רבני ארגון "חותם" הזהירו, במאמר שפורסם באחרונה, מפני הסכנות המסתתרות ב"חוק הורים וילדיהם", שנידון בימים אלו בכנסת.
לדבריהם, החוק המוצע עלול לפגוע בסמכות ההורית ולהכניס למשפחה שיח של זכויות, במקום ״שיח אחווה״, שבו כל פרט תופס את עצמו כחלק אורגני של המשפחה.
על המאמר, שפורסם בכתב העת "השילוח", חתומים הרב עזריאל אריאל, ראש המרכז למדיניות חברה ומשפחה בארגון ״חותם״, עו"ס חדווה אריאל, והרב זאב שמע, אף הם אנשי המרכז.
בהצעת החוק יש מאפיין "מהפכני", כתבו, "בכך שהיא משתיתה את כל הסוגיות הנידונות ביחסי הורים וילדיהם (...) על המושג 'זכויות הילד'".
הכותבים מציינים כי הסמכות ההורית היא "אחת מאבני היסוד של יחסי הורים וילדים" וכי "הסמכות ההורית, כלומר הידיעה של הילד שעליו לשמוע בקול הוריו ולכבד אותם, היא מרכיב בסיסי בהגנה על הילד ובהבטחת צמיחתו הבריאה עד לגיל שבו הוא יכול ליטול אחריות לחייו".
"אלא שסמכות זו התערערה מאוד בדור האחרון בחברה המערבית, בשם השוויון וזכויות הילד", הוסיפו. "כתוצאה מכך, הורים מתקשים לחנך את ילדיהם ולהציב להם גבולות. כאשר אין סמכות הורית יציבה וברורה, יש לכך השלכות רגשיות והתנהגותיות... אחד התפקידים המרכזיים של ההורים הוא חינוך ילדיהם לערכים, למידות טובות ולהתנהגות מוסרית, וכן לכיבוד המורשת הלאומית. יכולתם של ההורים להקנות ערכים לילדיהם תלויה במידה רבה – גם אם לא בלעדית – במעמדם ובסמכותם כלפי ילדיהם".
הצעת החוק "פוגעת קשות בסמכות ההורית", לדעת הכותבים. ולא מדובר רק בהעמדה של ״זכויות הילד״ במרכז השיח, אלא גם במושג ״אחריות הורית״, שלו מקום מרכזי בהצעת החוק, ואשר מוגדר "כחובת ההורים לדאוג למימוש זכויותיהם של הילדים, ותו לא".
זכויות ליברליות בלבד
מהמינוח של מנסחי הצעת החוק עולה כי הם מאמינים ב״כבוד הדדי״ בין הורים לילדים, "המבטל את ההיררכיה הטבעית במשפחה", הסבירו אנשי "חותם". "אמנם כל אדם ראוי לכבוד מצד זולתו, וגם על ההורים לכבד את ילדיהם כבני אדם שנבראו בצלם א-לוהים, אולם יש הבדל מהותי בין חובת הילדים לכבד את הוריהם לבין הכבוד שהילדים ראויים לקבל מהוריהם. מושגים אלו של כבוד אינם סימטריים, ולא נכון לנסח את הסעיף בחוק באופן שיש בו ערעור במשתמע על ההיררכיה הטבעית הקיימת במשפחה ואת הסמכות ההורית הנשענת עליה".
הצעת החוק אף משמיטה לחלוטין את אחריות ההורים לחנך את ילדיהם לערכים שהם מאמינים בהם, ובמקומה מגדירה זכות נוספת של הילדים (״הזכות להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות״). "באופן מוזר", הבחינו מחברי המאמר, כל הערכים הללו הם ערכים ליברליים. אפילו ערכים כמו נאמנות למדינה וכיבוד חוקיה הושמטו מהרשימה. "על פי ניסוח הזה, המדינה באה להכתיב להורים את הערכים שעליהם הם צריכים לחנך את ילדיהם (!) ובכך מונחת פגיעה נוספת בסמכותם של ההורים באותו תחום שעליהם הם אמורים להיות אמונים: החינוך לערכים".
לדברי הרבנים, "יש לחשוש שחקיקת חוק זה תביא בהדרגה לשינוי השיח הפנים־משפחתי גם במשפחה הנורמטיבית, ותעמיד אותו על 'שיח זכויות' שבו כל אחד עומד בעצמו על זכויותיו מול בני המשפחה האחרים. זאת במקום לטפח 'שיח אחווה', שבו כל פרט תופס את עצמו כחלק אורגני של המשפחה השותף באחריות על כל חלקיה".
הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.