
הכנס השנתי "כלכלה והלכה" של מכון כת"ר והמרכז האקדמי לב התקיים אמש (רביעי) בירושלים, בהשתתפות שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, הרב הראשי לישראל דוד לאו, סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס), ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון ונשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק.
ראש הישיבה ובתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, קבע כי "ריבוי גמ"חים אינו דבר טוב. הרי לפעמים אנשים לווים כסף מגמ"ח אחד ואחר כך נאלצים לקחת הלוואה מגמ"ח אחר כדי להחזיר את הכסף לגמ"ח הראשון.
''אחר כך הם לווים מגמ"ח שלישי כדי להחזיר את הכסף לשני וכן הלאה. אם למשפחה אין כסף – אסור לקחת הלוואה מגמ"ח כדי לממן את החתונה. זו בעיה. צריך לשמור את הגמ"חים להוצאות קטנות יחסית. אסור להביא למצב שאנשים יוציאו יותר כסף ממה שיש להם".
הרב רימון הוסיף כי "כל העולם העסקי עובד עם הלוואות וריביות ובמקרים כאלה יש את היתר עסקא. אפשר בזהירות לומר שבעסקים זה אולי אפילו רצון התורה. אבל כאשר מדובר על אדם פרטי זה מורכב יותר מבחינה הלכתית. אין ספק שהגמ"חים טובים יותר, אמנם גם שם יש בעיות אבל האלטרנטיבה – להיות באוברדרפט – גרועה יותר''.
לעומת הרב רימון, מנהל קרן גמ"ח "אהבת חסד" יוסי שימל דווקא מצדד בהרחבת פעילות הגמ"חים וטוען כי הם מצליחים לשמור על הכספים יותר טוב אפילו מהבנקים.
לדבריו עודף רגולציה ופיקוח מביאים את המדינה לאבסורד, "החובות האבודים אצלנו נמוכים מאצל הבנקים ועומדים על פחות מ2%. אבל מגיע רואה חשבון צעיר שסיים סטאז' לפני שלושה חודשים ומתחיל להסביר ליהודי בן 60, שמנהל גמ"ח כבר עשרות שנים, איך לעבוד. כשהרגולציה יוצאת מנקודת הנחה שכולם פושעים – זו בעיה.
''אדם שמעולם לא עשה חסד ולא מבין בכלל איך גמ"ח מתנהל לא יכול באמת לעשות ביקורת נכונה על גמ"חים. כבר קרה מקרה שיהודי יקר סידר תרומת איברים עבור משפחה מסוימת ואחר כך כשהמשפחה ביקשה להודות לגמ"ח ותרמה כסף חקרו את מנהל הגמ"ח בבית משפט על סחר בתרומת איברים. זה רציני?".
עו"ד יואל בריס, לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר ומי שעמד בראש צוות בריס להסדרת הפעילות הפיננסית החוץ בנקאית אמר כי הדבר החשוב ביותר הוא להגן על הציבור: "אנשים מלווים כסף לגמ"ח ולא תמיד יודעים את ההבדל בין תרומה לבין הלוואה. ייתכן, תיאורטית, שיש גמ"ח שבו אדם נותן את הפיקדונות לגמ"ח בלי לדעת שאולי הכסף לא יחזור.
''אנחנו צריכים להגן על האנשים האלה. יש מי שאומרים שאפשר להסתדר בלי הרגולציה – אבל מה יהיה על האנשים הללו? צריך למצוא את הדרך לפקח על הגמ"חים אבל גם לאפשר להם לפעול".
נציג המדינה בפאנל, היועץ המשפטי של רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון עו"ד ברוך לוברט ציין כי "ישנם גמ"חים המנהלים מיליארדי שקלים ולא ייתכן שלא יהיה על כך פיקוח. יש גופים גדולים שמנהלים כסף רב וככל שהחקיקה החדשה בתחום תיכנס לתוקף ואנחנו נהיה הרגולטור אנחנו נתחיל לפקח על הגופים.
''כמובן, נתחיל להתעסק קודם כל עם הגופים הגדולים ולא הקטנים. חשוב לנו לדאוג לציבור ככל שנדרש וגם ליציבות של הגופים הללו. צריך לאזן בין פיקוח לבין לא להעמיס על האנשים יותר ממה שצריך".
אלא שפרופ' יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון החרדי לחקר מדיניות, לא התרשם מהדברים וטען כי "החששות של המדינה מוגזמים. הגמ"חים מתנהלים עם מחשבים ועם הבנקים. כמעט הכל מתבצע בהוראות קבע. אמנם טוב שתהיה הסדרה אבל יש חוסר הבנה מצד המדינה כלפי התנהלות הגמ"חים בחברה החרדית ויש גם חוסר הבנה של החברה החרדית בהתנהלות מול המדינה''.
לדבריו "אם הרגולציה מצד המדינה תהיה קשה מדי ייתכן שזה יגרום לקריסת הגמ"חים, למרות שמדובר במוסד חברתי חשוב שפועל בהצלחה גדולה מזה עשרות שנים. הכלים שהמדינה רגילה להשתמש בהם הם אגרסיביים מדי. הסיכון לאי החזרת החובות בגמ"חים הוא קטן מאוד''.
לפני כן נשא דברים שופט בית המשפט העליון ניל הנדל אשר קבע כי המערכת המשפטית בעולם צריכה לאמץ לפחות נושא אחד מההלכה היהודית, "בנושא של יצירת שיוויון בין הצדדים במשפט, יש למשפט הבינלאומי ולשיטות משפטיות בעולם מה ללמוד מהיהדות.
''בדרך כלל מחלקים את המשפט לשני סוגים: סדרי דין (איך מגישים, מתי ואיך) והדין המהותי (המשפט). אחד מגדולי חכמי ישראל, הרמב"ם, חידש נושא שלישי שלא ראיתי באף מערכת משפט מודרנית בעולם וכדאי מאוד שהעולם יאמץ: ליצור שיוויון בין בעלי הדין כמה שניתן; שלא יווצר מצב שאחד יושב ואחד עומד, שלא יהיה לאחד לבוש מכובד ולשני לבוש פחות טוב, וכללים נוספים שמטרתם ליצור שיוויון בין שני בעלי הדין''.
לדברי השופט הנדל, ''אלה אמות המידה הראויות לנבחרי ציבור, צריך לפעול ביושר. הקריטריון החשוב ביותר אצל שופט הוא לא החכמה שלו אלא זה שהוא יהיה ישר".
בהמשך הכנס התקיים פאנל בנושא ניגוד עניינים בשירות הציבורי בהשתתפות סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס), הרב יעקב אריאל, ופרופ' אודי ניסן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר.