גדי אייזנקוט
גדי אייזנקוטצילום: דובר צה"ל

בתרועות ניצחון יצאו אתמול, ערב חנוכה, מספר גופים יחד עם דובר צה"ל ובפיהם מסר אחד: פקודת השירות המשותף - השתנתה.

כבר לא "שעת שמד" כפי שהגדיר זאת ראש מכינת עלי הרב אלי סדן, אלא פקודה "שאפשר לחיות איתה".

זוהי שמחת עניים. למעשה כמעט לא השתנה כלום. רוב ככל הפקודה הקודמת נותרה בעינה, כולל הכפייה על קצינים או נגדים לשרת נגד אמונתו הדתית, בגדודים המעורבים. הרבצ"ר לא יוכל להציל אותו. במידה ויהיה חסר כח אדם, הקצין הדתי יגויס לגדודים מעורבים

אך לא זה הדיון. הבעיה עמוקה יותר. דובר צה"ל הודיע כי מעתה הצבא לא ישא ויתן עם 'גורמים חיצוניים'. ובכן, מי הם אותם גורמים? מדוע נשא ונתן עימם הרמטכ"ל? מדוע נפגש עימם כה רבות?

חיילים רבים שומרי הדת ומסורת בצה"ל, לא למדו בשום ישיבה או מוסד חינוכי ואינם מיוצגים על ידי אף איגוד. הם פשוט מתגייסים לצה"ל מכח חוק, ומכח הגישה הלאומית הבריאה והרצון לתרום בשירות משמעותי.

כאשר טיפלנו בארגון "צו 1" במאות חיילים, דתיים ומסורתיים, שפנו אלינו על גילוח זקנם - אף איגוד לא עמד מאחוריהם, שכן האיגודים עושים את העבודה המוטלת עליהם לייצג את תלמידהם.

אך מי ידאג לחייל שלא זכה ללמוד בישיבה או במכינה קודם שירותו הצבאי? מי יסייע לחייל הפשוט מפסגת זאב, אשקלון או מגדל העמק, או אפילו מבית אל או עפרה. שאין לו רב "הלוחש לאלופים", אבל שובץ לגדודים המעורבים ונענה על ידי מפקדיו ש"אין מה לעשות זה הצבא"? (מקרה אמיתי שקיבלנו אתמול)

מי ידאג לחייל המסורתי שהתחזק בתיכון בשיעורי תורה במסגרות ערב של הרב גרוסמן, או ש"ס או אפילו של הגרעין התורני ציוני בעירו, אבל בצה"ל לא מקבל אף שיעור תורה? וכן, יש פקודת מטכ"ל שמחייבת זאת, אבל למי אכפת מפקודות, "אתה לא בני"ש".

ומי ידאג לחיילת שגדלה בבית בו ערך הצניעות קיים, אך בצבא לא נשאר הרבה מאותו הערך? למי תפנה כשיש לה קושי דתי?

ועוד לא דברנו על שחיקה רוחנית במד"סים, קורסים, תכני הסברה ונופשים, וגם מקלחות ושירותים משותפים שחזרו לפתע, ועוד ועוד. הכל כעת עם חותמת כשרות.

החיילים שומרי הדת והמסורת הם פי כמה וכמה מבוגרי מוסד יוקרתי כזה או אחר - ואין להם גב. הם יקומו מחר בבוקר לעוד יום של צבא מעורב, שהאנדרלמוסיה שבו רק הולכת וגוברת בתכנית עבודה מסודרת מתוך תפיסה הרחוקה מאד מרוח ישראל.

אף אחד מהמברכים על הפקודה לא "יחיה איתה" ולא "יוודא שהיא תיושם", ולא יצור קשר עם החייל או החיילת לוודא כי אמונתם לא נפגעה. אף אחד לא ידע מבעיותיהם, כי אף אחד לא יודע מקיומם. הם העם. הם הצבא.

אנו בצו 1 קוראים לחיילים וחיילות לפנות אלינו בכל עניין ונשתדל לסייע בע"ה. לכולם.