השר זאב אלקין
השר זאב אלקיןצילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

"אני לא מזהה כרגע אינטרסים אמיתיים לסיים את כהונת הממשלה יותר מוקדם. לכן, אם ינהגו על פי ההיגיון, הקואליציה הזאת יכולה למשוך עד תום כהונת הממשלה המתוכננת. האם זה יקרה? אי אפשר לדעת, כי לא תמיד בפוליטיקה ההיגיון עובד.

לדעתי, משברים אינם מעידים על פירוק הקואליציה בזמן הקרוב. אני לא מזהה אצל השותפות הקואליציוניות אנרגיות שמובילות לפירוק ממשלה. אני לא חושב שמישהו במחנה הלאומי צריך בחירות, וגם המדינה לא מחפשת או מעוניינת בבחירות".

את הדברים האלה אומר השר זאב אלקין, מי ששימש במשך תקופה ארוכה למדי כיו"ר הקואליציה. הוא נחשב בעבר לאחד האומנים האמיתיים בתחום הזה, ובשקט תעשייתי מופתי הצליח תמיד לספק תוצאות לראש הממשלה נתניהו. היום אלקין נמצא במקום אחר. כשר לאיכות הסביבה, ירושלים ומורשת, הוא מביט קצת יותר מהצד על ההיתקלויות בתוך הקואליציה סביב כמה חוקים, הבולטים שבהם חוק המרכולים וחוק ההמלצות, ומעריך שכל המשברים הללו לא יובילו לבחירות.

"הקואליציה נמצאת כבר אוטוטו בשנה הרביעית לאחר הבחירות", הוא אומר בריאיון מיוחד ל'בשבע'. "מטבע הדברים הטלטלות הולכות וגדלות, כי ככל שמתקרבים למועד הבחירות המפלגות בודקות את עצמן, מחדדות עמדות ומחפשות למשוך לכיוון שלהן".

לא פשוט לנהל קרבות כשיו"ר הקואליציה תחת חקירות, וראש הממשלה עצמו צריך לעשות את העבודה ולהגיע לכנסת היישר מנתב"ג כדי לא להפסיד בהצבעה.

"קודם כול, חוץ מראש הממשלה יש גם שר מקשר לכנסת, שהוא בעצמו יו"ר קואליציה לשעבר ומכיר היטב את המלאכה והתגייס השבוע לסייע. ישנם עוד אנשים שמתגייסים לעזור מקרב חברי הכנסת, לעיתים ראש הממשלה מגייס גם אותי כשהוא צריך סיוע למצבים מסוימים. נכון, זה לא מצב אידיאלי, אבל אפשר להתמודד איתו".

נראה שגם המשמעת הסיעתית בליכוד התרופפה. שלושה חברי כנסת איימו שלא יצביעו בעד חוק המרכולים, אחת אפילו מימשה את האיום.

"זה שלפעמים חברי כנסת מנצלים מצב כזה או אחר כדי לקדם אג'נדות שלהם, זה לא חדש, וקרה לי לא פעם כשהייתי יו"ר הקואליציה. זה שבסוף חברת כנסת אחת אצלנו החליטה לא להגיע להצבעה ולסכן את כל המחנה הלאומי, בעניין חוק המרכולים שהיה חלק מקיום הסכמים קואליציוניים שאותי לימדו שצריך לכבד ולקיים, אני חושב שזו התנהגות לא ראויה ולא נכונה. היא שמה את חשיבות המחנה הלאומי בצד בשביל לקבל כותרת".

החקירות הן אחד הנושאים המדוברים ביותר בתקשורת, שמעיב על הקואליציה של נתניהו. הוא עצמו נחקר בשתי פרשיות שנקשרו בשמו, וגם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, כאמור, מצוי תחת חקירה מתמשכת.

חוק ההמלצות, שסופג אש מהאופוזיציה אבל גם מחלקים מהקואליציה, מטלטל את כל הסיעות החברות בממשלה, כל אחת מסיבותיה. כמובן שהשר אלקין רואה הכול במשקפיים ליכודיות. "החוק במידה רבה ממשיך את הקו שנקבע עוד לפני יותר מעשור, על ידי היועץ המשפטי ומפכ"ל המשטרה, שאין תפקידה של המשטרה להמליץ להעמיד לדין. אז דובר על כך שזה תפקידה של הפרקליטות או של היועמ"ש עצמו. החוק הזה חוסם את הפטנט שהמשטרה המציאה כדי להמליץ בלי להמליץ ולעקוף הוראות קודמות. לחוק הזה יש היגיון: אם היינו חיים בתרבות יותר נורמלית ונכונה מבחינה דמוקרטית, והיינו זוכרים שהאל"ף-בי"ת בכל הליך משפטי הוא חזקת החפות – אדם זכאי עד שלא הורשע בדין, הדברים היו נראים אחרת. אבל פיתחנו תרבות שבה אפילו הזמנה לחקירה נחשבת להרשעה סופית".

היו טענות שהחוק נועד במקור לאדם אחד מסוים.

"מרגע שנתניהו ביקש שהחוק ינוסח כך שלא יחול על החקירות שלו, אין כאן שום היבט פרסונלי, אבל גם קודם לא היה. ממילא אין ספק לאף אחד שהמשטרה הייתה מדליפה מה היא ממליצה, והיא כבר עשתה את זה מזמן".

אתה חושב שראש ממשלה יכול לתפקד היטב כשעננה מרחפת מעל ראשו?

"צריך לתת למשטרה ולפרקליטות לעשות את מלאכתן, והתרבות הזאת שמביאה אנשים לכיכר העיר ושופטת אותם בכלי התקשורת במקביל לחקירה, לפני שהתקדם המסלול המשפטי, היא לא נכונה. מאז שנות ה‑90 לא היה כאן ראש ממשלה שלא היה בחקירה. זה הפך למנהג ישראלי קבוע ומצער, וצריך לנהוג לפי החוק שקבע שראש ממשלה צריך להתפטר רק אחרי הרשעה סופית בבית המשפט. ראש הממשלה מתפקד באופן מלא. אני עוקב אחריו בהרבה דיונים, כולל בקבינט, וזה לא פשוט לו, אבל התפקוד שלו לא נפגע".

לא תודה, ברכה

אחד המשרדים שבהם מחזיק השר אלקין הוא המשרד לענייני ירושלים. שבוע לאחר נאומו ההיסטורי של הנשיא טראמפ, עדיין יש מי שתוהים עד כמה משמעותית ההכרה בירושלים. "יש לזה משמעות של אמירה מצד המעצמה הכי גדולה בעולם, והכרה במציאות הפשוטה שירושלים היא הבירה של מדינת ישראל. אף נשיא לא עשה את זה לפני טראמפ, לכן בוודאי שיש לזה משמעות. יש גם מדינות שמושפעות במידה מסוימת מההכרזה הזאת.

"עד כמה זה ישפיע בטווח הארוך? ההיסטוריה תשפוט ועוד מוקדם להגיד. האם אפשר לעשות כאן השוואות כפי שעשו לתקופת המלך כורש? אני חושב שזה מוגזם. אנחנו עוד מצפים לביצוע מעשי של העברת השגרירות. זה מעשה חשוב וראוי לברכה".

מעשה שראוי רק לברכה, לדעתך? לא לתודה גדולה?

"אחרי הנאום, כשניסחתי את התגובה שלי, נזכרתי בתגובה המפורסמת של הרב קוק זצ"ל להצהרת בלפור, ואני חושב שזו התגובה הראויה. הרב קוק בזמנו, אחרי הצהרת בלפור, אמר: 'אני לא מודה לבריטניה על ההצהרה שלה, אני מברך את בריטניה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקה להצהיר את ההצהרה הזו'. אני חושב שזה נכון גם במקרה הזה. אנחנו בהחלט צריכים לברך את נשיא ארצות הברית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו, להפוך לחלק מהתהליך המדהים הזה של חזרת עם ישראל לציון".

אתה אופטימי באשר לקיום ההצהרה על העברת השגרירות?

"חששתי שהנשיא ייתן הצהרה בלבד וידחה את העברת השגרירות, כפי שהיו ההערכות המוקדמות. שמחתי שהוא הכניס להצהרה אמירה ברורה שמחלקת המדינה קיבלה הוראה להתחיל בהעברת השגרירות. ברור לנו שזה לא תהליך שקורה ביום או ביומיים, לכן מהבחינה הזאת זה נטע בי תקווה שהתהליך המעשי יתקיים, ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר".

טראמפ גם דיבר על פתרון שתי המדינות.

"זה נכון שלצערי טראמפ הזכיר את פתרון שתי המדינות, אך הוא סייג זאת באמירה שהוא צריך להיות מקובל על שני הצדדים. זה שינוי גדול בגישה האמריקנית ובגישה האירופית שרק השבוע שמענו בביקור ראש הממשלה שם. אני אישית מתנגד מאוד להקמת מדינה פלשתינית, ולא חושב שזה פתרון ישים או נכון".

אבל עמדתו הרשמית של ראש הממשלה לא השתנתה בנוגע לתמיכה בשתי המדינות.

"זו עמדה רשמית שלו אישית, לא של תנועת הליכוד ולא של ממשלת ישראל".

מזכיר המדינה לשעבר, ג'ורג' שולץ, אמר השבוע שהגיע הזמן להפסיק לדבר על פתרון שתי המדינות ולמצוא את הדרך לפעול כמדינה אחת.

"אם מדובר בהחלת ריבונות, אני כבר מזמן אומר שהגיע הזמן לקדם את העניין ולנסות להרגיל את עצמנו ואת הזירה הבינלאומית למהלך כזה, אולי באופן הדרגתי. זה יהיה אתגר גדול אבל גם הזדמנות לבנות הכול אחרת. לצערי, השיח הלאומי בנושא הזה עוד לא השתנה. כבר הוכח שהסיפור של שתי מדינות לא רק אינו נכון מבחינת האינטרס הלאומי והביטחוני, אלא גם פשוט לא עובד".

ואיך גורמים לעולם להבין שהחלת ריבונות אפשרית? הרי גם אחרי ההכרזה של טראמפ איימו במהומות קשות, שבסוף הסתיימו בשקט יחסית.

"אנחנו צריכים להתקדם בכיוון של החלת הריבונות. שני שלבים נצרכים כדי שזה יעבור מהשיח למעשה: אנחנו צריכים לגבש קונצנזוס רחב כמו שיש סביב ירושלים להחלת הריבונות, לא כתוצאה סופית אלא כמהלך אמיתי שאפשר לעשות אותו. כל כך הרבה שנים אמרנו לעצמנו שזה יקרה באחרית הימים, והתרגלנו שזה רעיון לא מעשי. אני חושב שלרעיון של החלה הדרגתית של ריבונות ביהודה ושומרון הציבור יתרגל, וצריך לפעול לשם כך.

''השלב השני הוא להרגיל את הקהילה הבינלאומית. הרי ההכרה של טראמפ לא הייתה מתאפשרת בלי לחץ פוליטי מצד מצביעיו לקיים את הבטחת בחירות שלו. לכן מאוד חשוב להנחיל בתוך הקהלים התומכים בישראל, שלחצו על טראמפ בעניין ירושלים, גם את רעיון החלת הריבונות ביהודה ושומרון. אבל עוד חזון למועד, יש עוד הרבה עבודה על כך וזה אחד האתגרים של הדור הזה".

ארמון החשמונאים ניצל מהרס

בחג החנוכה מציינת הזרוע השלישית של השר אלקין, המשרד למורשת, את שבוע המורשת. במהלך השבוע נחשפים באתרי המורשת ההיסטוריים ברחבי המדינה מיצגים חדשניים, תצוגות חדשות וממצאים שטרם נחשפו לקהל הרחב.

"המטרה של שבוע המורשת שנחגג בחנוכה היא לומר לציבור: שימו לב לאתרים המדהימים שיש בקרבתכם. הרי בחנוכה צריך להעסיק את הילדים, וזה שבוע של חיבור למורשת ההיסטורית שלנו, למלחמות החשמונאים על חירותנו וזכותנו הדתית. זה שבוע נהדר לבוא לעם ישראל ולשים את נושא המורשת במרכז השיח הציבורי".

למה היה לך כל כך חשוב בתחילת הקדנציה לקחת את המשרד למורשת תחת אחריותך?

"אני חושב שזה נושא קריטי להמשך אחיזתנו בארץ ישראל, חיבור העם כולו לנכסי צאן הברזל של מורשת ישראל, לא משנה אם מלפני 3,000 שנים, או מורשת של התנועה הציונית מלפני 150 שנים. ההתרחקות שלנו מנושא ארץ ישראל היא בגלל התרופפות החיבור הזה. לצערי חלק מנכסי צאן הברזל שלנו נמצאים בסכנת היעלמות, בגלל חוסר טיפול פיזי ופיתוח. הרבה פעמים אנחנו פועלים לא רק במישור ההנחלה אלא גם במישור הפעולה.

"אתן דוגמה לאחד הדברים שמאוד ריגשו אותי: ארמונות החשמונאים ביריחו. האתר הארכיאולוגי הכי משמעותי ויפה ששרד מתקופת החשמונאים, זה האתר הזה. לבושתנו הוא היה בסכנה של בזיזה והריסה. הוא נמצא בשטח C אבל הדרך אליו הייתה קשה ועברה בשטחי A. כמעט לא הגיעו מבקרים, והפלשתינים ניסו להשתלט עליו תוך הרס פיזי.

"כשקיבלנו החלטה להתערב בנעשה באתר הזה, לא האמנתי למראה עיניי. הכרתי את האתר הזה היטב וסיירתי בו בעבר, ונחרדתי לראות את מצבו לפני שנתיים. נכנסנו לשם עם תקציב גדול ופשוט הצלנו את האתר. עשינו בו שימור, עצרנו את הבזיזה, האתר מגודר והיום באות אליו באופן סדיר ותדיר קבוצות. זה לא רק הנחלה לדורות הבאים, אלא גם הצלה פיזית של דברים מדהימים שהם שלנו. התקציב של המשרד שלנו לא גדול, אבל כל השקעה מצילה אוצרות אמיתיים ומביאה אותם קרוב לציבור הרחב".

כשר לענייני מורשת, איך אפשר להילחם בניסיונות לפגוע באתרי מורשת ישראליים ויהודיים, כמו שנעשה לדוגמה באונסק"ו?

"כשאני שומע את ההצהרות של אונסק"ו שמנוגדות לאמת ההיסטורית והכי פשוטה שיש, זה מקומם ומראה כמה האווירה הבינלאומית היא צינית ובעלת מוסר כפול. דווקא גוף שאמור לשמר מורשת היסטורית אמיתית, הוא שמבזה אותה פעם אחר פעם. אני חושב שהתשובה האמיתית שלנו לזה היא דווקא פיתוח של אתרי המורשת שלנו. אין צורך בתעמולה, צריך שאנשים יגיעו. המקומות האלה יודעים לספר היטב את הסיפור שלהם, והנגיעה הישירה אליהם טובה יותר מכל הסברה".

אלקין מספר לסיום גם על הצעדים שננקטים בפועל. "אנחנו הולכים להקים מוזיאון למורשת חברון, גם מתקציב שלנו וגם מתקציב שהיה אמור לעבור לאונסק"ו וקוצץ בהחלטת ראש הממשלה, וכעת ישמש לטובת פיתוח האתר הזה. זו התשובה האמיתית לאונסק"ו".