חיילת על טנק (ארכיון)
חיילת על טנק (ארכיון)צילום: פלאש 90

איך הגענו למצב ההזוי הזה, שבו מטיפות פמיניסטיות מחלישות את צה"ל?

שבו נשים שלא מבינות כלום בצבא, משנות את הארגון החיוני והגדול ביותר במדינת ישראל?

שבו אג'נדה פוליטית של 3% מתושבי המדינה משנה את צה"ל?

הליך ההונאה שהביא אותן למעמד הזה כולל שתי נקודות עיקריות.

ראשית, הקרן לישראל חדשה בוחרת נושא מאד כללי כמו "נשים", ומקימה ארגון נשים. לתוך הארגון הזה היא מכניסה את האג'נדה הכי רדיקלית, הקובעת שמינו של אדם הוא עניין של התניה חברתית. ואין שום הבדל בין גברים ונשים. ומלחמה זה עניין של גברים. ולאומיות היא עניין מדומיין. ואילולא הימין היה פה מזמן שלום. וראוי שמדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית.

כלפי חוץ המצג שונה לגמרי: זהו "ארגון נשים" לכאורה, הפועל למען כלל הנשים במדינה. קורא לבטל כל "קיפוח" בפני נשים, מעצים באופן מוטרף כל מקרה שמנוגד לאג'נדה הגלויה שלו (נניח, פיטורי אישה בהריון), ודואג שבמועצת המנהלים שלו ובצוות שלו יהיו כמה חנפנים, או "צריכים להתפרנס", מהקבוצה החברתית השונה. נניח, קצין בדימוס, "חרדית", מתנחל, אתיופית ומזרחית.

"שדולת הנשים" ממצב את עצמו כמייצג יותר משלושה מיליון נשים במדינת ישראל.

הארגון מתנחל בוועדות הכנסת ובכל מקום שמתקבלות החלטות, ופשוט משליט טרור סמוי. הוא האקדמיה, הוא הדעת, הוא הקדמה. אלה שנגדם סתם זקנים, מושחתים, מאובנים, משיחיים או שוביניסטים. נכחתי בישיבות של ועדות הכנסת. מול שלושה ח"כים גברים עם אג'נדות מעורבות, יושבות באותו חדר 8 ח"כיות ועוד 20 נשים עם אג'נדה סמולנית רדיקלית. מוסווית כמובן. והצרחות, פחד אימים.

הקצין מתקפל, קורס ומת

לנקודה השנייה נקרא "תאונת צד" כדי להבינה , הנה סיפור:

בישובנו נהרג אדם מתאונת דרכים במהירות 5 קמ"ש. איך זה יתכן, תאמרו, זה כמו דחיפה. אבל זה היה אוטובוס עם פגוש חזק וגבוה, שפגע במכונית ב-90 מעלות, בדלת, מהצד. והאיש היה, לרוע מזלו. חגור.

כמעט כל נושא הבטיחות, אקטיבית ופסיבית, בנוי קדימה. הרכבים (וגם אנשים) לא בנויים למכה שבאה מן הצד.

בצה"ל יש גברים גברים. אולי הנבחרת של המדינה. אבל הם בנויים לעבוד כשהעם מאחריהם, והאוייב ממול נראה בכוונת, ומול הפגוש הקדמי.

כשאוייב פוגש אותם בוועדות הכנסת, והוא בגיל של אמא שלהם, וצועק עליהם שהיא מייצגת 50% מהאוכלוסיה, היא פרופסורית והוא בור, שוביניסט ומקטין נשים - הוא מתקפל, קורס ומת. כלומר הוא יוצא מחייך ומנומס, אבל מסכים לכל מה שהדודה אמרה. הוא לא מבין שהיא הרגה אותו. ויותר גרוע. את צה"ל.

הקרן לישראל חדשה זיהתה את צה"ל כארגון הבעייתי ביותר במדינה, מבחינת האתוס הגברי שהוא משליט בה. שנים טחנו את הרמטכ"ל, במקרה זה שאול מופז, בכל ועדות הכנסת. זה היה במילים יפות ואקדמיות, אבל הסבטקסט המתנשא היה "אתה גבר פרימיטיבי מזרחי שוביניסט, ואם אתה רוצה שנפסיק לעשות לך צרות, ואולי אפילו נתכופף ונעזור לך, תעשה משהו בנושא הנשים".

ראש אכ"א נכנע

עושים לובי למינוי לקצינת חן ראשית המיושרת עם עולם התוכן של הקרן לישראל חדשה. הרמטכ"ל לא מבין שזה מסוכן יותר מהחמאס, ומסכים. ואז זו חייבת להם את משרתה, ומקימה ועדה מייעצת, שכולה על טהרת עמותות הקרן החדשה.

שנית, חייבים לכתוב "חוקה" חדשה לכלל צה"ל בנושא נשים. אז בסוף אלעזר שטרן, ראש אגף כח אדם, נכנע וממנה ועדה, ועדת שגב, בתקוה שבזה יקבור את העניין.

זו היתה שעתה הגדולה של הקרן לישראל חדשה: היא דאגה שימנו שליש, אדם שמעולם לא לחם, בראש הוועדה, דאגו שנציגי הלוחמים יתקשו להגיע לישיבות, דאגו להחריג את נושא המילואים (כיון שזה מפריע לטיעון הנשי), ואת הדיונים הכתיבה לא אחרת מאשר פרופסורית נעמי חזן, המדוזה גורגונה, נשיאת הקרן לישראל חדשה, כשמאחוריה כל המנגנון המפלצתי של הקרן. ודאגו להנמיך פרופיל תקשורתי.

עכשיו עם "ועדה צה"לית" ועם סוס טרויאני בצמרת צה"ל, ארגון שכאמור, ממש לא בנוי לתאונות צד, הם יכולים לעשות הכל.

המסקנות לא היו מקובלות על הרמטכ"ל. הוא לא מטורף לצאת נגדן חזיתית, אז הוא "הקפיא את יישום" הדו"ח. והם החלו בעימות נמוך עצימות. כתבות ב"הארץ" על צה"ל השוביניסט הנמוך והפרימיטיבי, שגונז את הקדמה. גבי אשכנזי דחה, ובני גנץ דחה. עד שהגיעו למישהו שכנראה קיבל אולטימטום, מובלע כמובן. אם אתה רוצה את התפקיד, כדאי שתלך אתנו.

והוא הולך אתם.

הכותב הוא סגן אלוף בדימוס.