בראיון לערוץ 7 התייחס איש הטלוויזיה הוותיק חיים יבין לתמורות החלות בשנים האחרונות בישראל, ובפתח הדברים נשאל אם מתרחש בתקופה זו מהפך אליטות בעולם התקשורת.
יבין משיב וקובע כי אם אכן ישנה החלפת אליטות הרי שהיא מתרחשת לא רק בתקשורת אלא בכל שדרות הציבור הישראלי "ועובדה היא שקורה משהו בתחום המשפטים, קורה משהו בצה"ל, קורים דברים בכל מיני תחומים. האם יש מהפך והבדל גדול? יכול להיות, אבל זה נעשה בצורה הדרגתית מבלי שנחוש בזה".
משאלה זו עבר יבין מיידית לשאלת אופייה של הציונות בת ימינו ואמר כי עולה בדעתו שנכון היה לשאול את אבות האומה, הרצל, בן גוריון, ז'בוטינסקי וכיוצא באלה איזו ציונות היו רוצים לראות, האם היו רוצים לראות ציונות על כל שטחי ארץ ישראל? מה מעמד הערבים במדינה? ומתוך כך לשאול את עצמנו איזו מדינה אנחנו רוצים לראות.
כשנשאל אם יתכן והאליטה לה הוא עצמו שייך מתקשה להפנים שהתחולל מהפך והיא כבר אינה שולטת, משיב יבין ואומר שאם הדברים נכונים וזו המציאות לא ברור זעמו של הליכוד וזעמו של הימין הישראלי. "אם הליכוד שולט כבר ארבעים שנה, רבין נרצח, המערך באופוזיציה, למה אתם ממשיכים להתרגז? אתם מתרגזים כי הדברים לא תלויים בגוף פוליטי כזה או אחר, אלא מחלחלים מטה מטה. עיתונות לא יכולה להיות עיתונות מטעם. עיתונות לא יכולה להיות פרובוגנדה. עיתונות חופשית מבקרת את השלטון. אפשר להגיד שהיא מבקרת את השלטון מטעם המערך, אבל לא כך".
בעקבות הפאנל בו השתתף ובו ביקר את התרבות הקיימת כיום ברמיזה להתנהלותה של שרת התרבות מירי רגב, נשאל יבין 'מי אתם שתקבעו מהי תרבות ומה אינה תרבות? מי שמכם לקבוע שמופעי העירום בפסיטיבלים הם תרבות ויצירותיו של הרב חיים סבתו אינם תרבות?'.
יבין מבקש שלא לקחת את השיח לרמת ביבים, כהגדרתו, והוא משיב: "ראיתי שהדיון הולך ונרדם, אמרתי מה אוכל לעשות כדי לעורר אותו, והפטנט היה לזרוק לאולם את השם 'מירי רגב' ונדלקה אש... למירי רגב יש הרבה התבטאויות שאינם מכוונות רק לנושא התרבות, אלא למשוך המונים במרכז הליכוד כדי שיאמרו שזו חבר'המנית, בית"ר ירושלים. נגד זה אני מתקומם. לא נגד תרבות הימין שהיא תרבות בהחלט מקובלת עליי ואני יכול להתמודד איתה, היא לגמרי לגיטימית.
''מעבר לכך שמדובר במפא"י נגד חירות, הליכוד נגד המערך, בתרבות יש להבדיל בין תרבות אנושיות וקידמה ברוח ישראל סבא לבין תרבות וולגארית והמונית".
על כך נשאל יבין מי הוא בעל הסמכות לקבוע מהי תרבות, והוא משיב כי ההכרעה בסוגיה זו נתונה בידי סופרים, אנשי רוח, משוררים, אנשי אוניברסיטה וכיוצא באלה, "לא אני קובע לך מה היא תרבות ומה לא".
"תרבות יכולה להיות גם ברברית ואספסופית ואנחנו לא רוצים תרבות כזו, אלא תרבות שעומדת על רמה כלשהי", אומר יבין הסבור כי גם רבנים וראשי ישיבות יכולים להיות חלק מקובעי מהותה של התרבות, אך השאלה היא אם הם פונים בעיוורון אחרי אמונה פנאטית או פועלים על פי אמונה אותה הוא מגדיר כאמונה נאורה שהאירה את עם ישראל במרוצת הדורות.