בישיבת הממשלה הביעו שרים דאגה מן הסחף נגד ישראל בגישתן של מדינות אירופה. השר מתן וילנאי שב בסוף השבוע מביקור קצר בפריס, וטען כי בקרב הציבור בצרפת הוא חש עוינות כלפי ישראל, וזאת לעומת גישה אוהדת יותר שחש בה בפגישות הרשמיות שהיו לו עם גורמי ממשל שונים.
שר החוץ שמעון פרס ביקר אף הוא בשבוע שעבר בפריס, ואף הוא הביע דאגה מן האווירה הכללית שם, העוינת כלפי ישראל. הוא אמר כי ההסברה הישראלית נעשית באמצעות תמונות, "וכאשר כל יום מפוצצים בית ובכל יום רואים על מסכי הטלוויזיה בעולם מה נעשה במחסומים מצטיירת תמונה קשה מאוד".
בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מבקר המדינה מס' 53 א', ובו נסקרים תחלואי ההסברה הישראלית. הוא קבע כי יש צורך למנות "מטריית הסברה", שתתאם בין כל הגופים. בין הגורמים שנבדקו היה משרד החוץ. המבקר קבע כי משרד החוץ לא נערך לאפשרות שיצטרך להסביר את העימות המזוין שצה"ל נערך אליו. פעילותו בחודשים הראשונים, קובע המבקר, הייתה מאולתרת, והותוותה על פי הצרכים המיוחדים שנדרשו באותה עת.
פרס הגיב להאשמותיו של המבקר ואמר: "ההסברה של ישראל איננה אשמה, אלא מה שאנחנו עושים בשטח. מדוע כל יום צריך לפוצץ בתים? מדוע אי אפשר לרכז את כל הפעילות הזאת ליום אחד?", אמר שר החוץ פרס.
ב"מעריב" השבת התראיין מי ששב השבוע משליחות בת שנתיים כשגריר ישראל בצרפת פרופ' אלי בר נביא, מקורבו של מי שהיה שר החוץ שלמה בן עמי, שאף מינה אותו לתפקיד. על תפקודו של בר נביא כשגריר דיווח כתב "מעריב" בצרפת ספי הנדלר. "בשנה וחצי של כהונה הספיק בר נביא לטוות מערכת קשרים שאין רבות כמותה בבירה הצרפתית. הוא פרסם מאמרים בעמוד הראשון של ה"לה מונד" בכל פעם שרק רצה, והיה אורח קבוע מעל גבי מסכי הטלוויזיה. הוא אינטלקטואל שהפך לשגריר וכבש את לב הצרפתים. בימים הקודרים של התלהמות ציבורית ותקשורתית נגד ישראל הוא היה האיש הנכון במקום הנכון, אבל לשר החוץ היה חשבון לסגור עם בן עמי, שנוא נפשו", כתב הנדלר.
בר נביא, איש שמאל קיצוני בהשקפותיו, הסביר בראיון כיצד הצליח להסביר את מדיניות ממשלת האחדות. "אני מזכיר כי מדובר בממשלת אחדות. הרי ביום אחד פרס, שרון ופואד אומרים שלושה דברים שונים. זה נתן לי 'חבל ארוך' לתמרון. בעצם לפעמים הרגשתי שעשיתי מה שעלה בדעתי שלי". עוד אמר בר נביא: "נכון ששרון אומר שמדיניות הממשלה היא לא הסכמי טאבה או קמפ דיויד, אבל כשגריר לא הייתה לי בעיה להזכיר את ההצעות האלה. הסברתי שכרגע אנחנו בפרק המלחמה. בהמשך נחזור להצעות האלה, שהתקבלו בידי הממשלה הקודמת.... אין זה שקר להגיד שאולי עוד נחזור לאוסלו".
בהמשך מסביר בר נביא כיצד נבצר ממנו להמשיך ולהסביר את דרכה של הממשלה שאותה ייצג: "ככל שעבר הזמן היה לי יותר ויותר קשה. עד כדי כך שאת פרשת המוקטעה האחרונה כבר לא יכולתי להסביר". "אז מה אמרת?", שואל מראיינו, "שגם אני לא מבין את זה. בייחוד שאחרי הפיגוע הייתה לנו תמיכה לפעול נגד החמאס, ובחרנו לפעול נגד ערפאת. אז כשנשאלתי בעניין זה פשוט לא הסברתי אותו" .
בר נביא הוסיף כי מי שהפתיע אותו לטובה היה רה"מ שרון, שגילה אליו יחס אנושי טוב למרות השוני בדעות, וזאת לעומת פרס. "בכל מקרה פרס נקט צעד לא אלגנטי. גם אם הוא בחר לא לחדש לי את המינוי הייתי מצפה ממנו לפחות לפנות אליי בטלפון. זה היה נחמד, לפחות במישור האנושי. מהבחינה הזאת שרון הוא הקצה האחר של ההתנהגות. הוא הגן עליי. לאורך כל התקופה לא שמעתי ממנו ולו מילת ביקורת אחת, אף על פי שידע היטב מהי עמדתי הפוליטית. בעת ביקורו בפאריס הוא הגיע עד למקום נידח בנורמנדי כדי להודות לי על ארגון הביקור. אגב, זה הסגנון האישי של שרון. הוא נוקט את הסגנון הזה גם ביחסו אל מזכירות ואל נהגים".
"איך הגיבו הצרפתים כששמעו על הפסקת המינוי שלך?", שואל המראיין, ובר נביא משיב: "פרס קיבל על כך ביקורות ותוכחות אינסוף. בעיקר מפני שהוא לא התקשר אליי. הוא לא ידע שהייתי עוזב בעצמי בכל מקרה".
שר החוץ שמעון פרס ביקר אף הוא בשבוע שעבר בפריס, ואף הוא הביע דאגה מן האווירה הכללית שם, העוינת כלפי ישראל. הוא אמר כי ההסברה הישראלית נעשית באמצעות תמונות, "וכאשר כל יום מפוצצים בית ובכל יום רואים על מסכי הטלוויזיה בעולם מה נעשה במחסומים מצטיירת תמונה קשה מאוד".
בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מבקר המדינה מס' 53 א', ובו נסקרים תחלואי ההסברה הישראלית. הוא קבע כי יש צורך למנות "מטריית הסברה", שתתאם בין כל הגופים. בין הגורמים שנבדקו היה משרד החוץ. המבקר קבע כי משרד החוץ לא נערך לאפשרות שיצטרך להסביר את העימות המזוין שצה"ל נערך אליו. פעילותו בחודשים הראשונים, קובע המבקר, הייתה מאולתרת, והותוותה על פי הצרכים המיוחדים שנדרשו באותה עת.
פרס הגיב להאשמותיו של המבקר ואמר: "ההסברה של ישראל איננה אשמה, אלא מה שאנחנו עושים בשטח. מדוע כל יום צריך לפוצץ בתים? מדוע אי אפשר לרכז את כל הפעילות הזאת ליום אחד?", אמר שר החוץ פרס.
ב"מעריב" השבת התראיין מי ששב השבוע משליחות בת שנתיים כשגריר ישראל בצרפת פרופ' אלי בר נביא, מקורבו של מי שהיה שר החוץ שלמה בן עמי, שאף מינה אותו לתפקיד. על תפקודו של בר נביא כשגריר דיווח כתב "מעריב" בצרפת ספי הנדלר. "בשנה וחצי של כהונה הספיק בר נביא לטוות מערכת קשרים שאין רבות כמותה בבירה הצרפתית. הוא פרסם מאמרים בעמוד הראשון של ה"לה מונד" בכל פעם שרק רצה, והיה אורח קבוע מעל גבי מסכי הטלוויזיה. הוא אינטלקטואל שהפך לשגריר וכבש את לב הצרפתים. בימים הקודרים של התלהמות ציבורית ותקשורתית נגד ישראל הוא היה האיש הנכון במקום הנכון, אבל לשר החוץ היה חשבון לסגור עם בן עמי, שנוא נפשו", כתב הנדלר.
בר נביא, איש שמאל קיצוני בהשקפותיו, הסביר בראיון כיצד הצליח להסביר את מדיניות ממשלת האחדות. "אני מזכיר כי מדובר בממשלת אחדות. הרי ביום אחד פרס, שרון ופואד אומרים שלושה דברים שונים. זה נתן לי 'חבל ארוך' לתמרון. בעצם לפעמים הרגשתי שעשיתי מה שעלה בדעתי שלי". עוד אמר בר נביא: "נכון ששרון אומר שמדיניות הממשלה היא לא הסכמי טאבה או קמפ דיויד, אבל כשגריר לא הייתה לי בעיה להזכיר את ההצעות האלה. הסברתי שכרגע אנחנו בפרק המלחמה. בהמשך נחזור להצעות האלה, שהתקבלו בידי הממשלה הקודמת.... אין זה שקר להגיד שאולי עוד נחזור לאוסלו".
בהמשך מסביר בר נביא כיצד נבצר ממנו להמשיך ולהסביר את דרכה של הממשלה שאותה ייצג: "ככל שעבר הזמן היה לי יותר ויותר קשה. עד כדי כך שאת פרשת המוקטעה האחרונה כבר לא יכולתי להסביר". "אז מה אמרת?", שואל מראיינו, "שגם אני לא מבין את זה. בייחוד שאחרי הפיגוע הייתה לנו תמיכה לפעול נגד החמאס, ובחרנו לפעול נגד ערפאת. אז כשנשאלתי בעניין זה פשוט לא הסברתי אותו" .
בר נביא הוסיף כי מי שהפתיע אותו לטובה היה רה"מ שרון, שגילה אליו יחס אנושי טוב למרות השוני בדעות, וזאת לעומת פרס. "בכל מקרה פרס נקט צעד לא אלגנטי. גם אם הוא בחר לא לחדש לי את המינוי הייתי מצפה ממנו לפחות לפנות אליי בטלפון. זה היה נחמד, לפחות במישור האנושי. מהבחינה הזאת שרון הוא הקצה האחר של ההתנהגות. הוא הגן עליי. לאורך כל התקופה לא שמעתי ממנו ולו מילת ביקורת אחת, אף על פי שידע היטב מהי עמדתי הפוליטית. בעת ביקורו בפאריס הוא הגיע עד למקום נידח בנורמנדי כדי להודות לי על ארגון הביקור. אגב, זה הסגנון האישי של שרון. הוא נוקט את הסגנון הזה גם ביחסו אל מזכירות ואל נהגים".
"איך הגיבו הצרפתים כששמעו על הפסקת המינוי שלך?", שואל המראיין, ובר נביא משיב: "פרס קיבל על כך ביקורות ותוכחות אינסוף. בעיקר מפני שהוא לא התקשר אליי. הוא לא ידע שהייתי עוזב בעצמי בכל מקרה".