עו"ד תמר הר-פז
עו"ד תמר הר-פזצילום: עצמי

מעצרה של עהאד תמימי, הילדה הקולנית מההפגנות בנבי סאלח, שגדלה כצפוי להיות מתבגרת אלימה ותוקפנית, הביא לגל תמונות וסרטונים באתרים וברשתות החברתיות שבהם היא מתגרה בחיילי צה"ל עם נערות נוספות, וכמובן התמונה המפורסמת שבה שתי זקנות מנסות לחנוק חייל עם שקית, בשעה שתמימי נושכת לו את היד.

תמימי הפכה לסמל ברחוב הפלשתיני, על אף שבעת מעצרה לא התגלתה כגיבורה גדולה. הילדה שקראה תיגר על חיילים שהיו גדולים ממנה פי שניים, פסעה למעצרה בצייתנות של כבש. עד כה גם לא ידוע על בעיות מיוחדות שהיא עושה בכלא. כל כוחה היה טמון בהיותה ילדה שמוגנת מלהיענש על מעשיה. כעת, כשהתבגרה והיא כבר בגיל האחריות הפלילית, כללי המשחק משתנים בעבורה, ונראה שגם היא מבינה את זה ומשנה את התנהגותה.

אלא שתמימי אינה הבעיה. הפלשתינים יכולים לשלוח עוד אלף כמוה לתוך העימות, אין להם שום בעיה לנהל את המלחמה שלהם באמצעות ילדות וזקנות. להפך, הם מתגאים בזה. הרשתות החברתיות שלהם התמלאו בקריאות להוציא עוד נערות לרחובות להכות חיילים. אביה של תמימי אמר: "אני סבור כי כל עוד הכיבוש קיים, הסצנה הזאת תחזור שוב ושוב". אז אפשר ללעוג למי שמסתתר מאחורי ילדות וזקנות ואפשר לקרוא לו פחדן, זה עדיין לא אומר שאין לו את היכולת להעמיד את הצבא שלנו בפני בעיה אמיתית.

המצלמה תמיד תספר את הסיפור שהצלם רוצה. תמונה של חייל מכה נערה או זקנה, ולמעשה כל צילום של גבר מכה אישה, תמיד תיראה רע מאוד. כל דיון בצביעות של אלה שמכפישים את חיילי צה"ל ובאותה נשימה בונים על האבירות שלהם כלפי ילדות, או בזה שהאשמה האמיתית רובצת לפתחו של מי שמלכתחילה שולח ילדים לקו העימות, אבוד מראש, מכיוון שאלף מילים לא ישתוו לעולם לתמונה אחת.

באופן הזה עלולות להישנות עוד סיטואציות של השפלות לאומיות במחסומים, בגדר ההפרדה ועוד. אסור לטעות, אין כאן שום גבורה מהצד הפלשתיני. לא חוכמה להרביץ לחייל שלא יכול להחזיר, כי הידיים שלו קשורות על ידי מצלמות שיציגו סיפור חד צדדי.

תגבור השטח על ידי שוטרות, מג"בניקיות ואפילו מתנדבות עשוי להוות פתרון. הן תהיינה פחות מוגבלות בכל הקשור להפעלת כוח כלפי נשים מפגינות, גם מול זקנות או נערות. מה שישחרר את הלוחמים מהצורך להתמודד עם פרובוקציות זולות ויאפשר להם להתרכז בעבודה המבצעית.