נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו את "מדד הגיוון" של נציבות שוויון בעבודה במשרד העבודה והרווחה זו השנה השנייה.
המדד החדש והמקיף מציג תמונת מצב של גיוון המשק הפרטי הישראלי לאוכלוסיות המצויות בתת ייצוג: חרדים, יוצאי אתיופיה, ערבים וכן על פי חלוקה מגדרית.
השנה כולל המדד פרק הסוקר את ענף האקדמיה כמעסיק. המדד פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
באירוע נשאו דברים נשיא המדינה, מנכ״ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן, ונציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהא. באירוע השתתפו כלל סמנכ"לי משאבי האנוש של המוסדות האקדמיים המתוקצבים במטרה לגייסם לתהליך. במהלך היום עברו נציגי המוסדות סדנאות המעניקות כלים פרקטים להנעת תהליך גיוון משמעותי בכל אחד מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
בפתח דבריו אמר ריבלין כי "התמונה העולה ממדד הגיוון השנה, אינה שונה בהרבה מזו של השנה שעברה," אמר הנשיא בהתייחס לנתונים והוסיף: "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים.
''אני בוחר לשאוב אופטימיות משני דברים: הראשון, מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן, זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת. מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי מסורת של התחייבות לעבוד קשה, מאוד, כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו. הסיבה השנייה לאופטימיות זהירה הוא הפרק שנוסף השנה לדו"ח, הנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל''.
לדברי ריבלין, ''האקדמיה הישראלית ידועה כמועדון חברים סגור. הנתונים בפרק שבים ומוכיחים זאת, שחור על גבי לבן. אבל, ההחלטה של יושבת ראש הות"ת, הפרופ' יפה זילברשץ, להרים את הכפפה, להביט באומץ בנתונים, לראשונה לחשוף אותם לעיני כל, ולפעול לשנות אותם - איננה מובנת מאליה, ואני מברך אותה על כך."
עוד אמר הנשיא,: "כשהשקנו את מדד הגיוון בשנה שעברה, בהובלתה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, עשינו זאת מתוך הבנה שהרכב שוק העבודה הישראלי חייב להשתנות: משום שהוא לא ממצה את הכישרון בחברה הישראלית; משום שללא שילוב אפקטיבי של הציבור החרדי והערבי במשק הכלכלה הישראלית לא תוכל להמשיך ולשגשג, משום שאנחנו חבים לכל ילדינו את ההזדמנות להגשים את החלום הישראלי שלהם. השינוי המיוחל הזה יקרה רק אם כולנו, ראשי המערכת, נהיה מחויבים לדרך הארוכה שלפנינו במעשים, לא במילים."
ממצאי המדד העיקריים כפי שהובאו על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
- מצבם של אקדמאים בקבוצות מיעוט רע יחסית למצבם של לא-אקדמאים: לחברי קבוצות מיעוט אשר רכשו השכלה גבוהה יש ייצוג גבוה יותר בענפי צווארון כחול, בהם השכר הממוצע נמוך, והם חווים פערי שכר גבוהים יותר ממקביליהם ללא השכלה גבוהה. לעומתם, שכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט חווים פערי שכר נמוכים יותר בענפי הצווארון הכחול עם השכר הנמוך במשק. בענפי הצווארון הלבן הם חווים פערי שכר גדולים.
- פערי השכר בין נשים וגברים אקדמאים גדולים יותר מאשר פערי השכר המגדריים בקרב לא-אקדמאים ברוב ענפי המגזר העסקי שבחנו. הפערים המגדריים הגבוהים בקרב אקדמאים נובעים בעיקר מהמשכורות הגבוהות של הגברים מקבוצת הרוב.
- נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים, עובדה המאשררת טענות על נחיתותן הכפולה כנשים ובנות קבוצות מיעוט אתני ודתי, אשר חוות פערים גדולים וסובלות מאפליה כפולה בשוק העבודה.
- לערבים יש ייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול, בהם משולם השכר הנמוך במשק. ברוב ענפי הצווארון הלבן ערבים, בדומה ליוצאי אתיופיה, מיוצגים ייצוג חסר מאד ביחס לשיעורם באוכלוסייה, אולם בענפים עם ההכנסה הגבוהה הם חווים שוויוניות שכר גבוהה יותר, בדומה לחרדים, בהשוואה לנשים וליוצאי אתיופיה. נשים ערביות חוות את פערי השכר הגבוהים ביותר (בדומה ליוצאי אתיופיה).
- יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, חווים את פערי השכר הגבוהים ביותר, יש להם ייצוג יתר בענפי צווארון כחול המשלמים את השכר הנמוך במשק, הם מיוצגים באופן חסר במיוחד ביחס לשיעורם באוכלוסייה בענפי הצווארון הלבן ובענפים עם רמות ההשתכרות הגבוהה שכרם הוא הנמוך ביותר, בין אם הם אקדמאים או לא.
- רכישת השכלה מסייעת לנשים יוצאות אתיופיה (יותר מאשר לנשים ערביות) להשתלב בעמדות שהן יחסית טובות יותר בשוק העבודה. בשונה מקבוצות אחרות, בקרב יוצאי אתיופיה שכרם של נשים וגברים עם השכלה אקדמית הוא כמעט שווה.
- חרדים חווים את הפערים הנמוכים יותר בשכר, ובעיקר בענפים בהם משולם שכר גבוה, אולם מיוצגים ייצוג חסר בענפי הצווארון הכחול. רמות ההשתכרות של נשים וגברים, אקדמאים ולא-אקדמאים, גבוהות יותר משל ערבים ויוצאי אתיופיה. נשים חרדיות ללא השכלה אקדמית נמצאות בעמדה טובה יותר מזו של הערביות ויוצאות אתיופיה.
- שכירים בגילאי 45 ומעלה ברובם המכריע של הענפים שנבחנו מרוויחים יותר מהשכר הממוצע, אולם מיוצגים ייצוג חסר בתעשיות טכנולוגיה עילית. ייצוגן של נשים יורד עם הגיל, ובמקביל פערי השכר שהן חוות גדלים עם הגיל.
- ארגונים גדולים אינם מובילים במגמת השוויון בשכר, בייחוד בקרב עובדים אקדמאים. בארגונים הגדולים המשלמים את השכר הגבוה ביותר, פערי השכר גבוהים יותר, לרוב בגלל ששכר קבוצת הרוב עולה עם ההשכלה וזה של קבוצות המיעוט עולה אך במעט.
- שיעור השכירים הערבים והחרדים האקדמאים גבוה יותר בארגונים קטנים, ואילו שיעור יוצאי אתיופיה אקדמאים גבוה יותר בארגונים הגדולים.