בטקסים התכופים של השבעת שופטים בבית הנשיא אין יותר מדי הפתעות. הסדר ידוע, לכולם תפקיד קבוע, ואף על פי כן אלה תמיד טקסים מרגשים מאוד.
השבוע היה הטקס מרגש עוד יותר עבורי. יאיר הירש, ראש המטה של שרת המשפטים אילת שקד, העניק לי את הספר ״פנקס החלומות של אופק״ (ספריית בית אל), שכתבה רעייתו יעל.
העמוד האחרון בספר החדש הוא עמוד שורות ריק. בתחתיתו - ילד, מביט בשורות הריקות בסקרנות. הירש כמו מזמינה את קוראיה הצעירים, שקראו עתה את סיפורו של אופק, להשלים בעצמם את הספר בעזרת החלומות שלהם.
אופק הוא ילד מלא חלומות, קטנים וגדולים, ואת כולם הוא רושם בפנקסו - להיות רגיש לסביבה, להיות אבא טוב, לגדל כלב גזעי ואפילו להתקבל לשייטת 13. המון המון חלומות, שהגיעו לקיצם כשאופק נפטר.
מתוך העצב והשכול לקחה אמו יעל את חלומותיו והקימה להם זכרון עולם בדמות ספר הילדים הזה, שכולו לב וגעגוע וכן, גם הומור.
כי אופק, כמו שהיא כותבת שם, הוא גם ילד מצחיק, שדואג לשמח כל מי שעצוב.
איזה ספר נפלא.