ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית אשר מוזגה עם הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ואחרים לפיה שר העבודה והרווחה יתחשב גם בשיקולי 'מסורת ישראל' במסגרת מתן היתר לעבודה ביום המנוחה.
בין השיקולים שיונחו על שולחנו של שר העבודה והרוחה: רווחת העובד, מסורת ישראל, קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית, ההשפעה שיש במתן היתר על אופיו של המרחב הציבורי שבו יתבצעו העבודות לגביהן מתבקש ההיתר, או כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את מהות החוק.
הצעת החוק עברה ברוב של 8 חברי כנסת מהקואליציה, לעומת 4 חברי כנסת מהאופוזיציה. כל הסתייגויות האופוזיציה נדחו, לרבות הוספת סעיף של "התחשבות בצרכים של חיילי צה"ל, כוחות הביטחון ואזרחים ללא רכבים" של ח"כ מאיר כהן מיש עתיד וסעיף של "שיקולי שלמות הקואליציה" של ח"כ אילן גילאון ממרצ.
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), טען במהלך הדיון כי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אמר לו שאין בסמכותו להתחשב במסורת בעת שיקולי ההיתר וחסר סעיף ברוח זאת בחוק. עוד אמר כי בגצ קבע שלשר אסור לשקול שיקולים של מסורת ישראל, אלא כלכליים וטכניים בלבד.
ח"כ גפני הדגיש כי החוק נכון הן מבחינת השבת והן מבחינה סוציאלית. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "אם כנים דבריו של גפני, אז שיעשה חוק שאי אפשר להכריח אדם לעבוד בשבת".
גפני תהה בפני שטרן "איך אתה מדבר נגד החוק הזה?", ושטרן השיב "זה יכול לצערי הרב ליצור תחושה של אנטי יהדות כי אנחנו משתמשים בכוח, וכל זה בלי להרוויח משהו מעשי מבחינת העבודות בשבת".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אמר בדיון "לשקול שיקולים הקשורים במסורת ישראל זה דבר בסיסי ואין לזה קשר לדת. התחשבות כזאת היא אך טבעית ומתבקשת. זה נורא שבכל פעם שיש דיון בעניין יהודי, פורצת מלחמה בכנסת".