אבי גבאי
אבי גבאיצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אין ניצחון אידיאולוגי גדול יותר למחנה הלאומי מהעובדה שהשמאל מתבייש להיות שמאל, ולא אני לא מתכוון למרצ.

עושה רושם שאבי גבאי ויאיר לפיד מתביישים להיות שמאל. בשנים האחרונות נכנס לחיינו המונח "שמאל מרכז", ולאחרונה גם שמעתי "ימין מרכז". מי זה "ימין-מרכז" תנחשו לבד. המונחים האלו הם לא יותר מאשר הנדסה שיווקית. מה היו רבין ופרס? "שמאל מרכז"? היה פעם מונח כזה? הם היו שמאל ציוני בלי תוספות שיווקיות.

לא רק הפוליטיקאים של השמאל מתביישים להיות שמאל, גם המפגינים מהשמאל מתקשים בגילוי נאות. הם "נאבקים בשחיתות", ומנהיגיהם מבטיחים לנו ערב כל מערכת בחירות "לגייס חרדים" (נו, כמה חרדים לפיד גייס? תראו לי אחד בבקשה), הכל חוץ מאג'נדה שמאלנית. ככה זה שמתביישים, שלא באמת מאמינים בדרך.

רוב הציבור שראה את הסכם אוסלו מתפוצץ לנו בפנים (תרתי משמע) ואת המזרח התיכון קורס, לא מוכן לקנות את הסחורה האידאולוגית המשומשת הזו. האם זה הביא את הנהגת השמאל הציוני לחשבון נפש אידאולוגי? חס וחלילה... אז מה עושים אם רוצים שלטון? מתחפשים.

אפשר שהם חושבים שבימין יש טיפשים. שאנחנו לא מספיק חכמים לראות דרך התחפושת. הזלזול הזה הוא עוד סוג של התנשאות. אבל אנחנו רואים מצוין. מאחורי אבי גבאי אנחנו רואים את סתיו שפיר, מירב מיכאלי ויוסי יונה, והם דווקא לא מתביישים להיות שמאלנים. ומאחורי לפיד אנחנו רואים את עופר שלח ויעל גרמן ויעקב פרי, כולם אנשים טובים וראויים המונהגים על ידי אנשים המתביישים להיות שמאלנים. כאלו שמצהירים על ירושלים מאוחדת אבל יקפלו אותנו לקווי 67' וירוצו לעשות עוד הסכם דמים כושל עם כנופיית אוסלו דקה אחרי הבחירות.

מי שמתבייש בדרך שלו ומחביא אותה רק בשביל לקושש מנדטים במרמה מהימין לא ראוי להיות שליח ציבור. ויש כאלו, כמו אבי גבאי, שבשביל להעביר כמה קולות מהליכוד, ירהיבו עוז ויעלבו בציבור שלהם בלי בושה. "השמאל שכח מה זה להיות יהודים" אמר גבאי, ואני נעלבתי בשביל הרבה חברים שמאלנים שלי.

מעולם לא חשבתי שהם פחות יהודים או פחות ציונים ממני. סך הכל אנשים נפלאים שחושבים אחרת ממני (כן, זה היה מגעיל גם שנתניהו אמר את זה לפני 18 שנים לרב כדורי אבל הוא לפחות לא התיימר להיות למנהיג השמאל). זו הסיבה שמחאת רוטשילד תיכשל. כולם מבינים את הבלוף. האנשים ה"מתוחכמים" (בעיני עצמם) שמנהיגים אותה, חוזרים למוקד ההפגנות נגד יוקר המחיה בתקווה לעורר גלי מחאה דומים ל 2011.

אין פרופורציות בין כמות המפגינים להיקף הסיקור התקשורתי בפתח תקווה ואח"כ ברוטשילד. אנחנו שומעים את תרועת השופרות והלמות התופים (סליחה, "כותרות ראשיות") ומבינים באמת מה קורה כאן. כמו אז, השמאל חזר להתחפש להכל חוץ משמאל ויורד להפגין עם הכלב בגינה הציבורית מתחת לבית ברוטשילד, והתקשורת הממסדית מפגינה באופן פעיל בכותרות ראשיות (להלן "שטיפת המוח").

השמאל הציוני ראוי להנהגה ישרה ולא מתנצלת, כזו שתנהל בהגינות ויכוח אידאולוגי עם הימין, כזו שלא תנסה לרמות את דעת הקהל, כזו המסוגלת גם לחשבון נפש אידיאולוגי. בגין חיכה 29 שנים באופוזיציה, לא התחפש ולא התנצל. הוא היה ימני גאה וזכה בשלטון ביושר. עד שזה יקרה בשמאל הציוני, הבושה והתחפושת שלהם היא הניצחון האידאולוגי שלנו.