פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, מתייחס בראיון לערוץ 7 להצהרת נשיא ארה"ב על הכרה בירושלים כבירת ישראל.
"זו הכרזה חשובה כיוון שהנשיא של המדינה החשובה בעולם, ארה"ב, אומר לכל העולם שהיא מכירה בירושלים כבירת ישראל, למרות שהעולם לא היה נוקט בצעד כזה. זה צעד אמיץ שיש לשבח אותו".
לדבריו מדובר במסר חשוב לרשות הפלסטינית. "במידה מסוימת הפלסטינים לא אוהבים את ההצהרה הזו כי הם רוצים את כל ירושלים ואולי גם מעבר לירושלים. מבחינתם זהו הפסד דיפלומטי גדול. אם כי ראוי לציין שאם מדברים על תהליך שלום, ההצהרה הזו מביאה ממד מציאותי שנחוץ מאוד לתהליך. כל עוד שהפלסטינים לא יהיו מציאותיים לגבי מה שהם יכולים להשיג מישראל בדרכים דיפלומטיות - לא יהיה שלום".
באשר להעברת השגרירות מתל אביב לירושלים משוכנע פרופ' ענבר שהמהלך אכן ייעשה. הוא מעיר שהמהלך לוקח זמן, "בניית שגרירות צריכה לעמוד בהרבה מאוד תנאים ביטחוניים של האמריקאים. אני מניח שזה ייבנה בבוא העת".
ענבר מוצא בהכרה האמריקאית עמדה המחזקת את עמדתה של ישראל כפי שהיא מוצגת בפני העולם, "ואני מקווה שממשלות ישראל יעמדו בעתיד על שלמותה של ירושלים".
בהתייחסו לכוונתו של סגן הנשיא האמריקאי, מייק פנס, לקיים מסיבת עיתונאים דווקא ברחבת הכותל, אומר פרופ' ענבר כי פנס הוא אדם אמיץ וידיד גדול של מדינת ישראל "והעובדה שהוא מקיים מסיבת עיתונאים על יד הכותל היא הצהרה נוספת של האמריקאים שהם מתכוונים ברצינות".
על אזהרות השמאל ולפיהן האמירות האמריקאיות עשויות להניב אינתיפאדה שלישית, מציין פרופ' ענבר כי בינתיים נראה שההצהרה מתקבלת בשקט יחסי. "ראינו כבר את התוצאות של ההצהרה. סך הכול ההפרעות לשגרה הן יחסית קטנות, ויש גם שתיקה רועמת מצד העולם הערבי, של סעודיה ומצרים. חשוב לציין שגם אם הפלסטינים יפעלו באלימות, ואני בספק אם יעשו זאת, זה לא יעזור להם".
סוגיה נוספת לה התבקש פרופ' ענבר היא הנחיית בג"ץ האוסרת החזקת גופות מחבלים כמנוף להפעלת לחץ על תנועת החמאס. ענבר מדייק בלשון בג"ץ ומדגיש כי כוונת בית המשפט היא שיש צורך בחקיקה מוסדרת בנושא זה ואין רצון להסתמך על החקיקה לשעת חירום שנקבעו עוד מימי המנדט הבריטי, "אני אישית לא חי טוב עם אמירה כזו כיוון שזה מגביל את חופש הפעולה של הממשלה, אבל אולי מצד מי שהמשפט חשוב בעיניהם מדובר באמירה מובנת אם כי לא נחוצה".
עוד נשאל פרופ' ענבר לדעתו אודות תקרית נבי סאלאח בה הוכו חייל וקצין בידי נערות ונשים ערביות ולא הגיבו. "אני חושב שזו בהחלט תגובה לא נאותה. חייל צה"ל חייב להגיב בתקיפה על כל ניסיון תקיפה נגדו. אחרת תיפגע ההרתעה שלנו ויעודד חיילים נוספים שלא להגיב. חייל צה"ל לא מתכופף מפני אלימות פלשתינית".
להערכתו המשפטיזציה הישראלית שפשטה גם בשורות צה"ל ואי הבנה כראוי של הנהלים והחוקים גורמת לחיילים שלא לנקוט בתקיפות מתבקשת, בשל חשש כזה או אחר.