השתלת ראש – בין אתיקה לרפואה

פרופסור אמריקני טוען שבידו טכניקה המאפשרת להשתיל ראש ולמנוע חיי סבל ממשותקים. הסינים מתגייסים לעזרתו. מה אומרת האתיקה הרפואית?

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ב בכסלו תשע"ח

השתלת ראש – בין אתיקה לרפואה-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: נתי שוחט. פלאש

עולם האתיקה, הרפואה והמדע כמרקחה עם הודעתו של פרופסור אמריקאי על טכניקה חדשה שפיתח להשתלת ראש, וזאת על מנת לאפשר חיים חדשים למי שמפאת זיקנה או מחלה משותק בכל גופו.

בסין נמצאו המעבדות שכבר מקדמות יחד עם הפרופסור האמריקאי את המהלך ומומחי אתיקה במערב מוחים.

הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, מתייחס ביומן ערוץ 7 לסוגיה הטעונה, אך כבר בפתח דבריו קובע מהיכרותו עם הנתונים המדעיים כי "מדובר במדע בדיוני, ולכן אמנם טוב לדון בשאלה אבל היא לא על הפרק, לפחות לא מבחינת ההצלחה הריאלית".

כשנשאל אם יתכן וכל אותם נתונים מדעיים שעליהם הוא מתבסס נוגעים למתרחש במערב, בעוד בסין יתכן ודברים קורים ללא פיקוח וללא כללי אתיקה מחייבים, משיב הרב שרלו כי אכן "הועדות הבינלאומיות לא יודעות. אני אומר שזה מדע בדיוני על פי המדע והרפואה, אבל אכן יש מקומות בעיקר בעולם המערבי שבהם האתיקה יותר נוכחת, ויש מקומות שבהם הדברים נעשים ללא בקרה אתית, כמו לקיחת איברים בסין וכו'. השאלה הרבה יותר מורכבת ולא על הכול יש לנו שליטה".

באשר לשאלה עצמה אודות השתלת ראש של אדם משותק על גופו של אדם שמת מוות מוחי וטענתו של אותו פרופסור אמריקאי כי יש ביכולתו לבצע את הניתוח שיבטיח למשותק חיים חדשים בגוף בריא יותר, על כך אומר הרב שרלו:

"באופן כללי שתי בעיות גדולות – האחת היא מטרת הרפואה והשנייה היא שאלת הסיכונים. בשאלת הסיכונים, הכלל האתי הראשוני לפני כל כלל אחר הוא לא לגרום נזק. ברמת הידע שנמצא היום הנזק שיכול להיגרם מהניסויים והתהליכים הללו הוא פשוט רצח, לכן כל עוד הדבר יכול לגרום לרצח אפילו תיאורטית, הדבר הזה אסור. ואם נאמר שכמה ימותו בהתחלה אבל אחר כך יחיו רבים אחרים זה לא קביל".

ומה לגבי הסכמת המנותח שאומר שהוא נכון לקחת את הסיכון? "זו שאלה כללית על היחס בין הצלת חיים לאוטונומיה של החולה. אנחנו מתלבטים בשאלה הזו בדיון על תרומת רחם שצריכה להיות מתורמת חיה, האם להתיר זאת או לא. אם שתי נשים מסכימות, האם למערכת הרפואה יש אמירה שבה המערכת הזו יכולה לומר שלה עצמה הדבר אסור והיא לא תוכל להיות שותפה בהרפתקה מסוכנת כל כך. כיון הדבר בלתי קביל".

"כלומר, לא רק החולה והתורם הם צד בדיון, אלא גם מערכת הרפואה היא חלק מהעניין, כי היא מתבקשת לבצע את הפעולה ולכן עמדתה האתית היא חלק מהעניין ולא כל מה שאדם מסכים שייעשה בו מערכת הרפואה יכולה לבצע".

לזאת מוסיף ומחדד הרב שרלו ואומר כי "אם נניח שלא מדובר בגרימת נזק, עולה השאלה מה העניינים שאנחנו מוכנים להיכנס אליהם עם הנדסת האנוש. יש לחלק בין שתי מטרות – אם לא היה גורם נזק והדבר היה אפשרי וכו', האם כדי להביא מזור לאדם שכל גופו משותק וכעת יוכל לחיות חיים אחרים הייתי נוטה להסכים לזה, אבל אם היעד הוא להגיע לחיי נצח וכל אימת שאדם יגיע לגיל מסוים ראשו יעבור לגוף אחר, לא לשם כך נועדה הרפואה. הרפואה נועדה לשקם ולתקן ולא ללכת להנדסות גנטיות כאלה ואחרות".

עוד נשאל הרב שרלו אם קיימת גם בעייתיות של שכפול בני אדם או התרמה מאונס של גוף מאסירים לטובת מיזם שכזה. על כך אומר הרב שרלו כי אמנם החשש הזה קיים אך הוא בגדר החשש ממה שמוגדר כמדרון חלקלק, אך הוא עצמו מעדיף להיתלות בנימוקים האחרים ולא במדרון החלקלק, ולטעמו יש להישמר ממדרון חלקלק של השימוש במדרון החלקלק, או בלשון חז"ל, יש להישמר משימוש בהצבת גזירה לגזירה.

על זאת מוסיף הרב שרלו את החשש משיבוט, עירוב תאי אדם ותאי בעלי חיים ופעולות של הנדסה גנטית לייצור האדם המושלם ולא לרפואה, "אנחנו נמנעים מלעשות זאת הרבה דברים שכאלה למרות שטכנולוגית הדבר אפשרי".