולמניעת המיסוי על קופות הגמל שלהם.
לפיכך כל משרדי הרשויות יהיו סגורים, לא תהיה קבלת קהל והפקידים לא יענו לטלפונים, וכמו כן ישבתו שירותי התברואה ברשויות, ולא יהיה פינוי אשפה.
בעוד המגזר הציבורי נערך לשביתה המגזר העסקי הזעיר קורס.
עדי שטרנברג, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, אמר לערוץ 7 כי עד סוף השנה עשרות אלפי עסקים קטנים עלולים לקרוס. לדבריו, 98% מכלל העסקים במשק, כ 380 אלף עסקים, מעסיקים קרוב ל 67% מכלל המועסקים במשק.
40 אלף עסקים נסגרו, וכמספר הזה עומדים להיסגר עד סוף השנה, אומר שטרנברג. הוא מציין כי הוא רואה חשיבות רבה לסייע למגזר זה לשרוד עד לשיפור המיוחל ב 2003. מדובר, לדבריו, בתופעה כלכלית עם השפעות חברתיות קשות, שפירושה כי בכל יום נזרקים החוצה ממעגל העבודה אל האבטלה קרוב ל 300 אנשים.
גם ברוסיה, לדבריו, יש תופעה דומה, אך שם הכריזו על התמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים כעל פרויקט לאומי, והמדינה החליטה להשקיע גם את מה שאין לה כדי להחזיק אותם בחיים. למדינה כדאי, אומר שטרנברג, לעזור לעסקים אלו לשרוד, וגם קל לה יותר לעזור להם, מפני שעלות הקמתו של מקום עבודה בעסק קטן היא 4000 ₪ בממוצע, ולעומת זאת עלות הקמת מקום עבודה בעסק גדול היא קרוב ל 40 אלף דולר . שטרנברג ציין כי משרדו מטפל בעסקים אלו בסיועם של 30 מרכזי טיפוח ויזמות ובעזרת משרד המסחר והתעשייה, וזאת באמצעות סיוע בחונכות עסקית, בליווי עסקי וכן בסיוע מקרן להלוואות, שהיא בערבות מדינה. לדבריו, אלו כלים שיכולים לעזור לעסקים אלו לפעול ולשרוד בתקופה שגם החזקים נאבקים על חייהם.