מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (רביעי) דוח מיוחד בנושא מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות.
מדינת ישראל מחזיקה בכ-80 חברות ממשלתיות, בהן חברת החשמל, התעשייה האווירית, חברת רפאל לפיתוח מערכות לחימה, רכבת ישראל, מקורות ודואר ישראל.
בין החודשים יולי 2016 לפברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את אופן מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. הבדיקה נעשתה ברשות החברות ובדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, במשרד לשירותי דת, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
נכון לחודש מאי 2017, בחברות ממשלתיות רבות לא היה יו"ר, לא נקבע מניין הדירקטורים המזערי הדרוש לקיום ישיבה ושיעור משרות הדירקטורים שאוישו היה בממוצע כ-50%. כמו כן נמצאו מקרים שבהם נמשך תהליך מינוי המועמדים חודשים רבים.
ליקויים מרכזיים:
השיטה לבחירת המאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם, אינה מעוגנת בחקיקה והרשות התעכבה כשלוש שנים בהעברת הצעה לתיקון החוק. תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד-משמעיים.
העדר אסדרת הליך תואם נבחרת- שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה הוא אמור לעבור הליך "תואם נבחרת". שרים בחרו להעביר לדיון בוועדה מועמדים שנבחרו בהליך תואם נבחרת ואינם עומדים בתנאי הסף, או כאלו שכלל לא עברו את ההליך. הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.
ליקויים בפעילות הרשות ובפעילות שרים לקראת דיוני הוועדה לבדיקת מינויים- שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי. רשות החברות הממשלתיות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם.
על פי המבקר, חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין. הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון.
בנוסף, לא נמצא ברשות תיעוד מלא של דיוניה של הוועדה לבדיקת מינויים וזאת בניגוד לכללי מינהל תקין; אין מצוינים בתרשומות הפנימיות שמות הנוכחים בכל דיון, ולרוב אין מפורטים מהם הנימוקים בעד או נגד ההחלטה שהתקבלה.
נמצאו מקרים שבהם הבחירה במועמדים על ידי כמה שרים לא נעשתה על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.
ליקויים במערכת המחשוב של הרשות- על אף ההשקעה הכספית הניכרת במערכת "אדם מילא" המיועדת לניהול נבחרת הדירקטורים, היא אינה עונה על מלוא צורכי הרשות. אין ממשק בין מערכת זו למערכת "נועם" שבה מנוהלים פרטי הדירקטורים, על אף קיומו של מידע חופף ביניהן.
הצורך בהסדרת מעורבותה הרבה של הרשות בתהליך הבחירה- הרשות מעורבת לכל אורך תהליך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. מעורבותה הרבה ויכולת ההשפעה שלה על מינוי דירקטורים מגבירים את המתח בינה לבין השרים האחראים לחברות הממשלתיות.
על פי מבקר המדינה שפירא, על רשות החברות הממשלתיות ועל השרים להמשיך לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה כדי לקדם את מוסד "הדירקטוריון".
"יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר. זאת תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי'', מדגיש המבקר.