"המהלך ייטיב עם תושבי האזור והמדינה כולה". עץ אפרים
"המהלך ייטיב עם תושבי האזור והמדינה כולה". עץ אפריםצילום: גור דותן

"אני מברך על המלצות הוועדה להקמת עיר בשומרון, לב מדינת ישראל. עיר שממוקמת במרכז הארץ ותהווה פתרון לזוגות צעירים ומשפרי דיור. המיקום שלה בשומרון הופך את המהלך לבעל חשיבות עליונה, שכן הוא מחזק את אחיזתנו במקום. זה 20 שנה שלא הוכרזה עיר ביהודה ושומרון".

במילים אלו הצטרף השבוע יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין למברכים במחנה הימין בעקבות ההכרזה על איחודן הצפוי של ארבע רשויות סמוכות במערב השומרון והפיכתן לעיר. אדלשטיין פנה בדבריו גם לשר הפנים, אריה דרעי, שההחלטה עדיין ממתינה לגושפנקה סופית מצידו: "בהיכרותי את שר הפנים אריה דרעי, כנבחר ציבור שמחויב הן לנושא ארץ ישראל והן לפתרון בעיות חברתיות, בטוחני שייתן אור ירוק למהלך, דבר שייטיב עם תושבי האזור והמדינה כולה". אדלשטיין הוסיף כי מדובר בבשורה לכלל תושבי המדינה.

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בירכה אף היא על המהלך והעניקה לו רוח גבית משלה: "איחוד ארבעת היישובים בשומרון והפיכתם לעיר הוא צעד נכון ומתבקש, והוא מהווה אמירה משמעותית וברורה לעולם: ההתיישבות מתחזקת ומתעצמת. יש פה השקעה תקציבית עצומה של משרד האוצר בשומרון, ובאותה מידה זהו צעד שיחסוך כסף למדינה מחד ומאידך יחזק את יהודה ושומרון. כל עיר נוספת ביו"ש היא תוספת כוח חשובה. השר אריה דרעי ראוי לכל שבח על הצעד החשוב הזה".

המתנגדים: עדאלה

הוועדה הגיאוגרפית ירושלים, יו"ש ושפלה הגישה השבוע לשר הפנים אריה דרעי את המלצתה לאחד את הרשויות המקומיות אלקנה ואורנית יחד עם היישובים שערי תקווה ועץ אפרים לרשות מוניציפלית אחת. מדובר בארבעה יישובים הממוקמים במערב השומרון, סמוך לכביש חוצה שומרון, ואשר מספר תושביהם הכולל עומד על כ‑21 אלף. משמעות איחודם לרשות מוניציפלית אחת היא למעשה הקמת עיר יהודית חדשה במערב השומרון.

הגדול מבין ארבעת היישובים האמורים הוא אורנית, כיום מועצה מקומית עצמאית. השני הוא שערי תקווה, הגדול מבין יישובי המועצה האזורית שומרון. השלישי הוא אלקנה, אחת המועצות המקומיות הוותיקות ביו"ש, והרביעי והקטן מכולם הוא עץ אפרים, יישוב שגם הוא חלק מהמועצה האזורית שומרון. למהלך משמעויות החורגות מההיבט המוניציפלי. מדובר בעיר שנייה בשטחו של השומרון, בשעה שהעיר הראשונה, אריאל, הוכרזה כבר לפני יותר מעשרים שנה.

המסמך שהגישה הוועדה כולל גם התייחסות לקשיים שעלו בדיונים, כמו למשל חששם של תושבי היישוב אלקנה מפגיעה בצביון הדתי-תורני של היישוב שהקימו. חשש דומה אך בהיבט אחר, לירידה ברמת החיים ורמת השירות לתושב, עלה בקרב תושבי אורנית. חשש נוסף שעלה בדו"ח הוא היעדרם של מקורות הכנסה לרשות המאוחדת נוספים בטווח הקצר והבינוני, מלבד ארנונה למגורים, זאת עד להקמת אזור התעשייה שער שומרון ונחל רבה שאמור להיות חלק מהעיר החדשה.

אולם אם כל הקשיים והחששות הללו ניתנים לפתרון, הרי שבישיבת הוועדה התייצב גם גורם נוסף, הארגון הערבי-פלשתיני עדאלה. נציגי הארגון התייצבו בדיון במטרה לסכל את המהלך, זאת בטענה שלישראל אסור להקים עיר יהודית חדשה בשומרון. לטענת אנשי הארגון, הרחבת שטחי היישובים, למרות העובדה שמדובר באדמות יהודיות, מהווה גזילה של השטח מהתושבים הפלשתיניים ומנוגדת לחוק הבינלאומי. הוועדה, יש לציין, לא התרשמה במיוחד מהטענות.

השורה התחתונה של הדו"ח קובעת כאמור שמדובר בהליך ראוי, שנכון לקדמו כבר בטווח הזמן הקרוב. עם זאת, הוועדה ציינה את העובדה שבתוך פחות משנה אמורות להתקיים בחירות הן בשתי המועצות המקומיות המדוברות והן במועצה האזורית שומרון. עוד צוין כי בניגוד למצב ממערב לקו הירוק, במקרה הזה איחוד הרשויות אמור להתבצע בפועל על ידי המפקד הצבאי ולא ישירות על ידי שר הפנים, דבר שעלול לסבך את התהליך ולהאריך אותו.

מי שבתחילה היה ספקן אך עבר לקדם את המהלך בכל כוחו הוא ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. בשיחה עם 'בשבע' מסביר דגן כי בעבר כבר המליצו כמה ועדות על איחוד בדיוק באותו מתווה, אולם מסקנותיהן נותרו "על המדף". לדבריו, לאחר שהבין שבפעם הזאת לא מדובר בעוד דו"ח אחד מרבים אלא במהלך שניתן לקדמו ברצינות, נרתם גם הוא לנושא מתוך הבנה שמדובר באירוע משנה מציאות. "ההכרזה על עיר חדשה בשומרון זהו מהלך אסטרטגי לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון. הפיכתם של ארבעת היישובים לעיר תעצים את ההשקעה בתושבים ותיתן למקבץ היישובים הללו כוח גדול שאיננו קיים היום בגלל הפיצול המלאכותי ביניהם. לא מדובר במקום זניח. מרגע ההכרזה על העיר החדשה היא תהיה כבר גדולה יותר מהעיר אריאל. בנוסף לכך, מדובר בעיר בעלת פוטנציאל צמיחה גדול מאוד, פוטנציאל שחסום היום עקב הפיצול בין הרשויות".

דגן מציין כי ארבעת היישובים ממוקמים בתוך תא שטח קטן יחסית, וביניהם קיימים שטחים גדולים שנגאלו כבר לפני עשרות שנים. "מדובר בשטחים שפוטנציאל הבנייה בהם בטווח של עשרים שנה קדימה הוא אלפי יחידות דיור ואף למעלה מכך. עד היום, במשך שנים רבות, קידום הבנייה בשטחים הללו תקוע בעקבות מאבקים בין הרשויות המקומיות בשאלה כמה שטח יצורף לכל אחד מהיישובים. התוצאה היא שלמרות קיומם של שטחים זמינים שניתן היה לקדם תכנון של בנייה בהם, עד לרגע זה התהליך אפילו לא התחיל להיות מותנע. בסופו של דבר, בגלל המלחמות הללו הפסדנו עוד אלפי יהודים שיכולים היו לגור בשומרון".

בדבריו מדגיש דגן את חלקו של שר הפנים אריה דרעי בהתנעת המהלך. "לשר דרעי מגיעות ברכות על הובלת המהלך ההיסטורי הזה", מציין דגן, אשר מזכיר גם את ההיבט האידיאולוגי של המהלך, "היום אנחנו מבינים שכדי להגיע ליעד של מיליון תושבים בשומרון צריך לייצר התיישבות גדולה, שכוללת גם בנייה רוויה, וחלק מזה זו הקמה של ערים גדולות. זה לא צריך לשנות ואין שום סיבה שזה ישנה את מרקם החיים הקיים בתוך כל אזור שהיה פעם יישוב נפרד. ברגע שיש את הרצון, אפשר גם לחיות ביחד וגם להכיר בייחודיות של כל שכונה בנפרד. זה קיים כבר היום בחלק מהמקומות ואין סיבה שזה לא יקרה גם כאן".

דגן מבקש להפיג את חששותיהם של המתנגדים למהלך. "לאנשים קשה עם שינויים וזה דבר טבעי. אבל המציאות היא שהתושבים רק ירוויחו מכל המהלך. מדובר קודם כול בהשקעה של סכום כסף גדול מאוד בתא השטח הזה, 120 מיליון שקלים. זה סכום שלא מושקע בכל יום ובסופו של דבר ישמש להגדלת רווחתם של התושבים. מעבר לזה, המצב הקיים היום, שבו על תא שטח כל כך קטן ישנן ארבע רשויות שלא משתפות פעולה זו עם זו, פוגע קודם כול בתושבים. בקצה הדרך התושבים מקבלים פחות שירותים, והשירותים שהם כן מקבלים הם ברמה בינונית, בזמן שרשות גדולה וחזקה יכולה הייתה לתת שירותים ברמה גבוהה הרבה יותר".

"משרד הפנים הוכיח מנהיגות"

בני קצובר, מי שעמד בעבר בראש המועצה האזורית שומרון, מביע גם הוא תמיכה במהלך. קצובר מספר בשיחה עם 'בשבע' כי במהלך תקופת כהונתו קמו בשומרון שמונה מועצות מקומיות בתמיכתו ובעידודו, זאת למרות העובדה שמשמעות המהלך הייתה היפרדותם של היישובים הללו מהמועצה האזורית שומרון והפסד של אותם תושבים. בין המועצות שקמו באותה תקופה היו שניים מארבעת היישובים שמועמדים להיות חלק מהאיחוד, אורנית ואלקנה. "הקו העקרוני שהובלתי מראשית הדרך היה שברגע שיישוב בשל להפוך לעירוני, זה ייטיב איתו ועם ההתיישבות כולה. לאורך השנים היו כאלו שהסתכלו עליי כפראייר שמוכן לוותר על היישובים הללו. אבל אני תמיד עניתי שאני פועל לטובת ההתיישבות והתושבים ולא למען המועצה. אני עוד יותר מברך על הכוונה לחבר את ארבעת היישובים הללו לעיר, שתהפוך לאבן שואבת קודם כול לתושבים חדשים ומעבר לכך לגורמים מקדמי פיתוח".

גם קצובר מזכיר את סוגיית הקרקעות והבנייה כשיקול חשוב באיחוד הרשויות. "יש לא מעט קרקעות באזור הספציפי הזה שפיתוחן עוכב באופן אבסורדי דווקא בגלל מלחמות בין יהודים, על שאלת הזכויות ומי יהיה זה שיזכה לפתח אותן. מאות דונמים שחיוניים לפיתוח ההתיישבות בשומרון יופשרו כאשר המהלך הזה ייצא לפועל". ברכה מיוחדת משגר קצובר למשרד הפנים ולשר דרעי העומד בראשו: "בדרך כלל כאשר יש מחלוקות, העמדה הנוחה והקלה ביותר היא לעמוד מהצד ולהגיד 'תסתדרו לבד'. אני משבח את משרד הפנים שהוכיח במקרה הזה מנהיגות וקיבל החלטות ענייניות לטובת ההתיישבות".